הכל יחסי: הפרעות קשב והמגזר החרדי

לא נדיר לשמוע אנשים המתלוננים על הקצב בו מאובחנים יותר ויותר ילדים עם הפרעת קשב וטוענים שכשהם היו בבית ספר, לא היה דבר שנקרא הפרעת קשב. אכן, הפרעת הקשב הנה תופעה שכיחה מאוד ואף נעשית שכיחה יותר בימינו. ההגדרה המילונית להפרעת קשב כוללת מספר תסמינים, על פיהם ניתן לקבוע אם אכן היא קיימת או לא.

בפועל, לא תמיד מספר התסמינים המאובחנים ייקבע אם לילד יש הפרעת קשב, היום מבינים שהגבולות של הפרעת הקשב הם יחסיים מאוד, ותלויים באדם עצמו ולא פחות מכך, בסביבה שלו.
להבנה זו יש השפעה על המגזר החרדי. במגזר החרדי נורמות הלמידה מרכזיות יותר בחיי היומיום, כאשר נער חרדי בגיל תיכון לומד מבוקר עד ערב, עם הפסקות קצרות (לעומת נער בחברה החילונית שלרוב לא ילמד יותר מ-8 שעות) ולכן הדרישות הן שונות והצורך בקשב משמעותי יותר.

בבואי לבחון ילד או נער הסובל מהפרעת קשב, אני בוחנת, בין השאר, את היכולת שלו להשתלב בתוך הסביבה הלימודית והחברתית שלו. לדוגמה בן של ציידים בג'ונגל עם הפרעת קשב לא יתקשה להתמודד עם הדרישות ממנו כמו ילד הלומד בישיבה או בבית הספר. הדרישות השונות והחברה שבה אנחנו נמצאים משפיעים על גבולות ההגדרה של מהי הפרעת הקשב ועל כן גם על הטיפול בה.



תלמוד תורה (אילוטרציה). צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

חשוב לזכור שעל אף שהסביבה משפיעה מאוד על מידת הקושי בהתמודדות עם ההפרעה, הפרעת הקשב עצמה היא אחת התופעות התורשתיות ביותר, כאשר כ-80% מהגורמים לה הם גנטיים. עם זאת, הפרעת קשב עשויה להיות קשורה גם לפגמים מולדים – האזור במוח שאחראי על הקשב תלוי מאוד באספקת חמצן, בעיות באספקת חמצן בזמן הלידה או ההיריון עשויים להשפיע אף הם.

בבואנו לאבחן ילד המציג התנהגות של חוסר קשב, חשוב מאוד לבחון אספקטים גם נוירולוגיים וגם פסיכיאטריים, שכן לעיתים כשהילד גדל יש מקום לשקול גם אבחון פסיכיאטרי מאחר והבעיה עשויה להיות דיכאון או חרדה. לכן, יש לבחור על פי כל מקרה האם להיוועץ בפסיכיאטר או נוירולוג, כאשר לעיתים שילוב ביניהם יהיה הפתרון המיטבי.

עם זאת, לטיפול התרופתי יש חשיבות אדירה, הן בטיפול בהפרעה עצמה והן במניעת התפתחות תופעות שאנחנו לא מעוניינים בהם בהמשך: פעמים רבות, כשאני עובדת עם מבוגרים אני נותנת, להם תרופות וההפרעה עצמה נעלמת. אולם, בדימוי העצמי הנמוך שלהם, בקשיי הלמידה, בקושי בסדר וארגון, כבר קשה יותר לטפל.

50% מהילדים לא יישארו עם ההפרעה בגיל מבוגר, אך כן ייאלצו להתמודד עם הנזקים שהצטברו. לכן, חשוב שלאחר אבחון ברור ומדויק יקבל הילד את הטיפול התרופתי המתאים לו ביותר – אם זו תרופה מקבוצת המתילפנידאט (ריטלין או קונצרטה), או מקבוצת האמפתמינים (ויואנס או אטנט). קיים היום מגוון של תרופות השונות באורך הפעולה שלהן ובמנגנון הפעולה. אם תרופה אחתלא עוזרת בצורה מספקת או חווים תופעות לוואי, לא צריך להתייאש ואפשר לפנות לרופא כדי שיחליף אותה.

כמובן שרצוי גם לדבר על התאמת אורח החיים לילדים הסובלים מהפרעת הקשב: ישנן ישיבות רבות שמתחשבות מאוד בילדים המאופיינים בחוסר שקט, וייתנו להם תפקידים מנהלתיים בין השאר על מנת שלא ישבו כל היום. כמו כן, ישנן ישיבות המשלבות גם פעילות גופנית, לצד הלימודים. באופן כללי, ההבנה שלפעילות גופנית יש השפעה חיובית על הפרעת הקשב הופכת אותה לחלק מהטיפול במקרים לא מעטים – ויש אנשי חינוך ששולחים תלמידים למכוני כושר מופרדים ולבריכות שחייה כאקט טיפולי.



"לפעילות גופנית השפעה חיובית על הפרעת קשב". ילדים רוכבים על אופנים. צילום: קובי הר צבי

ומה עושים בשבתות וחגים?

מהבחינה הזו חשוב לשים לב לכמה אלמנטים, כאשר הראשון בהם הוא להבין את חווית הטיפול ואת מידת הצורך של הילדים בו. יש ילדים שלא ממש זקוקים לעזרה של הטיפול התרופתי מעבר לשעות הלימודים, אך יש ילדים שההפרעה מפריעה להם גם במשחק עם חברים ובטיולים משפחתיים, ואז הם צריכים לקבל את התרופה גם במהלך שבתות וחגים.

חשוב גם מאוד לשים לב שילדים היפראקטיביים נזקקים הן להדרכה ולתשומת לב רבה בטיולים, שכן המוסחות שלהם גבוהה, ואכן המקום העצוב שבו רואים את זה, שבכל חופשה ילדים רבים מאלו שנפגעים, לדוגמא מטביעה, הם ילדים עם הפרעת קשב.

כך, היציבות והרציפות שמציעות תרופות בעלות טווח השפעה ארוך כמו ויואנס וקונצרטה, יכולות מאוד לעזור לילד ולהורים ולאפשר להם ליהנות גם מחוץ למסגרת הלימודים בבטחה ועם שקט נפשי.


* ד"ר טלי וישנה, היא מנהלת "הבית של טלי", מרכז אבחון טיפול ושיקום פסיכיאטרי ופסיכולוגי עם דגש על טיפול בהפרעות קשב וריכוז, ומרצה על התחום באוניברסיטת בר אילן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!