בליכוד שוב מנסים לפגוע בתאגיד השידור הציבורי

בעוד המשטרה חוקרת פרשות הנוגעות לניסיונות שליטה בתקשורת, בדרג הפוליטי מנסים להוביל מהלך נוסף שיפגע בעצמאות השידור הציבורי. ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) הניח באחרונה על שולחן הכנסת הצעת חוק, שלדבריו תואמה עם שר התקשורת, איוב קרא — לפיה יבוטל הסעיף המאפשר לתאגיד להתבסס על תקציב שנתי קבוע מראש, ובמקום זאת יהיה צורך לאשר מחדש בכל שנה את תקציב התאגיד בכנסת. ההערכות הן כי המהלך, שיפגע בעצמאות התאגיד, נתמך גם על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

תאגיד השידור הציבורי הוקם ב–2016 על חורבותיה של רשות השידור. הרשות התבססה על תקציב עצמאי באמצעות גביית אגרה ישירות מהצופים באמצעות מחלקה פנימית של הרשות. אלא שכחלק מהידרדרות הרשות גם פעילות גביית האגרה הפכה להיות בזבזנית ולא יעילה.

הוועדה הציבורית בראשות רם לנדס המליצה כי תאגיד השידור הציבורי לא יגבה אגרה ישירה מהצופים. במקום זאת, הוא יתבסס על תקציב ממשלתי שיגיע ישירות מאגרת הרכב של נהגי ישראל. כדי למנוע התערבות פוליטית בתקציב ופתח ללחצים פוליטיים, המליצה הוועדה כי חוק התאגיד יקבע תקציב קבוע ומוגן שלא יהיה תלוי בתקציב המדינה.

החוק הנוכחי מאפשר לתאגיד ליהנות מתקציב קבוע, המוגן מפני התערבות פוליטית שנתית קבועה בכל אישור תקציב. אלא שכעת זוהר מבקש לבטל זאת — כך שבכל שנה ייאלץ התאגיד לפנות לחברי הכנסת ולבקש כי התקציב ייוותר על כנו. מצב זה יאפשר לדרג הפוליטי להפעיל מכבש לחצים קבוע על השידור הציבורי, ובמקרה הצורך "לייבש" אותו.

"המטרה היא שהתקציב יהיה תחת פיקוח, כמו כל גוף במדינת ישראל", אומר זוהר ל–TheMarker. "אם מחר יהיה קיצוץ רוחבי, למה שהתאגיד לא יהיה בפנים? לפי אחוזי הרייטינג שהתאגיד מקבל, הם לא צריכים להוציא גם חצי מהכסף הזה. זה גוף ממשלתי שמקבל הרבה כסף. אין לי ביקורת עליהם בנוגע לאיזון, מכיוון שלהפתעתי הם מספקים תקשורת אובייקטיבית יחסית. עם זאת, עדיין צריך פיקוח עליהם".

זוהר נרתם לעזרת ערוצי הספורט

הניסיונות של נתניהו לפגוע בתאגיד נחסמו עד כה על ידי שר האוצר, משה כחלון, והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט. תיקון החוק לפיצול התאגיד לשני תאגידים נידון כיום בבג"ץ. באחרונה פנה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), אחד מהעותרים לבג"ץ, בבקשה להשהות את ההחלטה בעניין — וזאת עד לחשיפת עדותו של עד המדינה בתיק 4000, מנכ"ל משרד התקשורת (בנבצרות) שלמה פילבר, שעשויה לשפוך אור גם על אירועי התאגיד.

בתיקון החוק שהגיש זוהר שולבה הצעה נוספת: התאגיד ייאלץ להגדיל את תקציב הפקות המקור שלו מ–200 מיליון שקל ל–240 מיליון שקל. במקביל יחויב התאגיד להגדיל פי ארבעה את השקעתו בשידורי הספורט, מ–15 מיליון שקל ל–60 מיליון שקל בשנה. תקציב זכויות השידור הוא חלק מתקציב הפקות המקור, כך שבפועל הגדלת התקציב תופנה ברובה למטרה זו.

בעבר נרתם זוהר לסייע לערוצי הספורט ונאבק בכנסת כדי למנוע את רפורמת חובת המכירה. הרפורמה הזאת נתמכה על ידי כל גורמי המקצוע ומשרדי הממשלה, כולל גיבוי מוצהר של רשות ההגבלים. ערוצי הספורט — צ'רלטון, ספורט 5 ו–One — היו היחידים שהתנגדו. זוהר היה בין חברי הכנסת שהובילו את המאבק נגד החוק, והוא אכן הוקפא.

ההצעה הנוכחית להגדלת תקציב רכישת הזכויות לשידורי הספורט בתאגיד עשויה לסייע לערוצי הספורט. בשנים האחרונות נקלעו הערוצים למצוקה, שכן הם רכשו תכנים רבים במחירים גבוהים. חלק מהתכנים חייבים להיות משודרים באופן פתוח לכל המנויים, בשל כללי פיקוח של מועצת הכבלים, כך שהערוצים גם לא יכולים למקסם את ההכנסות מזכויות אלה.

בדומה לזוהר, גם השר קרא ניסה לסייע בעבר לצ'רלטון, ולכפות על התאגיד עסקת החלפה עם צ'רלטון — רכישת משחקים שבידי החברה תמורת מסירה, ללא מכרז, של כמה משחקי מונדיאל. בתאגיד דחו את הדיל בטענה כי מדובר בהליך בלתי־תקין.

"התאגיד מביא רייטינג של 0.5% בממוצע", אומר זוהר (בפועל שיעור הרייטינג הוא 3%; נ"ט). "שידורי הספורט ונבחרות ישראל הם התכנים הנצפים ביותר בישראל, יותר מכל תוכניות אחרות (נתון זה אינו נכון; נ"ט). אם התאגיד ישקיע על הדברים האלה הם ירוויחו רייטינג עצום, ואולי ההוצאה הגדולה הזאת תהיה מוצדקת. אנחנו רוצים שגם אנשים שאין להם HOT ,yes או כבלים בתשלום יוכלו לראות את התכנים האלה בחינם".

במענה לשאלה אם זוהר שוחח עם גורמים בענף שלחצו עליו להגיש הצעת החוק, הוא השיב: "אף אחד לא לוחץ אותי, אבל כמובן שהרעיון הזה עלה גם על ידי גורמים שמחזיקים בזכויות שידור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!