כמעט כמו ה-FBI: כך פועלת היחידה שחוקרת את ראש הממשלה - ואיך היא מעשירה את קופת המדינה

לפני כשנה, אחרי כמה חודשים שחוקרי יחידת להב 433 של המשטרה עקבו אחרי איש העסקים משה יוסף, מקורבו של יו"ר הקואליציה לשעבר דוד ביטן, בחשד לעבירות מסים שביצע, מעקבים שכללו האזנות סתר, הם החליטו לעלות מדרגה כדי להשיג ראיות ממשיות יותר.

בחשאי הם נכנסו לחנות רהיטי מצדה של איש העסקים בראשון לציון, ושתלו בה מצלמות נסתרות שקלטו לא רק עבירות לכאורה של חשבוניות פיקטיביות והלבנות הון מצדו של יוסף, אלא גם שיחות של יוסף וביטן עם מעורבים אחרים בפרשה, בעיקר בקשר לפרויקט אלף במערב ראשון לציון, שבו לפי החשד פעל ביטן כדי לקדם אינטרסים של קבלנים תמורת שוחד. המצלמות קלטו, בין היתר, פגישה של יוסף וביטן עם דב צור, ראש עיריית ראשון לציון, שבה השניים ניסו לשכנע את צור להמשיך להעסיק בפרויקט קבלן בשם בני עוזיאל, חשוד נוסף בפרשה.

בלהב 433 הטילו חיסיון על הפרטים הטכניים הנוגעים לאופן שבו הצליחו החוקרים להיכנס לחנות ולהשתיל את המצלמות, בנימוק שהדבר חושף שיטות חקירה. לדברי מקורב לחקירה, יוסף עצמו לא זיהה כל סימני פריצה שיכולים להעיד על כניסה לחנות בשעות שלאחר פעילותה, או על פעילות חשודה בזמן שהחנות פתוחה. המבצע המוצלח של התקנת המצלמות הוליד מכרה זהב של עדויות עבור חוקרי להב 433 — שעדיין מפענחים את העדויות הרבות בפרשה, שעודה מצויה בחקירה.

בחודשים האחרונים נהפכה להב 433 לסוג של כוכבת תקשורת: את השלט עם אותיות הענק הכחולות, להב 433, שבקצה הבניין הגבוה ברחוב פסח לב 1 באזור התעשייה הצפוני בלוד, אפשר אמנם לראות ממרחק של קילומטרים, אבל עוד מקום שבו אפשר לראות את השלט בלי הפסקה הוא במהדורות החדשות בטלוויזיה, בעיתונים ובאתרי האינטרנט, כאשר החשודים בפרשות השחיתות השונות צועדים אל חדרי החקירות שבמקום, כמו בפרשות ישראל ביתנו, נתיבי ישראל, התעשייה האווירית וכל תיקי ראש הממשלה — מ–1000 ועד 4000.

לא במקרה האותיות שעל שלט הבניין בולטות כל כך. הן חלק מהמהלך שנועד להפוך את להב, לפחות בעיני הציבור, ל–FBI (הבולשת הפדרלית בארה"ב) הישראלית. "האמת היא שהדמיון הוא רק ביוקרה ובשם", אומר בכיר לשעבר ביחידה. "מבחינה מהותית, זה לא דומה בכלל. לא בשיטות העבודה, ולא בזיקות בין הממשלה לבין היחידה. הרי כל שיטת הממשל בארה"ב שונה, שם ראש ה–FBI ממונה על ידי הנשיא. לשמחתנו, בישראל זה לא כך. מספיק היה לשמוע את ראש הממשלה תוקף השבוע את המשטרה על עדי המדינה שלהב מגייסת בהצלחה, כדי להבין למה עדיף לנו שזו שיטה אחרת".

אבל לפחות בכל הנוגע לרושם שהיא מייצרת ולהצלחות שהיא קוצרת, להב 433 היא אולי הדבר הכי דומה שיש כאן ל–FBI. זו למעשה יחידה ארצית המאגדת בתוכה כמה מיחידות העילית של המשטרה: יאח"ה — היחידה הארצית לחקירות הונאה העוסקת בעיקר בעבירות צווארון לבן ושחיתות ציבורית; יאחב"ל — היחידה לפשיעות בינלאומיות העוסקת במלחמה בפשע המאורגן ובפשיעה חמורה (רצח, סמים וכו'); ויאל"כ — היחידה לאכיפה כלכלית, יחידה חדשה יחסית שהוקמה ב–2004 ועוסקת בעבירות כלכליות בתחומי נדל"ן, חברות ממשלתיות, הימורים באינטרנט ועוד.

יאח"ה ויאל"כ נמצאות כיום במרכז פרשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו — הראשונה חוקרת את תיקי 1000 ו–2000; והשנייה את תיקי 3000 (הצוללות, שבה נתניהו לא חשוד) ו–4000. מלבד שלוש היחידות האלה, שהן ליבת העבודה המשטרתית של להב, פועלת במסגרת הארגון גם יחידת אתג"ר, העוסקת במניעת גניבות רכב; היחידה המבצעית גדעונים, ששוטריה מבצעים פשיטות בשטח, אך לא חקירות; ויחידת הסייבר המשטרתית, שסופחה באחרונה ללהב.

"הרעיון המרכזי בהקמת להב היה לשמר את היתרון המקצועי של כל יחידה בתחומים שלה, אבל לאגם את המשאבים של היחידות השונות כך שישרתו את כולן. האזנות סתר, עיקוב, סוכנים, מאגרי מידע — כל האלמנטים האלה אוחדו תחת קורת גג אחד", אומר הקצין הבכיר לשעבר. "המחיצות בין היחידות הארציות נפלו ויש לזה יתרון עצום גם בזרימת המידע, גם בפעילות, וגם ביכולת להפעיל כוח אדם גדול. אם מחר יש תיק מספיק חשוב ומשמעותי, אפשר להטיל עליו מאסה של חוקרים, מודיעין ואמצעים אחרים".

"אנשי להב דומים יותר לפקידים מאשר לשוטרים רגילים"



להב 433 הוקמה בינואר 2008, ימים שבהם המשטרה היתה עסוקה במרץ בחקירות של ראש הממשלה אחר, אהוד אולמרט. שני האדריכלים של המהלך היו המפכ"ל דאז דודי כהן, וראש אגף חקירות ומודיעין דאז, יוחנן דנינו. השניים, ובמיוחד דנינו, הם אלה שדחפו ועודדו את הרעיון של מיתוג להב 433 כ–FBI הישראלית.

ואולם בראשית דרכה של היחידה המהלך לא עבר בשקט, וזכה לביקורת הן מחוץ למשטרה והן בתוכה, כולל ביחידות השונות שאוגדו תחת להב. "לחוקרי יאחב"ל היה קשה מאוד להצטרף ללהב", אומר סגן ניצב בדימוס יאיר רגב, ששירת ביאחב"ל בימים שבהם הוקמה להב. "יאחב"ל היתה הבכירה מבין כל היחידות הארציות, היא היתה סיירת מטכ"ל של המודיעין והחקירות במשטרה, ומרב המשאבים היו מופנים אליה. יאח"ה לדוגמה, היו באים אלינו לבקש סיוע של מעקבים וביצוע האזנות סתר. כאשר מהלך האיחוד קרה, יאחב"ל איבדה את כוחה ויוקרתה. פתאום היא שווה ליחידות האחרות ומשאבי האיסוף המודיעיני נלקחו ממנה. עם זאת, במבט לאחור אני לא בטוח שזה היה מהלך כל כך רע. אני מאמין שבתוך זמן קצר המשטרה תפנים שמעבר ליחידות החקירה הטריטוריאליות במרחבים ובימ"רים (יחידות החקירה של המחוזות; ש.ש), חייבים לחזק את להב כגוף מקצועי מוביל ומשפיע ברמה הארצית למאבק בתופעות פשיעה ובמיגור השחיתות".

לדברי הסמפכ"ל לשעבר, נסים מור, "בזמנו היתה התנגדות גדולה מאוד לזרוע כזו. כל אחד רצה להישאר במתחם שלו, למה לערבב? אבל כיום רואים את זה אחרת. לדעתי, זו היתה החלטה נכונה. עצם העובדה שכרגע בחקירות של ראש הממשלה, אם יש מצוקה של יחידה מסוימת, למשל, אפשר לחבר בין שתי יחידות. זה כבר דבר שמצדיק את המהלך".

בלהב משרתים 1,200 שוטרים, כמעט כולם קצינים, ואת השורות ממלאים גם בעלי מקצוע כמו עורכי דין ורואי חשבון. גם המשאבים של טכנולוגיה ומידע ביחידה נראים בלתי מוגבלים ביחס ליחידות משטרה אחרות. למשל, לחוקר בכיר ביחידה יש נגישות למידע רב מסוגים שונים — חשבונות בנקים וכרטיסי אשראי של חשודים, עסקות נדל"ן, מידע על כלי רכב, הליכים מינהליים בשירות המדינה ועוד מידע רב אחר המתועד לגבי אדם כלשהו.

מלבד יחידת הגדעונים, אליה מתגייסים ישירות, הגיוס ללהב נעשה לאחר שירות ביחידת משטרה אחרת, שדרכה נעשה האיתור. "אנשי להב דומים יותר לפקידים מאשר לשוטרים רגילים", אומר בכיר לשעבר במערכות אכיפת החוק המכיר היטב את להב. "בדרך כלל, בוודאי בשלב החקירה הסמויה, קצב העבודה שלהם יותר אטי ונקודתי. תבוא לשם ב–12:00 או ב–13:00, חדר האוכל שלהם מלא. ב–17:00 היחידה ריקה לחלוטין. יש מקרים נקודתיים שהם מסתערים על משהו, ואז יעבדו גם לתוך הלילה, אבל באופן כללי קצב העבודה שלהם ושעות העבודה לא דומים בכלל לאלה של המשטרה הרגילה".

מבין כל היחידות המרכיבות את להב, יאח"ה נחשבת לזו שעבודתה לא השתנתה באופן מהותי אחרי הקמת להב. היא עדיין ממוקדת, כמו שהיתה לאורך כל השנים, בפשיעת צווארון לבן ושחיתות ציבורית ונחשבת לחוד החנית של להב בתחומים אלה. "יאח"ה זו יחידה שעובדת באופן יסודי מאוד", אומר עו"ד אורי קורב, שהיה עד השבועות האחרונים בכיר בפרקליטות המדינה וכיום בעל משרד פרטי יחד עם עו"ד גדי טל. "כפרקליט, כשאתה מקבל לבחינה חקירה שהוכנה בלהב, אז היא מוכנה עד רמת הקצה, יש שאלות שמובנות לפי הסדר ולפי לוח זמנים מדויק. אתה מקבל מסמך מאוד מתודי, ארוך ומסודר, דבר שמאפשר שימור של ידע לטווח ארוך — ומאפשר לחוקרים חדשים להכיר את החומר בתיק. זו יחידה עם המון כוח אדם ומשאבים, אבל שכרה עומד לצדה".

אחד מסודות ההצלחה של היחידה: גיוס עדי מדינה

גם מארה"ב, שם שהה השבוע, תקף ראש הממשלה את גיוס עדי המדינה נגדו בפרשות המתנהלות נגדו (עד כה גויסו שלושה — ארי הרו, שלמה פילבר וניר חפץ; בתיק הצוללות גויס מיקי גנור), וטען שהדבר רק מעיד על חולשת התיק נגדו. ואולם בכל הפרשות הגדולות האחרונות יש עדי מדינה, מגמה שהולכת וגוברת בשנים האחרונות בחקירות של להב 433.

בפרשת ביטן מתקיימים מגעים מתקדמים לחתימה על הסכם עד מדינה עם שני חשודים; בפרשת ישראל ביתנו, שהמשפטים בה מתקיימים בימים אלה, יש שישה עדי מדינה; וגם בפרשת הרב יונה מצגר היה עד מדינה — עוזרו הנאמן והוותיק של הרב.

לדברי מקורב ליחידה, האופן שבו חוקרי להב 433 מצליחים לגייס עדי מדינה בתיקים הגדולים הוא אחד מסודות ההצלחה של היחידה. "זה הרבה משחק פסיכולוגי", אומר אותו מקורב. "אנשי היחידה מתוחכמים מאוד, הם מכירים את החולשות של מי שעומד מולם ויודעים לפרוט על הנימים הרגישים שלו. בין היתר, הם מספקים לו ודאות — כשאדם שנמצא בסטטוס של עצור או חשוד ההחלטה להיות עד מדינה מספקת לו ודאות לגבי מה שהולך לקרות אתו בשנים הקרובות".

מי שנחשב ל"מומחה" בגיוס עדי מדינה בלהב 433 הוא מפקד יאח"ה, כורש בר־נור, שנחשב ל"כוכב העולה" של היחידה. מי שמכיר את בר־נור מעיד על אדם חריף עם יכולות משא ומתן גבוהות, שיודע לדבר לחשודים בבגובה העיניים, מיומנות שרכש בשעות ארוכות של חקירת חשודים בתיקי פשיעה פלילית. בר־נור, שמונה לתפקידו באפריל 2016, צבר כבר לא מעט שעות חקירה מול ראש הממשלה, והיכולות הגבוהות שלו באו לידי ביטוי גם בפרשת ביטן.

"החקירות ביאח"ה מתנהלות בדרך כלל באופן קר ומרוחק יותר. בר־נור, שיש לו שעות רבות של חקירות מול פושעי צווארון כחול, שבהן הקשר עם הנחקרים הוא יותר אישי ופחות פורמלי, מצליח ליצור קשר באופן בלתי אמצעי עם מושאי החקירה", אומר מקור משפטי המכיר את עבודתו של בר־נור מקרוב. "הוא משחק שחמט מהרגע הראשון. כבר בתחילת החקירה הסמויה הוא מתביית על חשוד, סוגר עליו מכל הכיוונים, ואז בא ואומר לו — אין לך ברירה אלא להיות עד מדינה. במקביל, הוא עושה את אותו הדבר עם עוד שלושה אנשים, וכך יוצר תחרות ביניהם. ההדלפות לתקשורת על מי יהיה עד מדינה רק משרתות את התחרות הזאת. הוא פועל בצורה מתוחכמת מאוד".

אחד מעדי המדינה בפרשת ישראל ביתנו, גרשון מסיקה, העיד לפני שבועיים במשפט נגד פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר, ורמי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד החקלאות, על האופן שבו גויס להיות עד מדינה על ידי חוקרי להב 433. במקרה של מסיקה, החוקרים ידעו לעשות שימוש מתוחכם ברב שלו, אליקים לבנון — דמות משפיעה מאוד בחוגי הציונות הדתית ואנשי ההתנחלויות — כאשר הכניסו אותו לחדר המעצר כדי לנסות לשכנע אותו להיות עד מדינה. חלק מהסיפור פורסם בעבר בחדשות ערוץ 2, ולא במקרה. לטענת מסיקה בחקירתו, ההדלפה הזאת לא באה מעורכי דינו, אלא מכיוון המשטרה — שרצתה לשלוח מסר לחשודים אחרים.

בעדותו בבית המשפט גולל מסיקה את הסיפור המלא של הפיכתו לעד מדינה. לטענתו, הוא לא אהב את הגעת לבנון לתא המעצר וראה בכך תרגיל חקירה ואף חשד שהשיחה בינו לבין הרב מוקלטת. "כעסתי עליהם (על חוקרי להב; ש.ש), כי הם עשו לי תרגיל, הם הביאו את הרב ואמרו שהוא בא לשכנע אותי שאבקש את זה (להיות עד מדינה; ש.ש), וזה תרגיל — כי אם אני הייתי מבקש (להיות עד מדינה), זה יכול היה לשמש נגדי...(אם הייתי מסכים להיות) עד מדינה הייתי מודה כאילו הסתרתי דברים. לכן, אמרתי לרב שזה לא המקום לדבר, נדבר כשאשתחרר, והמשכתי אתו לשיחות אחרי שהשתחררתי", סיפר. בהמשך הסביר מסיקה שתהליך ההחלטה להיות עד מדינה נמשך חודשיים, כאשר המשטרה איפשרה פגישות בינו לבין הרב לאחר ששוחרר ממעצר. "הרב היה אתי גם בפגישות בכל התהליך, וליווה אותי עד לחתימה", אמר בעדותו.

מקרה אחר של שימוש בלהב בעד מדינה היה של ח', עוזרו הנאמן ונהגו במשך 20 שנה של הרב הראשי לשעבר יונה מצגר, שהואשם בקבלת שוחד בסך מיליוני שקלים. ח' נעצר בפרשה יחד עם מצגר ולאחר מכן גויס כעד מדינה — מהלך שעליו הוטל איסור פרסום במשך כמה חודשים. בזמן הזה, ח' הגיע לפגישה עם מצגר, לכאורה כדי להתייעץ עמו על החקירה (דבר שאסור היה על מצגר לעשות), אך בפועל נשלח על ידי חוקרי להב כדי להקליט את מצגר ולאסוף נגדו עוד ראיות.

כפי שנחשף ב–2015 בערוץ 2, ח' הצליח להקליט את מצגר מודה למעשה בקבלת כספים אסורים, ומזהיר את עוזרו שלא יעיד נגדו. "אם אתה תהיה שטינקר, אתה יודע מה זה? אתה כאילו מויסר, בציבור הדתי אתה גמור", אמר לו מצגר בשיחה. הקלטה זו היתה אחת הראיות המרכזיות שהוצגו בפני מצגר לפני המשפט, ולאחר מכן החליט הרב להסכים להסדר טיעון שבמסגרתו נשלח ל–3.5 שנות מאסר.

"לח' היה מאוד קשה נפשית עם ההחלטה להיות עד מדינה", אומר סנגורו, ד"ר גיל עשת. "חוקרי להב גרמו לו להבין שכל התיק ייפול עליו. זו גם היתה ההערכה שלנו לגבי מה שיקרה, אם הוא לא היה חושף את האמת על חלקו של מצגר בקבלת הכספים. לשיחה עם הרב חוקרי להב הכינו את ח' באופן מדוקדק, כולל הסבר מפורט על שימוש באמצעי הקלטה מתקדמים. הוא ישב עם החוקרים כמה שעות לפני הפגישה הזאת, כדי לעבור על תסריטים שונים ולוודא שמפגש כזה אכן יצליח".

זרוע כלכלית נוספת של המדינה?



אחד המאפיינים הבולטים כיום בלהב 433 הוא השימוש ההולך וגובר באספקטים כלכליים בעבודתה — חילוט והקפאת נכסים של חשודים. הדבר נובע גם מהדומיננטיות של היאל"כ — היחידה לאכיפה כלכלית.

בשנים האחרונות יש עלייה בתיקי החילוט שפותחת המדינה נגד עבריינים, תיקים שמגיעים בדרך כלל משני מקורות: חוקרי רשות המסים או היאל"כ. לפי נתוני משרד המשפטים, ב–2015 חולטו כ–50 מיליון שקל לקרן החילוט של המדינה לפי חוק הלבנת ההון, ועוד 11 מיליון שקל לפי חוק הסמים המסוכנים. קרן החילוט משקיעה את הכסף הזה ושומרת עליו עד סוף המשפט נגד העבריין. בהתאם לקנס שמושת עליו בגזר הדין, הכסף מוחזר או לא מוחזר לעבריין המורשע, והיתרה הולכת לקופת המדינה.

זו יחידה שהוקמה מתוך הבנה שהיא תכניס למדינה כסף", אומר מור. "המדינה הבינה שהמון כסף לא מגיע לקופתה והולך לבור שחור של הרבה עבירות כלכליות, כמו מהילת דלקים, הונאות נדל"ן והרבה עבירות כלכליות אחרות. המטרה היתה ללכוד את הכספים האלה באמצעות היחידה הזאת".

סעיף עבירת הלבנת ההון הפך תחת להב 433 לסעיף שמופיע כמעט בכל מעצר של חשוד בשחיתות ציבורית (לצד חשדות כמו שוחד, מרמה וכו'), ולמעשה נהפך לעוד כלי חקירתי שמאפשר לפגוע בעצב החשוף של כל חשוד, בוודאי חשוד בכיר — הנכסים הכלכליים שלו. במלים אחרות, לאדם כמו ניר חפץ הפריעו במעצר לא רק הפשפשים, אלא גם הידיעה שחשבונות הבנק שלו עלולים להיות מוקפאים.

"להב 433 מכוונים מאוד לנושא של הלבנת הון ועובדים גם עם הרשות להלבנת הון", אומר עו"ד קורב. "הם שמים דגש על תפישת נכסים לצורך חילוטים. כשהחוקרים מגיעים אל חשוד, הם כבר יודעים בדיוק איזה נכסים יש לו ואיפה. נעשית עבודת עומק בעניין הזה הרבה לפני הדפיקה בדלת. 'המתקפה' על החשוד בשלב המעצר צופה פני עתיד ונוגעת גם להיבט הפלילי וגם להיבט הפיננסי, כך שהעצור לא יוכל ליהנות מפירות העבירות שלו".

מבחינת החשוד עצמו, תפישת הנכסים היא דרמטית. בפרשת הצוללות, למשל, הקפיאה המדינה 550 אלף שקל לאחד החשודים, תא"ל במיל' שי ברוש, כספים שהועברו לקרן החילוט של המדינה. הדבר נעשה בהסכמה, בתמורה לכך שהמדינה שיחררה שלושה חשבונות של בנק הפועלים שקשורים לברוש.

"השימוש בסעיף של הלבנת הון הוא הרבה יותר דרמטי לנחקר לעומת המעצר", אומר עו"ד גיל דחוח, המייצג את משה יוסף בפרשת ביטן. "פתאום אתה לא יכול להוציא כסף מהבנק, התשלומים למשכנתא מוקפאים ומתקשרים אליך מקופת החולים ומהסופר לשאול מה קורה עם התשלומים. בעלי עסק נתקעים, מצדם, בתשלומים מול ספקים. גם מקפיאים חשבונות לא רק לחשוד עצמו, אלא גם לקרובי משפחתו — הורים וילדים, כמו שהיה במקרה של יוסף. נעשה בזה שימוש מוגזם ולא מידתי. לדעתי, זה נובע לא רק מצרכים או טקטיקות של חקירה, אלא מכך שלהב 433 נמדדים גם בכסף. בשנים האחרונות הם חילטו סכומי עתק — והסכום הזה גדל מדי שנה".

עו"ד קורב דוחה את הדברים. "נכון, מטבע הדברים, פעולות של חילוט רכוש עלולות להיות לעתים דורסניות יותר מהנדרש, אבל בעניין הזה גם לפרקליטות יש תפקיד: לדאוג שהדברים ייעשו באופן מידתי. האחריות של הסנגורים היא למצוא את הדרך להילחם בכל האמצעים החוקיים מול המהלך הזה".

הרב פינטו, רוני ריטמן וערן מלכה: הפרשות שבלהב יעדיפו לשכוח

בעשר שנות קיומה, בלהב 433 היו לא רק הצלחות מרשימות, אלא גם לא מעט פרשות מביכות ושערוריות. אחת הבולטות שבהן היא פרשת רב פקד ערן מלכה, שהיה ראש צוות חקירה ביאל"כ (יחידה ארצית לאכיפה כלכלית), שהעביר מידע פנימי לעו"ד רונאל פישר מתוך חקירות שונות של להב 433 תמורת שוחד שקיבל מפישר. ב–2015 חתם מלכה על הסכם עד מדינה, שבמסגרתו מסר מידע על הפרשות המסועפות שאליהן קשור פישר, שלא הסתיימו עד היום. על מלכה נגזרו שמונה שנות מאסר, עונש שהופחת בשנה לאחר ערעור לבית המשפט העליון.

שם אחר שאותו יעדיפו לשכוח בלהב 433 הוא זה של הרב יאשיהו פינטו, שבאופן כזה או אחר הפיל שני קצינים בכירים בארגון. אחד מהם הוא תת־ניצב אפרים ברכה, ראש יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה), שהתאבד ביולי 2015. ב–2012 דיווח ברכה לממונים עליו על הצעת שוחד שקיבל מפינטו. הרב הציע לברכה כספים כדי שזה יעביר לו מידע מחקירה שמתנהלת נגדו. ברכה תיעד את ההצעה. שלוש שנים לאחר מכן, ברכה התאבד על רקע פרסומים באינטרנט, כאילו היה לו בכל זאת קשר מושחת עם פינטו ומתנהלת נגדו חקירה סמויה בנושא. לאחר מותו פירסמה הפרקליטות הכחשה שהתקבלה החלטה לפתוח נגדו בחקירה, ושיבחה את תרומתו לשלטון החוק.

בעקבות המידע שהעביר ברכה, הועמד פינטו לדין על שוחד. אלא שהוא הצליח להפחית את עונשו באופן משמעותי, וקיבל שנת מאסר אחת בלבד. זאת, לאחר שנהפך לעד מדינה נגד ניצב מנשה ארביב, אז ראש להב 433. פינטו סיפר למח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) על הקשר שהיה לו עם ארביב ועל כך שהעניק למפקד להב 433 טובות הנאה. בעקבות זאת, ארביב נאלץ לפרוש מהמשטרה. הוא הגיע להסדר טיעון עם מח"ש, שלפיו יימחקו סעיפי מרמה והפרת האמון והוא יודה באי־דיווח על הצעת שוחד שקיבל מפינטו ועל כך שלא דיווח שפינטו היה מודע לחקירה פלילית שמתנהלת נגדו. הטיעונים לעונש יישמעו בספטמבר.

הפרשה האחרונה שמטלטלת את להב 433 קשורה לניצב רוני ריטמן, שהחליף את ארביב בתפקידו ב–2014, ועומד לעזוב את תפקידו בקרוב. ב–2015 התנהלה נגד ריטמן חקירת מח"ש בנוגע להתנהגות בלתי הולמת כלפי קצינה בלהב שהיתה כפופה לו. בשלב מסוים הוא הושעה מתפקידו, אך המפכ"ל רוני אלשיך החליט להחזירו לתפקיד. במאי 2016 הקצינה המתלוננת עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה של אלשיך.

בתוך כך, לפי פרסום בערוץ עשר מיוני 2016, ריטמן טען בחקירתו במח"ש כי מי שעמד מאחורי התלונה נגדו הם קצינים במשטרה או גורמים מטעם משפחת נתניהו (אמירה שראש הממשלה הכחיש בתוקף). בנובמבר 2017 הורה בג"ץ למפכ"ל לשקול מחדש את הצעדים נגד ריטמן. בעקבות כך, לפני חודשיים ביקש ריטמן מאלשיך לפרוש מתפקידו כמפקד להב, אך להמשיך בתפקיד אחר במשטרה. לאחר מכן הוא הגיש תלונה במח"ש בטענה שנרקמה קנונייה נגדו. אלשיך, בעקבות הוראת בג"ץ, רשם נזיפה בתיקו האישי של ריטמן, אך אמר לו כי "לצערי, אני נאלץ לנזוף בך", אמירה שזכתה לביקורת ציבורית נוקבת.

מאמץ שיווקי ואור זרקורים: איך ממתגים במשטרה את להב 433

המיתוג דומיננטי מאוד בלהב. עד כדי כך, שלעתים יש צורך לתחזק אותו באופן מיוחד. למשל, אחת הפרשות הגדולות ביותר שנחקרו בלהב בשנים האחרונות היתה פרשת 512, שבה נלכדו ראשי הפשע המאורגן בישראל. זו הפרשה הגדולה האחרונה שנחשפה בתחום זה, וניצניה מצויים עשור קודם לכן — במלחמה של המשטרה במשפחות הפשע הגדולות.

בפרשה 512 שנהפכה לגלויה במאי 2015, נעצרו עבריינים בכירים בביצוע עבירות בישראל ובחו"ל, ובהן עבירות רצח, ניסיונות לרצח, אלימות וסמים. כעבור חודשיים הוגשו כתבי אישום נגד עבריינים מוכרים כמו יצחק ומאיר אברג'יל, אבי רוחן, מוטי חסין, ריקו שירזי (שהורשע בניסיון רצח ונשלח לתשע שנות מאסר) ואחרים. זו היתה חקירה מקיפה שבה השתתפו כלל היחידות של 433 בהובלת יאחב"ל ובשיתוף ימ"ר תל אביב. לדברי מקור שמכיר את החקירה היטב, תחילת החקירה היא בימ"ר תל אביב, שבלשיה הם שפיענחו את תיקי הרצח בתיק — ולמעשה לא היתה כל מניעה שיעסקו גם בתיקי הסמים בפרשה. אלא שבצמרת המשטרה החליטו אז שתיקי הסמים שקשורים לפרשה יועברו ללהב 433, כדי לחזק את מיתוג היחידה.

כך, כשהתפוצצה הפרשה, הציבור ייחס את הפענוח היוקרתי ללהב 433, בין היתר בעקבות הודעת המשטרה על כך שהיתה זו חקירה של להב בשיתוף עם יחידות אחרות. "ברור שלכל אורך הדרך המוטיבציה היתה למתג את להב. כשאתה רוצה להקים משהו כמו FBI, אז תעשה את כל המאמץ השיווקי להפנות את אור הזרקורים וההילה לשם", אומר בכיר לשעבר במשטרה. "אבל בתיק הזה פעלו תחת ימ"ר תל אביב 50 שוטרים ובלשים וחשוב מכך — הימ"ר הצליח לגייס את חמשת עדי המדינה הראשונים בפרשה. לולא חמשת העדים האלה, אין בכלל פרשה 512, גם לא תיקי סמים. הראשון מבין אותם העדים למשל, היה במובהק שייך לתיק הסמים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!