479.6 מיליארד שקל: תקציב 2019 וחוק ההסדרים אושרו סופית בכנסת

מליאת הכנסת אישרה הלילה (יום רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את תקציב המדינה לשנת 2019 ואת חוק ההסדרים במשק. בעד התקציב בקריאה השלישית הביעו 62 חברי כנסת מול 54 שהתנגדו. אישורי החוקים נעשה לאחר 24 שעות דיון מרתוני וכ-5 שעות של הצבעות במהלכן נדחו כל ההסתייגויות לחוקים.

הסך הכולל של התקציב יעמוד על 479.6 מיליארד שקלים - גידול של 4.3% לעומת תקציב 2018 וגידול של 24.9% ביחס לתקציב 2015, עפ"י נתוני מרכז המחקר של הכנסת. ההוצאה המותרת, המותנית בהכנסה תהיה 41.05 מיליארד שקלים וסך ההרשאה להתחייב תהיה ב- 2019 134.7 מיליארד שקלים הצמיחה החזויה ל-2019 תהיה 3.1%.

שר האוצר משה כחלון אמר לפני אישור התקציב כי "כששמעתי לפני כשבועיים שהופכים את תקציב המדינה של ישראל לכלי סחיטה פוליטי הודעתי מיידית – לא יקום ולא יהיה. אני חוזר ומדגיש - את האיום הזה לא אמרתי בשביל עצמי. עמדתי על כך שהתקציב יעבור כי מי שפוגע בתקציב המדינה פוגע במדינה".

כחלון התייחס פומבית לראשונה למשבר חוק הגיוס ואמר כי "הלכנו עד הסוף עם האמת שלנו. לא משיקולים פוליטיים צרים. רק לטובת אזרחי ישראל.

"התקציב לא פוגע בי וגם לא פוגע במפלגה שלי. הוא פוגע באותם אזרחים ואזרחיות שקמים בבוקר, עובדים קשה ומשלמים מסים. הם מצפים שהממשלה תעבוד בשבילים ובשביל המדינה. מדינה היא האנשים שמרכיבים אותה והתפקיד שלנו הוא לדאוג להם. הדרך שלנו לדאוג להם היא תקציב המדינה. אז עם זה אנחנו יכולים לשחק פוליטיקה? להגיד שאם חוק כזה או אחר לא עובד בצורה שאנחנו רוצים אז אין תקציב?"

כחלון הוסיף: "להפיל ממשלה ערב תקציב על ריבים סקטוריאליים או בשביל כותרת בעיתון? לא נעים להגיד, אבל זה היה מביש. פוליטיקה אפשר לעשות עד מחר – אבל לא על חשבון אזרחי ישראל, לא על חשבון תקציב המדינה. אני שמח על כך שחברי הבית הזה התעשתו ושאנחנו רגעים לפני אישור תקציב חברתי אמיתי שדואג לאזרחי ישראל".

עוד אמר שר האוצר כי "לפני שבוע, אמרתי שעם ישראל יישב לליל הסדר עם תקציב או בלי שר אוצר. הערב כבר אפשר להגיד - עם ישראל יישב לארוחת החג עם תקציב ועם שר אוצר. הבטחתי שהתקציב יעבור בזמן שנקבע מראש. בלי איומים ובלי סחיטות. הבטחתי וקיימתי".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי "התקציב הזה הוא תקציב שבפעם הראשונה שאני מכיר הוא תקציב שאין בו גזרות. הוא תקציב שבסופו של דבר יש בו דברים מאוד חיוביים, התקציב הזה הוא תקציב שמעלה מאוד את תקציב הבריאות; הוא מעלה את תקציב החינוך, הוא מעלה את תקציב הביטחון, הוא מעלה את תקציב הרווחה, הוא מעלה תקציבים בסדרי גודל חסרי תקדים, הוא מוריד מסים.

"הקדמת המועד של 2019 לעכשיו זה באמת החלטה שהיא קשה, מכיוון שקשה לראות את יעד הגירעון, קשה לראות את תחזית הצמיחה, אבל הרווח בעניין הזה הוא רווח שכדאי בסופו של דבר להקדים את התקציב ולאשר אותו עכשיו".

לגבי הצווים ביחס למיסוי הירוק שאושרו אמר גפני: "אני לא שלם עם הצווים האלה, יש בהם בעיות ואבל יש להם ייעוד ראוי וצריך לתת את האפשרות לעבור לגז טבעי כמו באירופה שיוזיל את המחירים באופן דרמטי וימנע את זיהום האוויר. מטרת הצו על הפחם היא להכניס כסף לקופת המדינה. אם מחירי החשמל יעלו מעבר למה שדובר אנשי האוצר יצטרכו לשפות את זה ולשנות את זה. אנחנו רוצים להוריד מחירים לא להעלות מחירים."

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, (המחנה הציוני) אמר: "לאשר תקציב במארס שיתחיל בינואר שנה הבאה, לא היה כדבר הזה בתולדות מדינת ישראל. זה מראה על חוסר רצינות ובעצם אולי בחוסר אמונה של הממשלה בעצמה. הכל בא מגחמה פוליטית. מי שהיה חבר בממשלות יודע עד כמה זה מגוחך.

יש משבר עולמי ובישראל בקמעונאות. על פי כל הנתונים, אנחנו רואים ירידה מתמשכת בצריכה המקומית על חשבון יבוא מקוון ברכישה און ליין בעיקר, תופעה שמוכרת בכל העולם והתקציב הזה לא לוקח את זה בחשבון. מי שחושב שתופעת הרכישות המקוונת תעצור עכשיו עד השנה הבאה טועה. התופעה רק תגבר והקמעונאות תיחלש וזה אומר שעסקים בינוניים וקטנים ורשתות שלמות עלולות לקרוס וזה גם עלול להשפיע על שוק הנדל"ן. נושא שכלל לא מטופל בתקציב.

"בנוסף, יש האטה בנדל"ן מתוך מגמה מכוונת של הורדת מחירי הדירות, לא בכל מקום דרך אגב, אבל הירידה הזו יכולה גם להשפיע בצפי של עוד שנה על הצמיחה. וזה גם לא נלקח בחשבון. תכנית המיסוי של ארה"ב גם כן לא נלקחה בחשבון בתקציב לאחר שראש הממשלה הודיע בדאבוס שיש לעשות התאמה לתוכנית של טראמפ שתביא להורדה בהכנסות המדינה ובסוף ישנו גם המצב הביטחוני שראוי שגם כן ילקח בחשבון. כל המרכיבים הללו צריכים להילקח בחשבון בתקציב והם לא".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!