מיומנו של יועץ: על דיסלקציה, הורות ומה שביניהן

את ראובן פגשתי בסדנא שאני מעביר להורים המתמודדים עם אתגרים בחינוך הילדים. בסדנה שנקראת "ריטלין הצחקת אותי", אני משתדל להאיר את עיני ההורים שריטלין היא לא תרופת פלא וניתן לעשות המון עוד הרבה לפני הריטלין, על ידי הקניית אסטרטגיות למידה במשנה וגמרא ובשילוב הדרכה אישית ניתן להגיע לתוצאות מדהימות.

כאשר הגיע תורו של ראובן להציג את עצמו ואת סיבת בואו הוא סיפר לנו את סיפור חייו המרתק שיתכן מאוד שלא מעט מאיתנו חווינו או שאנו חווים עם ילדינו.

"אני כאן בשביל הילד שלי הוא בן חמש ואני כבר רואה את המסלול הנורא שהוא עתיד לעבור, את המסלול שלי, זה שאני עברתי. אני לא מתכוון לתת לזה לקרות. הוא כבר נמצא בגן שיח, הוא החלש בכיתה והוא ממש כמוני.

המסלול שלי היה קצר ולא נעים. בתלמוד תורה הייתי הילד הכי גרוע בכיתה ועד כיתה ו לא ידעתי קרוא וכתוב כלל, כמה שלא ניסו ללמד אותי שום דבר לא נקלט.

לצערי אני גם קצר סבלנות ומאוד שובב, כך שלשבת חסר מעש בכיתה היה בלתי אפשרי עבורי אז הייתי מייצר לעצמי "אטרקציות" ואת "האטרקציות" האלה בדרך כלל המלמדים לא אהבו. זה שעשע אותי ועזר לי לעבור את הימים הארוכים בלימודים אף על פי שזה עלה לי ביוקר.

לא ידעו מה לעשות איתי. אם הייתי בכיתה היו סובלים מהאטרקציות שלי ואם הייתי בחוץ, גם שם הייתי מחפש אטרקציות.

מאור פנים מצד הצוות אף פעם לא היה לי אבל הטפות מוסר וענישה היו בשפע. שמעתי לא מעט משפטים כמו: "גם לא העיפרון הכי מחודד בכיתה וגם עם בעיות התנהגות" או אזהרות לחברי: "אל תהיו כמו ראובן ותחריבו לי את הכיתה". הגדיל לעשות מורה אחד שפשוט נקש לי על ראשי ואמר "ריק.. אין כאן כלום..."

אתם לא יכולים לתאר מה משפטים כאלה עשו לי. היו למורים את כל הסיבות לכעוס עלי, באמת הוצאתי אותם מהכלים, אבל הם פגעו בי מאוד מבלי לבדוק מה גורם לי להתנהגות הזו ולכן החלטתי שאמשיך להתרכז בדבר היחיד שאני עושה באמת מושלם - יצירת אטרקציות.
כך המשכתי עד לישיבה קטנה. הישיבה היחידה שהסכימה לקבל אותי הייתה ישיבה לחינוך מיוחד וגם הם רמזו להורי בסוף השנה השניה שכדאי למצוא לי מקום אחר.

לי זה הספיק ויותר לא חזרתי. עזבתי את הישיבה ואת הלימודים בכלל והתחלתי לעבוד, התגלגלתי לאן שהתגלגלתי והדבר היחידי שהחזיק אותי באיזושהי מסגרת הייתה אמא שלי. בכל מצב ולא משנה מה עשיתי היא הייתה שם בשבילי, שמרה עלי מכל משמר ונתנה לי חום ואהבה כמו שרק אמא יכולה לתת. בזכותה נשארתי עם הכיפה על הראש ובזכותה נשארתי מי שהייתי מבחינה דתית.

בזכות אמא שלי ששמרה עלי התחתני עם אשה נפלאה שיודעת להכיל אותי. אשתי היקרה מיתנה אותי, עידנה אותי ושמרה עלי. נולדו לנו שני ילדים מתוקים להפליא, אבל הילד שלי, אני כבר היום רואה איך הילד שלי עומד לעבור את המסלול שלי ולכן אני כאן.
אני רוצה כלים לעזור לילד שלי. לי כבר אין סיכוי אבל לילד שלי אני אעשה הכל.

ראובן סיים את סיפורו ואת השקט הסמיך שהשתרר ניתן היה לחתוך בסכין.

"אני לא מטפל בגילאי חמש הגיל הכי מוקדם שאני מטפל זה 9-10" עניתי לו, "אבל אם תעבוד על עצמך היום תוכל לעזור לבנך כאשר הוא יגיע לגיל הנכון".


אב ובנו. אילוסטרציה

שבוע אחר הסדנא והטלפון מצלצל, ראובן על הקו. "אני רוצה לנסות" הוא אומר לי

"אתה תעבוד קשה ותזיע המון, אתה בטוח שיש לך כוחות ופנאי?" אני שואל

"זה לא למעני אלא בשביל הילדים שלי ולמענם אעשה הכל", הגיעה מיד התשובה הנחרצת.

בפגישה הראשונה הגשתי לראובן ספר משניות. "תקרא" ביקשתי, ראובן האדים, "קשה לי" הוא אמר. "אז תקרא רק שורה אחת" ביקשתי. ראובן כחכח קמעא וקרא: " אמיתי רואים את שמעון הערבי" ( במשנה כתוב "מאימתי קורים את שמע בערבית")

הרגעתי את ראובן שזה בסדר, שאני אלמד אותו שיטות ללמוד מבלי לקרוא את האותיות. אנחנו רק בשיעור ראשון וכשנסיים את הטיפול הוא יוכל לקרוא כל דבר שירצה.ההשערה שלי התאמתה, ראובן סובל מדיסלקציה שזו הפרעה בהבנה של הכתב, שהופכת את הקריאה לבלתי אפשרית.

ללא טיפול מתאים דיסלקציה עלולה להוביל לבעיות קשות כמו פער מול הכיתה וירידה בציונים, שגורמים לתסכול ופגיעה בדימוי העצמי. מכאן קצרה הדרך ליצירת קשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים. וכשמוסיפים לזה גם אופי מהיר וקפיצי מקבלים חוויה לא נעימה למלמדים וגרוע מכך, חוויה איומה לילד.

בתוך ראובן מסתתר עדיין ילד פגוע וחסר בטחון עצמי שבטוח ומשוכנע שהוא האדם הכי חלש ולא מוצלח בעולם. עבדנו בשני מישורים:
הבהרנו שלדיסלקציה אין קשר למנת המשכל, היו לא מעט חכמים וגאונים שסבלו מדיסלקציה החל מאלברט איינשטיין דרך אדיסון שהמציא את הנורה החשמלית, מנהיגי מדינות ומהנדסים. עבדנו קשה כדי להוציא לראובן את התגית השלילית שהודבקה לו ומחוסר ברירה וחוסר ידע הוא אימץ.

במישור השני כמובן שעבדנו על אסטרטגיות למידה. בנינו לראובן דרכים מותאמות שנתנו לו את היכולת לעקוף את המגבלה שלו וללמוד. ההצלחה מוסיפה ביטחון וביטחון מוסיף מוטיבציה להצלחה.

את הילד שלו ראובן כבר יוכל להדריך בעצמו ואת התודה הגדולה ביותר הוא חייב לבנו בן ה-5 שהכריח אותו ונתן לו את הכוחות לקום ולהילחם על חייו.


הרב אבי טל דמתי הוא יועץ זוגי ומטפל בילדים ונוער דרך שיטת לימוד ייחודית שפיתח בשם "שבילי הגמרא", בה לומדים גמרא עם משנה בשילוב של אלמנטים טיפוליים. לפניות: 0548167715

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!