'יתד נאמן' תוקף: "נתניהו בורח מאחריות"

על רקע המשבר סביב חוק הגיוס והאשמת המפלגות החרדיות את ראש הממשלה בנימין נתניהו על כך שהוא גורר רגלים במטרה להוביל את מדינת ישראל לבחירות בגלל חקירות המשטרה נגדו - עורך 'יתד נאמן' תוקף במילים חריפות: "אפילו לא עושה קולות של מתאמץ... חוסר המנהיגות וההתנכרות של הליכוד נרשמו לעת עתה בדיו שחור ונכתבו בספר דברי הימים, לזכרון: "נתניהו ברח".

להלן המאמר המלא מאת העורך הראשי הרב ישראל פרידמן;

בדרך כלל, ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע לנהל משברים, בעיקר כשמדובר במשברים אישיים שנוגעים אליו. אבל אם לשפוט לפי המצב כרגע, ברגע של מבחן, הוא בורח מאחריות לזרועות איפא"ק כדי להתענג על צלילן של מחיאות כפיים, להשתזף באור פלשים ולהתחכך עם שועי עולם. כראש ממשלה שחתם והחתים על הסכם קואליציוני, גם אם עומד בהתחייבויותיו, הוא אינו עומד במחוייבויותיו. "נתניהו ברח".

לכל ידוע שכל מי שחתם על ההסכם הקואליציוני ידע בדיוק על מה הוא חותם ועם מי. כחלוף הזמן התברר שהחתימה שווה כקליפת השום ומדובר באנשי כזב ומרמה. ראש הממשלה אפילו לא עושה קולות של מתאמץ. יתכן שלצד החקירות המתנהלות נגדו וטבעות החנק של החוק שעלולות להתהדק סביב צווארו הפוליטי, לצד הסקרים הזמניים המעודדים, הוא מעוניין לרוץ לבחירות מוקדם ככל האפשר. חוסר המנהיגות וההתנכרות של הליכוד, נרשמו לעת עתה בדיו שחור ונכתבו בספר דברי ימים, לזכרון: "נתניהו ברח".

אמנם מי שבסיבוב הנוכחי שב והדליק את אש ההסתה והוציא אותה לרחובות הוא לפיד – בנו של "קרהו", שמנסה לרשת את אחשוורוש. באוירת ימי הפורים הוא יצא לרחובות העיר לצוד כותרות, כשבאופן אבסורדי ומגוחך הוא היה מלווה במסית מנאמני מפלגתו שהתחפש לחרדי, תוך שלפיד משיל מעצמו את המסכה של "מתקרב לחרדים" אותה ניסה לשווק במשך תקופה ארוכה. ראש מפלגת "יש עתיד" שמצר לישראל כדי להעשות ראש, הוא אחד האבסורדים של הסערה הנוכחית. האיש שהמית את עצמו באוהלו של עתון, הפוליטיקאי שהעביר את שירותו הצבאי ככתב עתון "במחנה" וחרף את נפשו בשדות המוקשים של הכתיבה הקלילה, מדבר על "שוויון בנטל". לפיד יתקשה לשכנע שלבלרות עיתונאית תהיה מוכרת כשירות למדינת ישראל ומצדיקה השתמטות במדים משירות משמעותי, יותר מאשר הדרישה לחוק שיקבע כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ומדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה". אף אחד לא יסכים לקבל שפרזיטיות עם כשרון ביטוי וכתיבה, גדולה ממסירות נפש למען הדם שזורם בעורקינו ועורקיהם – לימוד התורה הקדושה.

אבל לפיד לא חתום על הסכם קואליציוני והשר אביגדור ליברמן כן. הוא יושב על כסאו הנכסף של שר הביטחון בזכות הסכם קואליציוני עם נציגי היהדות החרדית. אחרי שמצץ את לשדו של ההסכם הקואליציוני, הוא היפנה עורף ונמלט כשהגיע הרגע לעמוד במה שההסכם מחייב. כמו כריש שמריח דם ומאיץ את סנפיריו, החל שר הביטחון לדהור על גבם של לומדי התורה לתוך מערכת בחירות. נכון, מצבו איננו קל: בניגוד ל"יש עתיד", עתידה של מפלגת "ישראל ביתנו" כבר מאחוריה ואין עתיד. הרוסים הולכים ומתאקלמים בארץ, מתבוללים בישראלים ומבוללים אותם. גם ריחה של המפלגה איננה משופר. קול "דמי" המדינה זועק מכיסי חברים במפלגה. לבגדיהם של כמה מראשיה דבקו חשדות, כתבי אישום, ואשפוזים בבית הסוהר. נקיון הכפיים איננו תג היכר של המפלגה שמתנהלת בסגנון פוטיני מובהק. נותרה רק הדרך לגרור בוחרים ולגזור קופונים אלקטורלים ע"י התססה נגד בני הישיבות וסוגיית הגיוס - גם אם לאיש לא ידוע שלרב"ט אביגדור ליברמן שעשה שלב ב' יש עבר בטחוני מפואר, אלא אם ברקורד שלו יש שירות חשאי או שירות שלא בשורות מדינת ישראל. אבל בשביל השר ליברמן, זה מצב שמצדיק הנהגה פוליטית-כוחנית בוטה בסגנון הקרמלין והעומד בראשו: שום דבר אינו מחייב, מלבד חתירה בכוח לעבר "מה שאני רוצה להשיג". האיש שמתכחש להסכם ומפרק את הקואליציה, מאשים אחרים במעשה: טופל ושרץ בידו!!!

בנסיבות האלו מה שמתבקש הוא שנתניהו, ייכנס באופן הכי אקטיבי לעובי הקורה. תחת זאת הוא נחשף ברפיסות פוליטית וחוסר מנהיגות זועקת, אלא אם יש לו כוונה נסתרת: ראה"מ כנראה מעדיף מערכת בחירות לפני הגשת כתב אישום, והוא מעלה את "נתניהו" שלו על ראש עצבוננו. הוא הולך ומאבד אמון בעיני כלל שותפיו, גם אלה שהולכים אתו, ואלה, משיקולים פרקטיים, יצטרכו לשקול מחדש בכל פעם שהם יוצאים איתו לכברת דרך משותפת. מפלגתו שרוצה להמשיך כמפלגת שלטון גם בבחירות הבאות, חייבת להדיר שינה מעיניה כבר עכשיו, אחרי שכרטיס האשראי של האמינות הפוליטית מוצה עד תום ולא נותרה להם אפשרות נוספת לשלם במטבעות לשון ומילים, אלא אם כן נתניהו יתחיל לכפות את המשמעת הקואליציונית. כל גוש הימין צריך להתחיל לדאוג מהבחירות הבאות, כי להתנכרות להסכם יש מחיר נקוב, תאריך התפוגה הוא ארוך טווח, והזכרון הוא לפרק זמן לא נגמר.

עם הסכם וחקיקה מידיים ובלי הסכם וחקיקה מידיים, אף אחד לא יצליח לפגוע בלומדי התורה ולתלוש אותם ממקום חיותם, גם אם יש מרכיבים בממשלה שהולכים בדרכו של בלעם: "מברכותיו של אותו רשע (בלעם) אנו למדים מה היה בלבו לקללם. מה טובו אהליך יעקב. רצה לקללם שלא יהיו בתי כנסיות ובתי מדרשות וכו'... וכולם נהפכו לרעה מלבד הברכה מה טובו אהליך יעקב, שנאמר: 'ולא אבה ד' א-לוקיך לשמוע אל בלעם ויהפך ד' א-לוקיך לך את הקללה לברכה', ברכה אחת" (סנהדרין ק"ה:).

כל ברכותיו של בלעם הפכו לקללות. אבל קללה אחת, לא נהפכה! הקב"ה לא נתן לזה להתרחש, כי הכל תלוי ב"אהליך יעקב" ובמציאותם של בתי כנסיות ובתי מדרשות. אם יחדל קול התורה מישראל, אם ייסגרו בתי המדרשות, לא יהיה קיום לעם. קיומו של עם ישראל הוא על טבעי, הוא אינו מסור לכוכבים ומזלות. בדרך הטבע אין לו שום סיכויי הישרדות מול השכנים במזרח התיכון, מול אירן מתגרענת בגבול הצפון ומול אירופה עויינת. אם חלילה תהפך ברכת "מה טובו אהליך" לקללה ר"ל, אם ייסגרו ישיבות, שוב לא יהיה קיום לעם. עם ישראל ימסר לשלטון הטבע, יאבד את הנהגתו העל טבעית וכל שאר הברכות שיהפכו לקללות, ישלטו בו. תחת הנהגת הטבע, עם ישראל חסר סיכוי להישרדות.

דווקא בגלל שבערוגה הזו נטוע כל שורש קיומו של העם היהודי, לכן רצה בלעם לעקור דווקא את זה. דווקא משום כך, הקב"ה מנע זאת ממנו. לכן ניתנה ההבטחה שלא יחדל קול התורה מישראל. אהלי יעקב אלו הן חומות המבצר המגונן, הרוחני וממילא הפיזי. כל עוד שקול יעקב מצפצף, מובטח הקיום העתידי. ועל כך ניטשת עכשיו המערכה הכבדה עם בלעמי תקופתנו שמנסים להכניס את ראש העם כולו לתוך גליוטינת דברי הימים, להתאבד, משיקולי בחירות.

ראש הממשלה ושריו-צאריו יודעים היטב כי עולם התורה לא יזוז ממקומו, אבל אמון סדוק, קשה לאחות ועלולות להיות לו משמעויות רחבות. במקרה שלא ייחקק חוק דיחוי שיאפשר ללומדי התורה להמשיך וללמוד ללא כל הפרעה ושיסדיר את מעמדם - באופן שלא יידחה פעם אחר פעם על ידי בג"צ, כל המפה הפוליטית בישראל והמאזן בין גוש ימין לגוש השמאל עלול להשתנות. ראש הממשלה חייב לשנס את מתניו ולטלטל את שותפיו הקואליציוניים, לעמוד במה שמתחייב מחתימת ידם. בנפשנו הדבר ובנפש העם, גם ב"נפשו הפוליטית".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!