כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024

"בזבוז אדיר": כשליש מהמזון בישראל אובד - והצרכנים משלמים את המחיר

כמות המזון הנאבדת בשנה היא כ-2.3 מיליון טונות - בשווי 19.5 מיליארד שקל - שחלק גדול ממנה ניתן להצלה • המשמעות היא תוספת של כ-6% במחיר לצרכנים • בין היתר אובדים 11% מהמאפים והלחמים, הפירות והירקות ו-5% מהבשר, הביצים והדגים

צילום אילוסטרציה
צילום אילוסטרציה



ב-2017 איבדו רשתות השיווק, המכולות, השווקים הפתוחים וחברות ההפצה 400 אלף טונות מזון - בשווי 4.2 מיליארד שקל, שהועבר ברובו להטמנה. כך עולה מהדו"ח הלאומי לאובדן והצלת מזון בישראל של ארגון לקט ישראל בשיתוף BDO שפורסם היום (ג'). הסיבות העיקריות שצויינו לאובדן המזון הן פקיעת התוקף, פגמים אסתטיים באריזה או במוצר ונזק בתהליך השיווק.

אבדן המזון הכולל בישראל בשנה נאמד בכ-2.3 מיליון טונות - בשווי 19.5 מיליארד שקל - כשליש מהיקף ייצור המזון בישראל. בלקט בחרו הפעם להתרכז במקטע הקמעונות וההפצה, מכיוון לטענתם כמחצית מהיקף שווי המזון בר ההצלה הינו במקטע זה. הכמות הניתנת להצלה, כך לפי לקט, היא 1.1 מיליון טונות בשווי של 7 מיליארד שקלים. עוד נמצא כי הצלת מזון בהיקף של 470 אלף טונות בשנה, המהווים רק כ-20% מהיקף המזון האבוד בישראל, תאפשר להשלים את מלוא פער צריכת המזון ביחס להוצאה הנורמטיבית של האוכלוסייה הישראלית הנמצאת באי-ביטחון תזונתי.

בתהליך השיווק הקמעונאי וההפצה הולכים לאיבוד 11% מהלחמים והמאפים, 11% מהפירות והירקות הטריים, 5% מקטגוריות בשר, ביצים ודגים, 2% ממוצרי חלב ומזון מצונן ו-1% מהמזון הקפוא.

לדברי מנכ"ל לקט ישראל גידי כרוך, "הדו"ח חושף את בזבוז המזון האדיר שיוכל להיחסך אם רק תהיה מודעות לנושא ורגולציה מתאימה. כ-18% מאוכלוסיית ישראל חיה באי-ביטחון תזונתי, כאשר ישראל מדורגת במקום ה-18 במונחי אי-ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD, ונמצאת במקום התשיעי בשיעור ההוצאה על מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית.

"לקט ישראל הציל השנה 15.5 אלף טונות ירקות ופירות ו-2.3 מיליון ארוחות מבושלות בשווי של כ-150 מיליון שקל, ואנו ממשיכים את הפעילות להעלאת המודעות לבזבוז מזון במדינת ישראל. מאז פורסם הדו"ח הראשון, לפני כשנתיים, יזמנו פרויקטים חדשים להצלת מזון, בין היתר בשיתוף משרד החקלאות ומשרד הרווחה, ואני קורא למשרדי הממשלה האחרים להירתם לנושא, ליזום תוכנית לאומית שתפעל לצמצום אובדן המזון והצלתו ולקדם את חקיקת החוק לעידוד והצלת מזון". לדבריו, לאובדן המזון יש גם השפעה ישירה על הכיס של הצרכנים: "מטרת הקמעונאים היא להרוויח אז הם מתמחרים גם את הפחת ומגלגלים את המחיר הזה לצרכן. לפי אומדן שערכו BDI, במידה שמזון זה לא היה הולך לאיבוד המחירים היו יורדים בכ-6%".

"ישראל מפגרת ביחס למדינות המערב בגיבוש מדיניות לאומית להצלת מזון וכתוצאה מכך המשק הלאומי מפסיד בכל שנה 4.5 מיליארד שקל. לישראל, יותר מכל מדינה אחרת, יתרון כלכלי להצלת מזון, עקב השילוב בין שיעור הוצאה גבוה על מזון ורמת אי-שיוויון גבוהה. הצלת מזון הינה אחד מאמצעי המדיניות האפקטיביים ביותר להקטנת הפערים החברתיים במשק, וזהו מחדל שהממשלה עדיין לא גיבשה תוכנית לאומית כוללת להצלת מזון", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO.
הצלת מזון לקט ישראל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}