פחד בעולם: הודעת טראמפ עלולה להיות כאוס בסחר הגלובלי

ההכרזה של הנשיא דונלד טראמפ ביום חמישי, כי יטיל מכסים גבוהים על יבוא פלדה ואלומיניום לארה"ב, גרמה לטלטלה בשווקים ובזירה הגיאו-פוליטית. החשש העיקרי הוא שטראמפ הכריז למעשה על תחילתה של מלחמת סחר שתפגע ברשת המורכבת של הסחר הבינלאומי, ובעקבות כך – בצמיחה הגלובלית.

טראמפ הודיע כי בשבוע הבא יחתום על צו שלפיו יוטל מס של 25% על יבוא פלדה לארה"ב, ושל 10% על יבוא אלומיניום. הוא הסביר את המעשה, כפי שהוא נוהג לעשות, בציוץ בטוויטר. "תעשיות הפלדה והאלומיניום שלנו (ורבות אחרות) נהרסו בעקבות עשורים של סחר לא הוגן ומדיניות גרועה ביחסים עם מדינות סביב העולם. אסור לנו לאפשר את המשך הניצול של ארצנו, של החברות שלנו ושל העובדים שלנו. אנחנו רוצים סחר חופשי, הוגן וחכם!" צייץ הנשיא בצהרי יום חמישי.

הבורסות לא איחרו להגיב. ביום חמישי נסגרו הבורסות בוול סטריט בירידות של עד 1.7%. הבורסות באסיה ספגו מהלומה קשה יותר למחרת בבוקר: טוקיו צנחה ב-2.5%; הונג קונג ירדה ב-1.5% ושנחאי נסוגה ב-0.5%; בורסות אירופה ניזוקו גם עם ירידות של כ-2.5% בפריז ופרנקפורט, ונסיגה של 1.5% בלונדון. מחיר הזהב זינק ב-1.4% למחיר של 1,323.4 דולר לאונקייה.

טראמפ, מצדו, המשיך לשפוך שמן על המדורה כאשר צייץ ביום שישי כי "כאשר מדינה (ארה"ב) מפסידה מיליארדי דולרים רבים על סחר עם כמעט כל מדינה שאתה היא עושה עסקים, מלחמות סחר הן דבר טוב, וקל לנצח בהן. לדוגמה, כאשר יש לנו גירעון סחר של 100 מיליארד דולר עם מדינה מסוימת והם מתחכמים אתנו, לא סוחרים אתם יותר – ואנחנו מנצחים בגדול. זה קל!".

ואלה הנתונים, לפי ארגון הסחר הבינלאומי. ארה"ב מייבאת פי ארבע יותר פלדה מכפי שהיא מייצרת, ומייבאת אותה מ-100 מדינות שונות. עם זאת, כשלושה רבעים מהיבוא מגיע משמונה מדינות בלבד (לפי נתוני 2017): קנדה, ברזיל, דרום קוריאה, מקסיקו, רוסיה, טורקיה, יפן וטייוואן.

סין, שאחראית על מחצית מתפוקת הפלדה העולמית, נמצאת רק במקום ה-11 ברשימת המדינות שמייבאות פלדה לארה"ב, משום שמגבלות על יבוא פלדה מהמדינה הוטלו כבר כמה שנים קודם לכן.

מי מרוויח ומי מפסיד בארה"ב. המרוויחות הגדולות הן כמובן תעשיות הפלדה והאלומיניום של ארה"ב, שכבר שנים רבות מנסות להטות את הכף הרגולטורית לטובתן. ניל אירווין מ"ניו יורק טיימס" מסביר כי המפסידות המיידיות הן התעשיות התלויות בפלדה ואלומיניום וצפויות לשלם מחיר גבוה יותר עבורם. בקבוצה הזו נכללות גם חלק מהתעשיות הגדולות ביותר בארה"ב: הרכב, החלל, הציוד הכבד והבנייה. "במלים אחרות", כותב אירווין, "שלדת הרכב של פורד, גוף הבולדוזר של קטרפילר, הכנפיים של מטוס בואינג וקורות הפלדה שבגורד השחקים החדש בניו יורק. כולם עומדים להפוך יקרים יותר".

הבורסות בוול סטריט שיקפו זאת היטב: ביום חמישי, המניות של יצרניות פלדה ואלומיניום עלו ב-7%, והמניות של פורד, קטרפילר ובואינג ירדו בכ-3%.

ויהיו עוד מפסידים. בארה"ב חוששים שאם אכן תפרוץ מלחמת סחר, הנזק למשק האמריקאי יהיה נרחב. "התעשיות שרוכשות פלדה ואלומיניום, וכמובן היצואניות החקלאיות (שעלולות להיפגע מצעדים נגד ארה"ב) מעסיקות פי כמה וכמה אנשים מהתעשיות שעליהן הנשיא טראמפ מנסה להגן", אומר הכלכלן ומומחה הסחר פיטר פטרי, מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת ברנדייס. "בנוסף, השקעות כלכליות מסתמכות על מדיניות כלכלית, ולכאוס המשתולל כעת יש מחיר – אפילו אם הגורמים המתונים יצליחו לרסן את המדיניות שהנשיא מצייץ עליה בימים אלה".

התגובה לא תאחר לבוא. האיחוד האירופי כבר שלף מהמגירה תוכנית בת שלושה שלבים, שאם תיושם תביא להפסד של 3.5 מיליארד דולר לסחר האמריקאי – פחות או יותר הסכום שבו האיחוד צפוי להיפגע בעקבות הטלת המכסים. התוכנית כוללת הטלת מס על מוצרים אמריקאים כמו ויסקי, אורז, חמוציות, מיץ תפוזים, אורז ואופנועים.

אנליסטים טוענים שהמוצרים הספציפיים האלה נבחרו כדי ליצור לחץ פוליטי נקודתי: אופנועי הארלי דיווידסון, למשל, מיוצרים באזור הבחירה של יו"ר בית הנבחרים פול ראיין; מיץ תפוזים מגיע בעיקר מפלורידה, מדינה שמתנדנדת בין שליטה דמוקרטית לרפובליקאית.

עם חברים כאלה, מי צריך אויבים. ייתכן שהנפגעת העיקרית מהטלת המכסים תהיה דווקא ידידתה הקרובה ורבת השנים של ארה"ב – קנדה. המדינה מייצאת כמעט 90% מהפלדה שלה לארה"ב, יותר מכל מדינה אחרת. בנוסף, היא אחראית לכ-40% מיבוא האלומיניום של ארה"ב. בנוסף, ביום שישי פירסמה קנדה את נתוני צמיחה כלכלית נמוכים יחסית לרבעון הרביעי של 2017 – 1.7%, ושוק המניות שלה ירד ב-5% מתחילת השנה.

קנדה גם מנהלת בחודשים האחרונים משא ומתן עם ארה"ב ומקסיקו על שינויים בהסכם הסחר הצפון אמריקאי, נפט"א, בעקבות הדרישה של הנשיא טראמפ. המשא ומתן מתנהל בעצלתיים וללא פריצות דרך, ויש חשש שמבוי סתום יביא לביטולו. ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, אמר ביום שישי כי הטלת המכסים היא "לחלוטין אינה מתקבלת על הדעת".

גם סין לא איחרה להגיב. בכירים בממשל הסיני התריעו מפני פגיעה בסחר העולמי ואיימו בנקיטת צעדים לשמירת האינטרסים של המדינה בסחר העולמי. סין היתה המדינה שספגה הכי הרבה ביקורת מהנשיא טראמפ במהלך הקמפיין שלו לנשיאות ואחרי כניסתו לתפקיד, על פרקטיקות הסחר שלה. עם זאת, עד כה, הנשיא לא גיבש מדיניות כללית לטיפול במה שהוא תופש כסחר לא הוגן, ונראה כי הוא פועל בשליפות מהשרוול.

הפרצה האולטימטיבית בחוק. ממשל טראמפ לא ייאלץ להוכיח כי המשק האמריקאי ניזוק כתוצאה מיבוא הפלדה המאסיבי, וככל הנראה גם לא יצטרך להגן על ההחלטה בפני ארגון הסחר העולמי. הוא ישתמש בסעיף המאפשר את הטלת המכסים מטעמי ביטחון לאומי. מומחה בתחום הגדיר את הסעיף הזה "פרצת הזהב בחוק", משום ש"כל מדינה רשאית להגדיר ביטחון לאומי לפי ראות עיניה". החשש הוא שמדינות אחרות יתחילו ליישם את אותה פרצה.

בנעליו של הנשיא בוש. טראמפ אינו הנשיא הראשון שמטיל מכסים כבדים מסוג זה. לפני 16 שנה, במארס 2002, הודיע הנשיא ג'ורג' בוש על הטלת מכס של 8%-30% על יבוא פלדה למשך שלוש שנים, לאחר שכ-30 יצרניות פלדה אמריקאיות הגיעו לפשיטת רגל.

תגובת השווקים היתה חריפה מאוד: בשנה שלאחר ההודעה של בוש מדד S&P 500 צנח בכ-30%; הדולר איבד מערכו והתשואה על אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים נחתכה ב-50%. גם אז האיחוד האירופי איים להטיל מכסים משלו, ומדינות שונות הגישו תלונות לארגון הסחר העולמי. בדצמבר 2003 נסוג בוש מההחלטה.

הוא עדיין יכול לסגת. הנשיא טראמפ הכריז על הטלת המכסים באירוע שאורגן בחופזה, ולפי הערכות, לצד התנגדות משמעותית לצעד גם בתוך הבית הלבן. אף כי הנושא עומד על הפרק כבר כמה חודשים, חברות עסקיות וגם חבריו למפלגה הופתעו מהודעתו. חלק מהרפובליקאים דחקו בו כבר בסוף השבוע לחזור בו מהודעתו. הצו אמור להיחתם בהמשך השבוע, כך שלטראמפ – למרות הכרזות המלחמה בטוויטר - יש עדיין אפשרות לחזור בו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!