פינת הפאר - "כל סוף הוא התחלה חדשה": פרק ב' והזכות לחיות שוב

ציפי ויוסי, זוג בשנות השלושים לחייהם נכנסו לקליניקה בהתרגשות. "אנחנו כאן אחרי שעברנו שבעה מדורי גיהינום" הם אמרו בחצי חיוך.

"אנחנו עומדים להתחתן ובשביל כל אחד מאיתנו זו תהיה החתונה השניה. חיפשנו מטפלת שגם היא נשואה בשנית, דווקא מישהי שכבר נמצאת בפרק ב', מישהי שעברה בעצמה את ה"סרט" הזה, כדי לעזור לנו לגרום לנישואים הבאים להצליח"

"חיפשנו יועצת זוגית שתוכל לתת לנו כלים לבניית של בית חדש ובעיקר - לבניית אמון מחדש." הם אמרו.

ציפי ויוסי עברו משבר אמון קשה. ציפי היתה נשואה שמונה שנים ואמא לשני מתוקים. הנישואים הראשונים שלה היו קשים מאוד וציפי עברה מסכת חיים לא פשוטה מול בעלה לשעבר. "לא התאמנו מההתחלה", הסבירה ציפי בשקט, "אמרו לנו שהכל יסתדר עם הזמן, אבל בסגנון ובמנטליות פשוט היינו הפוכים, מה שהפך את הנישואין האלה לסיוט אחד גדול".

"ימים של שקט והתעלמות אחד מהשני מול ימים של רעש ואין סוף מריבות, גם השפלות וצעקות היו חלק מהנורמה בבית והכל מול הילדים הקטנים לצערי."

"היו לי המון ימים ולילות של בכי וצער, אבל הפחד מהלבד, הפחד מההתמודדות מול מה שיש לכולם לומר, הפחד מהפרנסה והפחד לחנך את הילדים לבד, כל אלה החזיקו אותי בתוך נישואים שידעתים מלכתחילה שהם לא בריאים ולא נכונים. נשארתי, אבל קיוויתי שזה זמני" סיפרה ציפי.

ציפי המשיכה לספר לי בשקט את שעברה: "כל חיי חלמתי ונלחמתי על בית חם, על אהבה אמתית על נתינה וקבלה ועל אמון הדדי, אז למרות כל הקשיים קיוויתי שנוכל להתגבר ולהצליח להחזיק את הבית שבנינו בעמל רב. חשבתי, אבל אז הגיע המכתב ששינה את הכל."

"זה היה בבוקר, עוד בוקר של שקט ומתח, על השולחן היה מונח מכתב שכבר מרחוק גרם לי לרצות לברוח. חמש מילים בלבד היו רשומות עליו, חמש מילים ששינו לי את החיים כפי שהכרתי אותם אז: 'חבל על הזמן של שנינו'. זה הכל."


זוג רב (אילוסטרציה).

"התמוטטתי. רציתי לבכות אבל לא הצלחתי. אומנם ידעתי שזה עלול לבוא אבל לא שיערתי שכך זה יגיע. ההלם והפגיעה היו קשים וכואבים כאחד. ניסיתי לשכנע אותו, התחננתי ובכיתי, אמרתי שאולי ננסה שוב ומסכנים הילדים מה הם אשמים שאנחנו לא מתאימים?" "אני לא מעוניין בחיים משותפים" זה כל מה שהיה לבעלה דאז של ציפי להגיד.

"עברתי תקופה קשה ומאתגרת". המשיכה ציפי, "הבנתי שיש מעבר למשפט הזה. 'אני כבר מזמן התקדמתי הלאה' הוא אמר ללא בושה".

"האמון שלי בעולם נפגע קשות. הרגשתי נורא, למה אני כזאת תמימה? שאלתי את עצמיבפעם המאה. למה??"

"חודשיים קשים ומאתגרים עברו עלי עד לגט המיוחל וביום שקיבלתי אותו הכרזתי קבל עם ועולם שאני יותר לא מתחתנת. מיציתי את מוסד הנישואים. הילדים שלי עברו תקופה קשה, שרק חיזקה את ההחלטה שקיבלתי, וכל מה שהחזיק אותנו באותה התקופה הייתה האמונה שהכל מלמעלה."

"לאחר חצי שנה דודה שלי הכירה לי את יוסי. 'רק תפגשו לקפה' היא ביקשה ממני שוב ושוב עד שהתרצתי. נפגשתי עם יוסי גרוש גם כן ואבא לשניים. יוסי סיפר על החיים שלו, על האתגרים על רגשותיו וגילינו ששנינו חווינו את אותו הכאב ומשבר האמון הגדול.

"מפגישה לפגישה גילינו כמה הסיפורים שלנו דומים, ששנינו באותה סירה. הרגשנו במוחש את התפילות שלנו מתקבלות והפגישות שלנו מבטיחות עתיד משותף ומאתגר."

"הפגישה האחרונה היתה מקסימה, היו בה המון רגשות ודמעות והמון הבנה. יוסי שאל אותי בביישנות אם אני מסכימה להתקדם הלאה, אמרתי מיד כן והתארסנו. אבל שנינו הבנו שזו רק ההתחלה ושנישואים שניים טומנים בחובם המון אתגרים."



"אנחנו כאן עוד לפני החתונה לקבל הכוונה לחיים מאושרים" סיימה ציפי את סיפורה.

יוסי שאל וציפי הנהנה בהסכמה: "האם זה אפשרי לבנות אמון מחדש? האם אפשרי לשכוח מהעבר? איך אוהבים ילד שהוא לא שלך? האם אפשר לסלוח על כאב?"

התרגשתי. מי כמוני יודעת כמה לא פשוט לפרק נישואים וכמה קשה להאמין שאפשר לבנות מחדש. אני יודעת מה זה פרק ב:
פרק ב זה להתחיל מחדש
פרק ב זה לסלוח
פרק ב זה לבנות מחדש
פרק ב זה להאמין שיש טוב בעולם
פרק ב זה להבין מראש שזאת עיסקת חבילה - בעל או אישה שהם גם אבא ואמא.
פרק ב זה לתת לילדים גם כשלא מקבלים בחזרה.
פרק ב זה להתעלם ממה שיש לאנשים להגיד (ותמיד יהיה לאנשים מה להגיד)
בפרק ב שורדים רק אלו שיודעים שניתנה להם הזדמנות "לחיות מחדש" אפילו שההתחלה עלולה להיות קשה מאוד.

במהלך הפגישות דיברתי עם ציפי ויוסי על נתינה שמולידה אהבה, הזכרנו שהם יוצאים לדרך חדשה, שבה העבר תופס מקום מועט והעתיד המבטיח דורש הרבה עבודה קשה בהווה, הדגשנו שצריך המון רגישות והבנה מול המורכבות. דיברנו על הציפיות שיש לנו מנישואין שניים, דיברנו על בניית אמון, על הכלה והבנה אין סופית והדגשנו שבניית אמון נוצרת עם הזמן ומול המעשים,
עם החיים מול האתגרים

סיכמנו שחובה על ההורה לחנך את בנו ועל כן כל אחד יחנך את ילדיו בלבד, אבל אפשר ביחד ובצורה יפה לקבוע כללים לבית החדש שיבנה ועליהם לחזור בנועם ומתוך אהבה .


צילום: pixabay

הצבנו כמטרה לזכור תמיד שאנחנו חדורי מטרה בדרך אל ההצלחה והאושר והילדים יראו את זה ויבינו שרוצים בטובתם. לטובת הילדים לא מדברים רע על אף אחד מבני הבית ובטח שלא על ההורים של הילדים - בני הזוג הקודמים. יצרנו כלים להתמודד עם השאלות של הילדים, האכזבות שלהם, ההתפרצויות על העבר.

והכי חשוב, הזכרנו שבדרך שבה אדם רוצה ללכת - מוליכים אותו. זוג שרוצה בהצלחה, עם המון תפילות ורצון טוב, היא אפשרית.

לכל אדם מגיע אושר וגם יוסי וציפי זכו "לחיות מחדש"

בתפילה לזוגיות טובה אושר ונחת..

שלכם,
פארלי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!