המסמך שבלב תיק 4000 – האישור שנתן נתניהו וסידר הטבת ענק לבזק

האישור של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למיזוג בין בזק ל–yes, שנמצא בלבה של הפרשה הפלילית המכונה תיק 4000 ונחשף לראשונה ב–TheMarker, מעלה בין היתר כי נתניהו אישר את העסקה ללא תנאים נוספים מלבד אלה של רשות ההגבלים — בניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרד התקשורת ובניגוד לעמדת מועצת הכבלים והלוויין.

מתוקף תפקידו כשר התקשורת, ראש הממשלה חתם על המסמך ב–23 ביוני 2015, ובכך איפשר את המיזוג הפיננסי בין החברות. עד כה סירבו משרד התקשורת והממונה על חופש המידע להעביר ל–TheMarker את המסמך, אף שהוא מסמך ציבורי סטנדרטי, אך הוא הגיע לידי TheMarker בדרכים חלופיות.

מהמסמך עולה כי תנאים שהציבה מועצת הכבלים והלוויין לאישור המיזוג כלל לא נכללו בהחלטה הסופית. "לאחר בחינת הבקשה, בהתאם לסמכותי, לאחר שהתייעצתי עם המועצה לשידורי כבלים ולוויין, ולאחר שהובאו בפני המלצות הדרג המקצועי במשרד, הריני מאשר את העברת אמצעי השליטה בחברה".

המועצה התכנסה במיוחד לישיבה ביום האחרון שבו היה אפשר לאשר את העסקה. ב"מכתב ההחלטה" שהעבירה יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, יפעת בן חי שגב, בתום הישיבה היא כתבה: "עמדה זו (בעד אישור המיזוג; א"ז) נסמכת על התקיימות התנאים להחלטת הממונה, ומוצע לקבוע כי כל שינוי מהם יצריך את אישור השר. החלטה זו ניתנה בהסתמך על כך, ותוקפה מותנה בכך שכלל המידע שנמסר למועצה בנוגע לבקשה הוא מלא ומדויק". משפטים אלה, שניתן לפרש אותם כתנאים נוספים לאישור, לא הופיעו בהחלטתו הסופית של נתניהו.

בתום ישיבת המועצה, שהתקיימה בתל אביב, דאג מימון שמילה, אז סמנכ"ל פיקוח במשרד התקשורת וחבר מועצה, לבצע מסירה ידנית של החלטת המועצה לראש הממשלה בירושלים. שמילה הוא כיום המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת, ומסר עדות בימים אחרונים במשטרה לגבי פרשת 4000. יתר חברי מועצת הכבלים והלוויין שהשתתפו בישיבה שבה אושרה העסקה הם בן חי שגב, גילה נגר, אורלי יצחק, שי רטר, סאלח סולימאן, הרצל מקוב, מזל ששון, עו"ד דודי קובנסיאני, עו"ד טל אייזנפלד ורייקי וייסמן.

מועצת הכבלים והלוויין התכנסה בלוח זמנים צפוף לפי דרישת נתניהו, או כפי שהשיב דובר המועצה רשמית, המועצה כונסה "בעקבות פניית השר להתייעצות דחופה בבקשת המיזוג". לא ברור מה היתה סיבת הדחיפות בעיני השר.

גם תנאים שהדרג המקצועי במשרד התקשורת הציע להציב לא נכללו במסמך. מנכ"ל משרד התקשורת הקודם, אבי ברגר, וסמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות, סברו שיש להוסיף תנאים לעסקה בעיקר לאור חוסר שיתוף הפעולה של בזק ברפורמות תחרותיות.

נתניהו טען בעבר כי הוא נועץ באנשי המקצוע במשרד, אלא שיומן הפגישות של נתניהו כשר התקשורת מוכיח כי הוא לא קיים כלל פגישות בתחומי הטלקום בתאריכים האמורים. לו היה עושה זאת היה מגלה כי עמדת הדרג המקצועי היתה להוסיף תנאים למיזוג, כפי שעולה ממסמך של רשות ניירות ערך מאוגוסט 2015.

לפי המסמך, "ב–8 בפברואר 2015 נערכה פגישה בין מנכ"ל yes לסמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת, שבה נידונו תנאים נוספים שנבחנו על ידי המשרד, ומנכ"ל yes הציג בקשה כי אישור המשרד לא יותנה בתנאים נוספים. ב–19 במארס, בפגישה בין מנכ"ל yes למנכ"ל משרד התקשורת, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, היועצת המשפטית של משרד התקשורת וסמנכ"ל הכלכלה של המשרד, הובהר לחברה כי משרד התקשורת אינו מתנגד לאישור המיזוג — אך שוקל אם יש צורך להתנותו בתנאים נוספים על אלה שקבע הממונה על ההגבלים". מיד לאחר פרסום המסמך התקיימו הבחירות, נתניהו החליף את מנכ"ל משרד התקשורת, והתנאים נעלמו כלא היו, בדיוק כפי שרצו בזק ו–yes.

על אישור העסקה חתם נתניהו בעודו נתון בניגוד עניינים לא מדווח בשל קשריו עם בעלי בזק, שאול אלוביץ'. בתוך המשרד, מי שדחף את העסקה הוא שלמה פילבר, המנכ"ל שהושעה מאז, וכיום משמש עד מדינה, שמבקש לטעון שכל מהלכיו נעשו בהוראת נתניהו.

בעקבות המסמך יכלה בזק לעלות משיעור בעלות של 58% בחברת הלוויין לאחזקה של 100%. זו היתה עסקת בעלי עניין ענקית, שבה בזק — שאיש העסקים אלוביץ' מחזיק ב–10% בה בשרשור — רכשה מיורוקום, שנמצאה בבעלות מלאה של אלוביץ', את יתרת המניות של yes שלא היו בבעלות בזק.

אישור העסקה היה שווה לאלוביץ' 1.05 מיליארד שקל (680 מיליון שקל במזומן, והיתרה מותנה בביצועים). המערכת הפוליטית, פילבר, ומועצת הכבלים והלוויין עשו שמיניות באוויר כדי לאשר את המיזוג, בדיוק בלוח הזמנים שהתאים לבזק. אסיפת בעלי המניות אישרה את המיזוג ב–23 במארס 2015, וקצבה חצי שנה בדיוק לקבלת האישורים הרגולטוריים. בדיוק חצי שנה לאחר מכן — 23 ביוני — נחתמו האישורים לעסקה.

קובי פז מונה לממלא מקום מנכ"לית בזק

בתוך כך, דירקטוריון בזק מינה אתמול את קובי פז, ראש החטיבה העסקית של החברה, לממלא מקום מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר. פז ייכנס לתפקידו באופן מיידי במקביל לתפקידו כמנהל החטיבה העסקית.

הנדלר, חשודה מרכזית בתיק 4000, נמצאת במעצר בית ומורחקת מהחברה. מבזק נמסר: "דירקטוריון בזק החליט על מינוי ראש החטיבה העסקית של החברה, קובי פז, לממלא מקום מנכ"ל בזק".

פז הוא בעל ניסיון רב בשוק ופועל בחברה שנים ארוכות. גם בתפקיד יו"ר החברה מכהן כעת ממלא מקום — דוד גרנות, במקומו של אלוביץ'. הוא עובד בבזק זה 11 שנה, שבהן הוא משמש סמנכ"ל וראש החטיבה העסקית. לפני שהגיע לבזק שימש כמנכ"ל חברת DoubleU מקבוצת כלל תעשיות ויו"ר אלקטל ישראל. ב–2002–2006 כיהן כמנכ"ל אלקטל ישראל ולפני כן מילא שורה של תפקידים בכירים בחברת נורטל.

דירקטוריון החברה עתיד למנות מחליף גם לסמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברה, עמיקם שורר, שגם הוא חשוד מרכזי בפרשה הפלילית.