הטרגדיה של נתניהו משתקפת בגדלותו המדינית המרשימה אל מול התנהלותו האישית המביכה

כמי שכפאו עד

בכל קנה מידה יפני - נתניהו כבר היה מבצע מזמן חרקירי. רק בעשור האחרון הניחו כאן בטוקיו את המפתחות על הרבה פחות, שני ראשי ממשלה ושרים לרוב. כמה מהם הפכו בעקבות החשיפות המביכות לבגתנים ותרשים של עצמם - בעצה ובמעשה, לא עלינו ולא על איש ציבור ממדינתנו.
נתניהו הוא אייקון ישראלי בקנה מידה בינלאומי. אנשי העסקים ואישי הממשל בהונג קונג כמו דייגי הטונה משכימי הקום בנמל טוקיו - מזהים את ישראל עם מנהיגה הבלתי מעורער בעשור האחרון.

"יזראל? ביבי, ביבי", הם נותנים סימנים בישראלים המבקרים, בהתלהבות של חוגגי אסרו חג פורים במשתה של מירי רגב. כמו הטונה לטוקיו ומגדלי המגורים להונג קונג - הפך נתניהו לסמלה הלאומי של ירושלים. היידה.

הטרגדיה של נתניהו שסוגר השבוע עוד ביקור מדיני מוצלח בבירה האמריקאית, משתקפת בגדלותו המדינית המרשימה אל מול התנהלותו האישית המביכה, בזהירותו הפוליטית שמביאה אותו מרחק נגיעה משבירת השיא של בן גוריון ברצף שנות הכהונה אל מול מה שמתגלה כרשלנות בלתי מוסברת שמסבכת אותו בפלילים.

זה מה שנקרא: ביבימאניה דיפרסיה. איגרא רמה ובירא עמיקתא באיש אחד. בפרשת בלעם לימדונו חכמי המוסר שנפש האדם יכולה להכיל באיש אחד ניגודים בלתי נתפסים של טוב ורע, גדלות ושפלות, חכמה עד אין קץ וחמדנות שאין לה גבולות.

חפץ חשוד



לפני מספר חודשים צוטטו כאן דבריו של השר דאז יעקב ליצמן שהעריך כי היועמ"ש מנדלבליט ישמור לבוס לשעבר על הגב ויימנע מהגשת כתב אישום. ליצמן שנאמנותו אומנותו, ראה את הדינמיקה שבין האישים, את השיחות והלחישות והעריך שהיועמ"ש ישמור אמונים, כסנגור ללקוחו.
מהבחינה הזאת אפשר לקבוע כבר כעת כי החזאי טעה. עם החתמתם של פילבר וחפץ כעדי מדינה באישור היועמ"ש מנדלבליט הוכרעה התוצאה. מעשה מעין זה שמעניק חסינות מוחלטת לחשודים אחרי ימים ארוכים של מעצרים ולחצים, מחייב את היועמ"ש שתפס צד להגיש כתב אישום במבחן התוצאה.

למנדלבליט נקרתה הזדמנות פז ללחוץ על הברקס על סף התהום ולדרוש בשם המדינה את שחרור כל העצורים ונטילת פסק זמן לתחקור פנימי - תכף ומיד עם חשיפת ההתכתבות השערורייתית בין השופטת לפרקליט. אלא שמנדלבליט אפילו לא האט - ובמקום זה לחץ על הגז ביתר עוצמה.

מנדלבליט הוא האלשיך החדש שייבחן מעתה ואילך בכדאיות עסקת החתמת עדי המדינה. הואיל והיועמ"ש הוא האחרון שיבצע חרקירי לעצמו עבור מעסיקו לשעבר, ניתן לקבוע אפוא כי לא רק הרו, פילבר וחפץ (חשוד) אמרו את דברם אלא גם מזכיר ממשלת נתניהו לשעבר.

כמו בסיום הצגת טענות התביעה, מנדלבליט אישית אמר השבוע על כל אנשי ביבי לשעבר "אלו עדיי". העמדה שנקט, גם אם עשה זאת כמי שכפאו עד, חוסמת בפניו כל פתח מילוט אחר, לבד מהגשת כתב אישום חמור. כל תוצאה אחרת תהפוך את שומרי הסף ומנדלבליט בראשם, ממאשימים לנאשמים.

למרות שתקדים ההתפטרות עם הגשת כתב אישום - הוחל על שרים ולא על ראש ממשלה, נתניהו יתקשה להמשיך לתפקד לכשיוגש נגדו כתב אישום בעבירת השוחד. החקיקה שתוקנה בממשלת הזכאי המאותרג אריק שרון אומנם מחייבת את התפטרות ראש-הממשלה רק אחרי שניתן פסק דין חלוט (אחרי ערעור) בעניינו, אך קשה לראות את המערכת הפוליטית ובעיקר את כחלון יושבים לצד ראש ממשלה שמסובך במשפט פלילי המתנהל בפומבי. גם בג"ץ עשוי בכל מקרה לומר את דברו, בהנאה מרובה.

ים המוות



ים המוות ונתניהו הם האייקונים המוכרים כאן במזרח בהקשר הישראלי. דומה שהשבוע גם נמצא לשניים מכנה משותף של היעדר חיות במקום הכי נמוך בעולם. כמו שנהג לומר בעבר החשוד פואד בן אליעזר המנוח על מי שסיים את הפרק הפוליטי: "הנ"ל ז"ל".

בין אם יקדים את מערכת הבחירות ויזכה ברוב מחודש ובין אם ידחה את הקץ, דומה בסבירות גבוהה כי בשבוע הזה נקבע ונחרץ גורלו של האיש הדומיננטי ביותר במערכת הפוליטית הישראלית החל מ-96'.

מול קהל אוהדיו - נתניהו חזק מאי פעם ולא בגלל התכונות השליליות שהתקשורת הישראלית המתנשאת נהנית כל כך ליחס להמון העם שבמשך שני עשורים מסרב לציית מאחורי הפרגוד ככל שיורו לו ידיעות אחרונות והארץ, מעריב וערוץ 2.

לחכמת ההמונים שממשיכים לתמוך בביבי בסקרים יש בהחלט על מה להתבסס. מכל ההדלפות, העדויות, החקירות והטלטולים למיניהם - ניתן להסיק שביבי לא קיבל מעטפות, לא מעל בכספי צוללות ולא שמר מיליונים בכספות עלומות. בעניינים הללו, שאחרים נתפסו בגינם, דומה בשלב זה שאכן אין כלום.

את השיטה של שמור לי ואשמור לך - נתניהו לא המציא ואפילו לא שיכלל. אם צבא כזה של חוקרים היה פושט על לשכותיהם של ראשי הממשלה ממפא"י ומהעבודה - איש מהם לא היה זוכה להיקבר בחלקת גדולי האומה.

אי אפשר להתעלם מהטענה שננקטת כלפי נתניהו אכיפה בררנית. הדעת לא סובלת את העובדה שדווקא הרפורמטור הגדול שפתח את המשק לתחרות, מול קודמיו שחילקו את משאבי המדינה למקורבים - ייתפס לבסוף על אקט בירוקרטי שהיטיב לטייקונים משיקולים זרים אך ניתנים להכלה, של רכישת אהבת הקהל שמוסת נגדו במשך שני עשורים.

בלתי מתקבל על הדעת שעם ביבי ידקדקו כחוט השערה הכחלחלה/כסופה/לבנבנה (בהתאם למצב הרוח - של הספר), בעוד עם הנשיא לשעבר פרס איש לא בא חשבון בשעתו על ניפוח תקציבי בזבזני של כספי לשכת הנשיא ומימון מסיבות ראווה בסגנון צפון קוריאני.

איך ייתכן, שואל עצמו הליכודניק המתוסכל, שראש ממשלה שבמשך עשרים שנה לא זכה ליום אחד של חסד מתשעים ותשעה אחוזים מהתקשורת הישראלית - יוקע אל עמוד הקלון רק בגלל שסירב לקבל את השפלתו וניסה לשנות את הכללים בכוחות עצמו.

השאלות טובות, ראויות ונכונות, אך תמים מי שמצפה לקבל תשובות שישנו את התוצאות הצפויות.

סתימת הגולל



כל טענות ההגנה הללו, שהציבור החרדי הסובל תדיר מתחושת רדיפה - מאמץ בסלחנות וללא שאלות, כמו פרקליט נלהב שהופך עדות מדינה לעדותו של יודע תעלומות, לא רלוונטיות במישור המשפטי על רקע ההתפתחויות האחרונות.

היועמ"ש הקודם יהודה וינשטיין, סנגור בנשמתו, הגן על נתניהו מפני פתיחה בחקירה והציל את איווט מהגשת כתב אישום בעבירת השוחד במשמרת שלו, אחרי שהוצגו בפניו תקדימי עבר של אישי ציבור אחרים שנסלח ונמחל להם על מעשים דומים.

החל משלב ההודעה על פתיחה בבדיקה לאחר גרירת רגליים של למעלה מחצי שנה, עבור למפגש המקצועי במעון ראש הממשלה ביום ההודעה על מעבר מבדיקה לחקירה (כפי שנחשף כאן בשעתו) ועד להמלצת המשטרה וההדלפות המזלזלות שיצאו מהפרקליטות בעקבותיה - נדמה היה כי ברגע האמת היועמ"ש מנדלבליט יעשה לנתניהו את העבודה.

לא צריך להיות אינשטיין וגם לא וינשטיין כדי להבין שהתקווה הזאת נגוזה השבוע. מהרגע שבו נחתמו העסקאות האפלוליות עם עדי המדינה - שמחייבות כל יועמ"ש חפץ חיים להגיש כתב אישום, ניתן לקבוע בסבירות גבוהה שנתניהו הוא חלל פוליטי. מקום קבורתו המתוכנן כבר הוכרז, סיבת המוות הצפוי נקבעה מראש ורק המועד הסופי של יציאת הנשמה - טרם נודע.

בניגוד למנוח הפוליטי אהוד אולמרט שנפח את נשמתו הפוליטית עם אפס אחוזי תמיכה עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום, הרי שביבי כדרכו יוסיף לבטוש ולבעוט עד נשימתו האחרונה. "אני פייטר ואלחם עד הסוף", הוא אמר השבוע לקרוביו (ולא למקורביו - שהפכו כולם לעדי מדינה).
זה ייקח חודשים ואולי אפילו חודשים ארוכים, עקובים מדם ומדיו אך לבסוף - לכשיוגש כתב אישום - ייסתם הגולל הפוליטי. נתניהו ימצא עצמו ממשיך להתגונן, אך לא על משרתו אלא על חירותו.

בשביל המדינה ובשביל האיש שעשה כה רבות למענה (וגם למענו ולמעונו) נותר רק לקוות שהירידה מהבמה לא תסתיים אצל ראש הממשלה השני ברציפות, באקט הצורם כל כך של טריקת שערים כבדים.
בעניין הזה נתניהו יכול רק לייחל לעצמו שהאיחול הפומבי של אהוד אולמרט לאחרונה יתקיים כלשונו ושלא יידע עוד צער וסבל עם לכתו.

ספטמבר השחור

הראשונים לבד מבני המשפחה שיוצאים מופסדים מהמצב הסופני אליו נקלע נתניהו הם החרדים.
לא יותר משבועיים של יציבות נדרשים כדי להעביר חוק גיוס מתוקן בקריאה טרומית ובכך לנטרל את מוקש 'ספטמבר השחור', עם תום השנה שקצב בג"ץ לביטול חוק הגיוס המתוקן והפיכת כל בני הישיבות לעריקים.

העברה בקריאה טרומית היתה מאפשרת לפרקליטות המדינה לעמוד בבג"ץ ולבקש ארכה להשלמת הליך חקיקה שכבר החל - מהלך שלא יהא בר מימוש אם הכנסת תצא לפגרה כשאפילו צעד קטן של ראשית חקיקה לא נעשה.

האזהרה שהושמעה כאן בשעתו מפי ח"כ חרדי בכיר שחשש מבזבוז כל התחמושת על חוק המרכולים, מתממשת לצערנו בסיטואציה שמסובכת ממנה לא ניתן היה לדמיין. כשרגליו של בעל הבית עומדות בוושינגטון בעוד ראשו ורובו מצויים בחדרי החקירות - אין לחרדים כתובת ממוקדת להטלת אחריות. במרחב המזרח-תיכוני - מהתחום הצבאי-מדיני ועד לפוליטי-חקיקתי, אין לך קטסטרופה גדולה יותר מזירה שאין בה כתובת ברורה.

בין אם נתניהו חפץ בהקדמת הבחירות ובין אם לאו, המפתח לתיקון חוק הגיוס כבר לא בידיו. אם בסיטואציה הנוכחית, חרף כל המכשולים הח"כים החרדים יצליחו להעביר ולו קריאה טרומית, נוכל לחגוג את חופשת הפסח הקרובה עם תחושה עכשווית של יציאה משעבוד לגאולה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!