תלמד את הילד שלי בלי שוחד במשלוח מנות

איגרת למלמד

לכבוד רבי נפתלי הולצברג – מלמד דרדקי, שלום וברכה.

ידוע לי שאתה מתכונן בהתרגשות יתירה לבוא יום הגדול והמרומם ערב תענית אסתר אז מתקיים מסיבת פורים בכיתה – יום אשר מעטפות בו מקיפות אותך מכל עבר, אני יודע גם שאתה בונה עלי במיוחד שאני ידחוף לך חבילת מזומנים, כי המלמד משנה שעברה העביר לך מידע שאני מהנותנים, ככה זה אצלכם ב-תה צימער – בחדר מלמדים מרכלים שם על כל הורה והורה וכולם ביחד מחליפים חוויות [לא מעטפות את זה שומר כל אחד לעצמו], אבל צר לי לאכזב אותך כבוד המלמד ר' נפתלי שליט"א ולהודיע לך שהשנה החלטתי לא לתת מעטפות שמנות ומכובדות מלאות בכמה שטרות שיש בו די והותר לספק לך כל צרכי חג הפורים, הפעם אסתפק במועט.

אתה בטח שואל מה יום מיומיים? מה שונה השנה משנים עברו? האם חלילה ירדת מנכסיך? האם משהו בי לא בסדר, אולי התנהגתי ביחס לא הוגן כלפי תלמידי היקר בנך שיחי' שהוא כידוע מהמצויינים שבכיתה? מה קרה??,,, את האמת רבי נפתלי לא ולא, ברוך השם חסדי השם אני לא ירדתי מנכסי [לא שבעבר הייתי מרבה נכסים], גם אני ואשתי מדושני נחת מהמצב של בנינו שיחי' והוא מביא לנו אושר אמיתי ורואים את ההשקעה ועל זה תודה. [אלא מאי? אני מוסיף ושואל לעצמי הרי כל שנה אני עושה מאמצים כבירים להביא למלמד את המעות פורים אפילו במחיר של ריצות אחר גמ''חים. ומה קרה השנה למה השתנה דעתי??]

שמע רבי נפתלי, עשיתי לעצמי חושבים וחשבתי לעצמי למה אני נותן את אותם מעות פורים, ועוד בסכומים אסטרונומים,.. הגעתי למסקנה שאני לא נותן לך – עבורך את הכסף אלא לעצמי, דהיינו כדי שאני יכול לבוא מחר לבית המדרש ולטפוח לעצמי על השכם שהבאתי למלמד מעטפה יפה כמנהג נגידים חשובים, כי הרי כולם נותנים, ומפחד שאותם פשוטי עם יסקלו אותי באבנים כי לא קיימתי מנהג ישראל תורה בהידור רב. זה הזכיר לי את אותם נערים קטנים שמגיעים למחרת חג השבועות לחיידר ומשוויצים בעיני חבריהם לכיתה שהיו ערים עד הבוקר, או לאותם ילדים שעוד לא הגיעו לגיל החינוך וההורים מתחננים אליהם בעצם יום הקדוש יום הכיפורים לשבור את הצום כדי שחלילה לא יפלו חלשות, והם בטיפשותם מושכים עוד שעה ועוד שעה ושובתים ברעב עד שבסוף כשפניהם חיוורים כסיד וחיוך מאולץ הם יוצאים מנצחים..

השנה אמרתי לעצמי לא עוד – חדל! לא אגזים בתרומתי למלמד, וגם לא אעקור מנהג ישראל [לא ידוע לי המקור, אם קיים.] השנה לא אתן יותר מכפי יכולתי, ואני לא מקבל את טעמי המשכנעים שאם תתן סכום יותר גדול המלמד יתייחס יותר טוב לילד שלך, ואם חלילה לא, הוא יפגע בו ויתעלל בו, שטיסים והבלים,. א. אם בזה מותנה היחס של המלמד אני צריך להביא לו בתחילת שנה לא מתי שכולם נותנים. ב. ואולי רק בגלל זה כדאי שאני יימנע מלהביא את דמי הפורים לרבי מטעם ''השוחד יעוור''..

יגידו מה שיגידו ייאמרו מה שייאמרו, שאני קמצן שאני מזלזל באותם מלמדים שעושים עבודת קודש, זהו שלא. אני ממש לא מזלזל בהם וגם לא קמצן אני, מדי חודש בחודשו יוצא מכיסי עבור הת''ת ישירות למנהלים סכום של כ - 1000 ש"ח עבור הוצאות תלמוד תורה לכל ילד, ובטוחני בזאת שחלק נכבד מזה הולך למלמד, ובזכות.

ובכל זאת, כאמור כדי לא לעבור על המנהג מצורף לך סכום צנוע מאוד ולא משום סיבה אחרת... ובעקבות כך אני פונה אליך מלמד יקר, שלא יהיה לך חלילה שום קפידות עלי, שלא חלילה תפגע בילד ולא תתעלל בו ושלא תוציא את הזעם עליו. הוא בטוח לא אשם. ותמשיך להרבות חיילים לתורה ולהמשיך בעבודת קודש כי על זה אין שיעור והתגמול רק בעולם הבא, ותמשיך ללמד את בני שיחי' תורה [גם אם זה מתוך הדחק] ותחדיר לו יראת שמיים יראה טהרה כפי שאתה יודע, ואני סומך עליך שתעשה זאת גם מבלי שאני ידחוף לך שוחד, וסומך עליך שאין אצלך משוא פנים וכל הילדים שווין לטובה..

שמחת פורים
א. אהרונוביץ – בני ברק

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!