כ' כסלו התשפ"ה
21.12.2024

השעות היפות של עם ישראל \\ הרב נורדמן

כשאדם שרוי בצרה ובמצוקה ורואה את האהבה מסביב, את החברים המשתתפים והנושאים בעול, הוא חש כי הוא לא בדד ויש מי שחולק עמו את הצרה - זה צרי ומרפא למכאוב

צילום: משה אשכנזי
צילום: משה אשכנזי



בשבוע האחרון זכיתי לראות את עם ישראל במלוא יפעתה, הדרה ויופייה. תחילה במיצרים לא עלינו ולא עליכם, בימי ה'שבעה' לפטירת חמי היקר באדם, מזכה הרבים רבי יצחק משה לוין זצ"ל מבוניה-בניה של העיר חדרה, שהעמיד תלמידים הרבה וקירב יהודים לאביהם שבשמים.

כמה מרנין היה המחזה לראות מאות יהודים, עמך ואחרים, שחלקם הכירו את המנוח וחלקם מכירים את בני המשפחה, באים ומשתתפים בצער, חולקים כבוד לנפטר, דורשים בשבחו ובאים להזדהות עם הכאב והחלל שנפער בהסתלקותו.

כמה אדיר הוא המראה עת המוני יהודים בעלי חסד נרתמים לעניין. הראשון מביא סידורי תפילה וכסאות נמוכים, השני ארון קודש וספריית משניות, השלישי מעמיד סעודת הבראה לאבלים, הרביעי דואג לארוחות יומיומיות. כמה כואב אבל בעת צרה עם ישראל מתגלה בתפארתו. הוא מעניק מעצמו ונותן את התחושה הטובה ביותר של שיוך, של ערבות, של שותפות.

כשאדם שרוי בצרה ובמצוקה ורואה את האהבה מסביב, את החברים המשתתפים והנושאים בעול, הוא חש כי הוא לא בדד ויש מי שחולק עמו את הצרה - זה צרי ומרפא למכאובו הגדול.

*

ומאבל ליום טוב: קמנו והתנערנו בני המשפחה המורחבת מאפרנו ועפרנו, לבשנו מחלצות והועדנו פנינו לחתונת הבת שתחי' שנישאה השבוע בשעה טובה ומוצלחת לבן גילה החתן היקר אלחנן משה קצבורג הי"ו, מבחירי 'בית מדרש עליון'.

אם עם ישראל מתאגד בצרות, בוודאי ובוודאי שהוא מתאחד בשמחות. וכבר אמרו חז"ל "המצטער עם הציבור זוכה ורואה בנחמה". כמו שבעת צרה ראינו את עם ישראל במלוא יופיו, כך ויותר ראינו אותו בעת השמחה.

"אדם ניכר בכוסו", בשעת השמחה, כשהעלינו כוס של יין לרגל החתונה, ששנו ושמחנו לפגוש את אלפי הידידים התומכים והחברים שבאו אישית ליטול חלק בשמחה. אין כמו שמחה כדי לפגוש את החברים האמיתיים שלך ולשמוח עמם.

אם איוב בעל הייסורים ידע כי בעת צרה צריך לשבת עם חברים, בוודאי ובוודאי כי בעת שמחה, צריך לחגוג עם החברים. וכך תיקנו חכמינו זכרונם לברכה לברך בעת החופה ושבע הברכות, ברכה בלתי שגרתית שלא מצאנו כמותה בכל מצווה אחרת:

"שמח תשמח רעים האהובים". וכל כך למה דווקא בחתונה מבקשים את החברים?

חתונה היא עניין של הכרת הטוב. גם כלפי שמיא וגם כלפי האנשים. בחטא עץ הדעת קבל אדם הראשון כלפי שמיים ואמר: "האישה אשר נתתה עמדי", ואמרו חכמינו ז"ל: "כאן כפר בטובה". נתנו לך אישה וכך אתה מתריס?!

החתונה היהודית לעומת זאת, היא מעמד של הכרת הטוב: ההורים שגידלו את ילדיהם מרימים ידיים ואומרים לריבונו של עולם: יישר כוח, הכול שלך. גם האורחים שבאים לשמחה, באים להוקיר ולהעריך, והמחותנים כנגדם מעריכים ומוקירים את בואם. מעגל של הכרת הטוב זו חתונה יהודית.

זו הכוונה "שמח תשמח רעים האהובים", הרעים והאהובים הם אלו שבאים לשמח את החתן והכלה, ולכך תיקנו ברכה מיוחדת זו דווקא בחתונה.

*

פרשתנו, פרשת ויקהל, פותחת בפסוק הזה: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל". המפרשים מתעכבים על פשר המילה "ויקהל" שכמעט לא מצאנו דוגמתו בתנ"ך.

ובמדרש מצאנו "ויקהל משה - תבוא קהילת משה ותכפר על קהילת אהרן, דכתיב (שמות לב) ויקהל העם על אהרן, תבוא אמירת משה דכתיב ויאמר אליהם משה, ותכפר על אמירת אהרן שנאמר (שם) ויאמרו אליו קום עשה לנו אלוקים, תבוא אלה הדברים ותכפר על אלה אלהיך ישראל, יבא זהב התנופה ויכפר על זהב העגל".

אם כן ניתן לומר, כי חתונה יהודית המסמלת אחדות היא תיקון לפירוד לבבות. כשמתאספים יחדיו, יחד שבטי ישראל, מכל גוני הקשת לשמוח ולשמח, יש תזה תיקון לכינוסים לא טובים, להתכנסויות לא טהורות.

זו סיבה נוספת לשמחה בחתונה, כשכל ישראל מתגלים במלוא היופי . ביום יום, קשה לבן אדם לשמוח עם חבירו, לפרגן, לאהוב, לכבד. בחתונה כשכולם רוקדים ושמחים, אתה באמת משתחרר ומסוגל לשמוח בשמחת ידידיך.

*

כאן המקום להוקיר תודה והערכה להמונים שבאו לשמוח עמנו בשמחתנו, שמחת החתונה. הרבנים שליט"א, אישי הציבור, נציגים שרים וח"כים, אנשי תקשורת, עורכי דין וחברים, ידידים ושותפים לעשייה היומיומית, חברים מהעבר ומההווה.

מקווה מאוד שהתכבדתם. בשעת שמחה לא תמיד ניתן להכיל את כל השפע הטוב והחברים הטובים ולכבד כל אחד כפי ערכו ורום מעלתו, אבל השתדלנו כמה שיותר לפקוח עיניים ולכבד את כל הבאים בצל קורתינו.

ונכפול ברכתינו: בעזרת ה' בתת השם יתברך שמחה במעונכם, נשתדל להשיב לכם כגמולכם הטוב בשמחה ובידידות, באהבה וברעות.

*

שאל פעם אדם חכם: כשהמשנה אומרת "משנכנס אדר מרבין בשמחה?", עד מתי זה חל? עד מתי יש חובה להרבות בשמחה? עד פורים? עד מוצאי פורים?

והשיב אותו יהודי כי יש לעיין בדברי המשנה המלאים. המשנה אומרת: "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה". משמע, כי עד שייכנס חודש אב, אנחנו עדיין מצווים במצווה זו של "מרבים בשמחה".

אז אם עברנו את ימי הפורים בדיצה וחדווה, עכשיו שומה עלינו לשמוח יותר ויותר, ובזכות השמחה ניגאל בעזרת השם.
פרשת השבוע

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}