בשבילי פורים היה סיוט - התפללתי שיעבור

האם קיצוניות ועומס רוחני יכולים לגרום להפרעה טורדנית כפייתית?

ישב אצלי בשבוע האחרון איש צעיר לימים וכך הוא סיפר: "אולי אתה בטוח ושאר הקרובים אלי חושבים שחגגתי פורים בשמחה ובטוב לבב כמו כל עמך ישראל, אך בשבילי פורים האחרון היה סיוט שרק התפללתי בכל ליבי לאלוקים שהחג הזה יעבור".

"כבר מערב תענית אסתר התחילו לי הלחצים מקריאת המגילה האם אצליח לשמוע את כל קריאת המגילה במלואה, הרי ההלכה אומרת במפורש שאפילו לא שמע אות אחת לא יצא ידי חובה, ולא רק זה הרי כתוב בכל הספרים הקדושים עד כמה חשוב וזמן גבוה מבחינה רוחנית הוא זמן קריאת המגילה.

"תפסתי מקום קרוב ליד הבעל קורא שבטעות לא אפספס אפילו אות אחת, הייתי דרוך ומתוח כמו קפיץ ובהגיע הזמן שהבעל קורא החל לברך את הברכה על קריאת המגילה הייתי ממש בחרדה. האצבע שלי הייתה כבר מונחת על המילה ויהי בימי אחשוורוש להיות מוכן לעקוב מילה אחר מילה אחרי הבעל קורא. עמוד אחד עבר בשלום ואז הסיוט התחיל, חשבתי שאולי בטעות לא שמעתי אות אחת ומחשבות החלו לרוץ במוחי ללא הפסקה הרי כתוב לא יצא ידי חובתו, אתה חייב לשמוע שוב את קריאת המגילה אחרת לא יצאת. אתה מפספס את כל האורות והישועות של פורים בגלל זה.

"נלחמתי עם עצמי והמשכתי להקשיב לבעל קורא תוך כדי שאצבעותיי לוחצות יותר ויותר אחר כל מילה ומילה מהמגילה. חשבת שבזה הסתיים סיפור המגילה שלי? לא ולא, לאחר שני עמודים שוב חשש שאולי לא שמעתי את המילה שהגיעה אחרי המן במלואה, וכך שוב מגיעות המחשבות והפחדים ובעיקר ייסורי מצפון והרגשה נוראית. לאחר שהבעל קורא סיים את קריאת המגילה הרגשתי שאני בליל הסדר... שעברתי את קריעת ים סוף. וכמובן שעדיין היו לי חששות אך ידעתי שאני סובל מחרדות ומכפייתיות והכל בסדר ושמעתי את כל המגילה ויצאתי ידי חובתי.

"כמובן בקריאת המגילה בבוקר חזר הסיפור, אך גם זה עבר איך שהוא בשלום, עכשיו הגיע שלב החרדות של המתנות לאביונים כמה כסף בדיוק והאם באשראי זה טוב, ואחרי זה הגיע המשלוח מנות, היו לי ספקות האם צריך להביא את המשלוח מנות דרך שליח... בקיצור, עד שלא גמרתי בקבוק של יין בסעודת פורים נפשי לא הגיעה למרגוע".

ממשיך האברך ומספר: "אני יודע שאני סובל מחרדות ומכפייתיות, מי שלא סובל מחרדות לא יוכל להבין את עוצמת הייסורי הנפש של מי שעובר את זה. אני יכול להגיד שהמון אנשים סובלים מזה, רובם גם לא תראה עליהם כלום, הם פשוט סובלים במוחם ונפשם לא יודעת מנוח ושלווה.
הפרעה טורדנית כפייתית היא: הפרעה שבה הסובל מהפרעה חושב מחשבות טורדניות שאינו רוצה לחשוב עליהם. ועושה פעולות טקסיות כדי לגרש את המחשבות הטורדניות שהוא חושב.

אובססיביות = מחשבות/ דמיונות/ דחפים.

קומפלסביות = מעשים כדי להרגיע את המחשבות הטורדניות.

"ניסיתי לקחת כדורים פסיכיאטריים אך לי באופן אישי הם רק החריפו את המצב, התייעצתי עם אחד שמבין בתחום הנפש והוא אמר לי אתה צריך כדורים, לא יעזור לך שום טיפול פסיכולוגי, אז הלכתי לפסיכיאטר יותר גדול אך שוב הכדורים רק גרמו להחרפה".

לדבריו, "רק לפני שנתיים התחילו כל החרדות הם אומנם החריפו בהדרגה, אך לפני כן לא היה לי שום חרדות וכפייתיות, מה שכן, הייתי מאוד מאוד מקפיד על הלכות, תמיד החמרתי על עצמי בענייני הלכה וחסידות ובמשך שנים הלחצתי את עצמי יותר ויותר בעניינים רוחניים. נכון להגיד שזה החינוך שקיבלתי בישיבה, ללכת עד הסוף ולשאוף לשלמות. אף אחד לא דיבר על איזון וגבולות בתחום הרוחני, נכון שרוב הבחורים לא לקחו את זה רציני כמוני, אך אני מאוד תמים ומאמין למה שאני שומע ובפרט לאנשים רוחניים שהיו משפיעים. וכאשר לדוגמה אמר המשגיח בישיבה שכל דקה שאני לא לומד זה ממש עוון ביטול תורה לא יכולתי לחשוב על זה דבר ותמיד אחזתי בידי גמרא קטנה כדי ללמוד בשעות הפנאי וכך בעוד נושאים.

"בגלל היותי תמים וגם בחור צעיר, לא יכולתי ליצור לעצמי גבולות ברורים שאנחנו בני אדם וצריכים איזון. לדעת כמה אני במבנה הנפשי שלי מסוגל ללמוד, להתפלל ולעבוד את השם, וכמובן לאט לאט ומתוך איזון, כי כאשר יוצאים מאיזון ואין מעצורים לא יודעים לאיפה תגיע העגלה. אתה יכול לשמוע דרשות ושיחות מפי רבנים או אדמו"רים ומשפיעים, הוא אומר לך מה המצב הגבוה הרוחני שאליו צריך להגיע, אך את הכמות והאיזון כל אחד צריך לדעת לעצמו לפי מבנה נפשו, נשמתו ורוחו".

ניקח לדוגמא את האדם הכי צדיק שיש, גם הוא בסופו של דבר הוא צריך לאכול ולתת לגופו את צרכיו כי הוא מוגבל, נכון שהוא לא יאכל כמו אדם מהשורה, אך גם הוא מוגבל והוא צריך לאכול ולשתות, הגוף שלו דורש את זה, אחרת הוא ימות.

אצל כל אחד הגבול שונה, כמובן שתמיד ובכל רגע עלינו לשאוף לפרוץ את הגבולות שלנו ולהתקדם הלאה, אך אם נפרוץ את הגבולות שלא בצורה נכונה ומאוזנת - אנחנו נשבור את הכל. כמו שלהבדיל אם אדם יאכל ויאכל ללא הפסקה, הוא יקיא בסוף, כי יש גבול למה שקיבתו יכולה להכניס.

האם קיצוניות ועומס רוחני יכולים לגרום להפרעה טורדנית כפייתית (ראה מסגרת)?
התשובה נחלקת לשניים.

מי שסובל מהפרעה טורדנית כפייתית, ההפרעה תציק לו בין אם הוא אדם שומר תורה ומצוות ובין אם לא. כי ההפרעה תפריע לו בדברים אחרים, כפייתיות יכולה להתלבש בכל פעם במשהו אחר ולאו דווקא באלמנטים דתיים. ומצד שני ואת זה אני אומר את זה באופן ברור ונחרץ, כשאדם נמצא בלחץ רוחני ממושך ולא מאוזן ונפשו לא מסוגלת לזה, זה יכול לגרום בהחלט לפתח הפרעה טורדנית כפייתית.

הגיע אלי בחור לפני תקופה, הוא שמע שיחה שחובה בתפלת שמונה עשרה בכל פעם שמזכירים שם השם לכוון שהוא אדון הכל. הבחור הזה לקח את זה קשה, ונכנס ללחץ עד שהגיע למצב כזה שנהייתה לו מחשבה טורדנית כפייתית כך שעלתה לו מחשבה של כפירה בכל פעם שהיה מנסה לכוון את השם בתפילה וללא יכולת להסיר את המחשבה הזו, ומדובר בבחור שהיה בחור טוב ומאוזן לחלוטין לפני זה.

לסיכום, אסור להקל מחוקי התורה והמצוות כמלוא נימה, אך הכל צריך להיעשות באיזון, בהדרגה ותוך כדי גם שהגוף מקבל את כל הצרכים שלו. כאשר יוצאים מאיזון וגבולות הנפש והגוף לא נמצאים בסנכרון טוב, אז יש התפוצצות שאת התוצאות שלה לוקח הרבה זמן לתקן, וכמו כן, חוסר איזון רוחני יכולה לגרום להפרעה טורדנית כפייתית ושאר בעיות נפשיות שונות.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!