שלוש פרשות חמורות, המלצות לכתבי אישום, עדי מדינה: אז איך זה שנתניהו שורד?

הרבה הפתעות דרמטיות נחתו השבוע על המערכת הפוליטית, המשפטית והעסקית בישראל, שמאיימות על הרבה אנשים והרבה סדרי עולם, אך הדבר המפתיע ביותר הוא שזה תפס את המערכת הפוליטית לא מוכנה. הדעת נותנת שריבוי הפרשות שבהן מעורב ראש הממשלה וההתפתחות המרעישה שבה נהפך מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר, לעד מדינה נגד פטרונו בנימין נתניהו, היו מוצאות את הפוליטיקאים מימין, משמאל ומהמרכז משחיזים חרבות ונערכים לקרב חייהם על ראשות הממשלה.

ואולם באופן מוזר מאוד, המערכת הפוליטית נראית כמשותקת מכל עבריה: שרי הליכוד חוששים לצאת נגד מנהיגם החשוד בפלילים פן ינקום מיידית ויפטר אותם. אין בליכוד אדם שנתפש כיורש טבעי והמפלגה לא ערוכה ליום שאחרי נתניהו. למרות האספירציות של ישראל כ"ץ, גדעון סער, יולי אדלשטיין וניר ברקת, הם לא מעזים לצייץ ולהגיד שנפל דבר. בשלב הזה הם פשוט בהלם. אחוזי שיתוק. מקצתם מסתובבים באולפני הטלוויזיה וממלמלים דברים שלא בטוח שהם מאמינים בהם. אחרים פשוט שותקים. מבועתים. כך, נתפש השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שתמיד יש לו מה להגיד, מחייך ושותק במבוכה כשח"כ אחמד טיבי הקריא לו ציטוט ישן שבו קרא למי שהיה ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לפרוש עקב חקירותיו הפליליות.

בגלל ההלם, הם, כמו שותפיהם לקואליציה נפתלי בנט ומשה כחלון, נאחזים בפורמליסטיקה וממתינים שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יגאל אותם מהדילמות. אצל שר החינוך בנט ושרת המשפטים איילת שקד — ואף שהם אנשי ציבור ישרים — הדילמות לא מייסרות במיוחד. שלטון ימין בראשות הליכוד הוא הבחירה הראשונה שלהם בפער גדול מול כל אופציה אחרת.

את כחלון זה מייסר קצת יותר, אבל לא עד כאב. הלחץ והציפיות ממנו כיו"ר מפלגת ימין־מרכז גדולים יותר. בחזית החרדית נתניהו מסודר לגמרי: מנהיג ש"ס, אריה דרעי, לעולם לא יקרא להדחת מנהיג שחשוד בפלילים, וסיבותיו עמו (אותו הדבר לגבי שר הביטחון, אביגדור ליברמן), ואיש יהדות התורה יעקב ליצמן מעולם לא התעניין בנושאי טוהר המידות. לא בשביל זה הם נכנסו לממשלה. נתניהו הרגיל את הימין שהוא המנהיג הבלתי מעורער, וזה תפס כל כך חזק, שאפילו שלוש פרשות חמורות, המלצות לכתבי אישום ושני מקורבים לו שנהפכו לעדי מדינה לא מצליחים לערער את מנהיגותו. רק על זה מגיעים לו עוד כמה חודשי כהונה.

במצב הזה אפשר היה לצפות שהלחץ יגיע מהאופוזיציה. ואולם מעשה שטן, יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד שמחזיק על פי הסקרים בפוטנציאל האיום הגדול ביותר על נתניהו, נקלע אף הוא לעין הסערה. הוא עבד בעבר אצל ארנון מילצ'ן, נחקר כעד בתיק 1000, וצפוי להעיד במשפטו של נתניהו — אם וכאשר יהיה כזה — על האופן שבו נהגו שניהם בבקשתו של מילצ'ן להאריך את החוק הפוטר תושבים חוזרים מתשלום מסים על הכנסות מחו"ל.

לפי מה שפורסם עד כה על ידי המשטרה בשלל פרשות נתניהו, חלקו של לפיד במכלול הזה בטל בשישים, אבל לא אם זה תלוי בנתניהו ובליכוד. במאבק ההישרדות שלו, נתניהו יעשה הכל כדי לגרור אתו את לפיד. גם כדי לשים אותו על קרני הדילמה ולהוציא את האוויר מערימת המנדטים המחמיאה שהוא מקבל בסקרים, וגם כדי להוציא ללפיד את החשק להיערך לבחירות בשלב זה.

השבועות האחרונים לא היטיבו עם לפיד. תחילה הוא ספג ביקורת על רקע פרשת איש מפלגתו יעקב פרי (לא אמר אמת על שירותו הצבאי וסיפק לדרעי מידע על חקירותיו בזמן שכיהן כראש השב"כ), וכעת מגיע תיק מילצ'ן וסימני השאלה שהוא מציב לגביו.

אפשר היה לצפות שבמצב הזה מישהו יגרוף את הקופה, אבל יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, עשה טעויות רבות מאז שנבחר לראשות מפלגת העבודה, הרגיז את בסיסי המצביעים של המפלגה ואיבד כמה מנדטים טובים בסקרים. הוא לא ח"כ, ולכן לא משמש יו"ר האופוזיציה (יצחק הרצוג מכהן בתפקיד וקולו נשמע חלש עוד יותר מכפי שהיה כשעמד בראש המפלגה) — וגם זה פוגע מאוד באפקטיביות שלו. ואם הסקרים יחמיאו לו לרגע, סביר להניח שהליכוד יזכיר לו שהוא היה מנכ"ל בזק בזמן ששאול אלוביץ' רכש את החברה.

יוצא איפוא שאף לא מפלגה אחת נמצאת במומנטום מתאים להקדמת הבחירות בשלב זה. זה משרת את נתניהו - ברווז צולע ככל שיהיה - ועשוי לגרום לו להחליט על הקדמת הבחירות בעצמו, אם יגיע למסקנה שמצבו המשפטי יכול לשרת אותו, כפי שקרה לדרעי בבחירות 1999, אז קיבלה ש"ס את מספר המנדטים הגבוה ביותר שלה מעולם (17) בחסות הקמפיין "הוא זכאי". דרעי נאלץ לפרוש לאחר הבחירות בעקבות הרשעתו, אבל הוריש למפלגתו כוח פוליטי עצום, שמאז נשחק והלך.

ספק אם הקדמת הבחירות כדי להשאיר ליורשיו ערימת מנדטים תעניין את נתניהו. הוא יעשה זאת רק אם יחשוב שזה יאפשר לו לנהל את מאבקיו המשפטיים מכס ראש הממשלה וכשמאחוריו עומד צבא גדול של מנדטים ומצביעים. ככל שיהיו לו יותר כאלה, הוא יציג את חקירותיו כניסיון התנקשות בדמוקרטיה ובימין. החקירות הן אולי תחילת סופו הפוליטי, אבל התהליך הזה עשוי להיות ממושך מאוד.

השבוע הנוכחי הכה בהלם משתק את הקואליציה והאופוזיציה גם יחד. באופן מוזר, הפוליטיקאים שמשתלחים כל ימות השנה בשלטון הפקידים והיועצים המשפטיים שלא נותנים להם לעבוד ותוקעים החלטות — השתתקו. פתאום, כשניתנו להם הזדמנות וסיבות לפעול, הם לא רוצים למשול ולהחליט, אלא אומרים: נחכה למנדלבליט. על כתפיו הונחו השבוע עוד כמה טונות של ציפיות. השאלה היא כמה זמן ההלם יימשך ומה יוציא את המערכת הפוליטית מההלם — החלטת מנדלבליט, או דינמיקה שיכולה להיווצר בתוך הקואליציה בשל המצב הלא סביר של חקירות ופרשות חמורות שנחשפות מדי יום.

נ.ב ב–2008 חוקקה הכנסת את חוק הלוביסטים, שעבר מאז כמה גלגולים ושיפורים. תכליתו היתה ליצור שקיפות וסדר בעבודת הלוביסטים שמסתובבים בכנסת ומנסים לקדם אינטרסים של גופים עסקיים. בחוק הוחלט שלוביסטים יישאו תג כתום בשהותם במשכן, והוטל עליהם לציין בכל פנייה לחבר כנסת שהם לוביסטים ואת מי הם מייצגים. כך חשבו חברי הכנסת שיעשו סדר בעולם הלובינג. אבל הפרשות הפליליות האחרונות מלמדות על עולם הצללים העצום של לוביסטים, מאכערים ויועצים אסטרטגים למיניהם, שעושים עבודת חיבור בין הון לשלטון בדרכים אפלות ומתוחכמות בהרבה.

אלי קמיר, ניר חפץ ושלמה פילבר הם שלושה לוביסטים שעבודתם נחשפה בפרשות נתניהו. כל אחד מהם התהדר בתארים מכובדים: הראשון יועץ אסטרטגי, השני ראש מערך ההסברה הלאומי לשעבר והשלישי מנכ"ל משרד התקשורת. אך שלושתם בחשו, עירבבו וניצלו את כוחם וקרבתם למקבלי החלטות כדי להוביל מהלכים שפגעו בציבור — פעם בלחצים על אתר וואלה להעניק סיקור אוהד לנתניהו ומשפחתו, פעם במתן הטבות אדירות לבזק ופעם בניסיון לעניין את השופטת הילה גרסטל בדיל מושחת למינויה ליועצת המשפטית לממשלה אם תסגור את תיק המעונות של שרה נתניהו.

הם לא היחידים. סביב המערכת הממשלתית פועלים מאות מאכערים, ללא כללים, ללא תגי זיהוי ובלי שאיש יבין את מפת הקשרים שלהם, הבחישות והחיבורים המפוקפקים שהם עושים בעניינים ציבוריים חשובים. אלה הלוביסטים ה"שחורים", והם צצים תמיד כשנחשפת חקירה פלילית. כך היה בפרשת ישראל ביתנו ובפרשת הולילנד. עורכי דין האמונים על ייעוץ משפטי ורואי חשבון האמונים על ייעוץ פיננסי כפופים לשורה של כללים וחוקים. ואולם יועצים "אסטרטגים" ומאכערים למיניהם אינם כפופים לשום כללים, ולכן אנחנו מוצאים אותם בלב של כל פרשה חמורה של הון ושלטון. חקירות נתניהו הן הזדמנות טובה לטפל גם במאכערים ולעשות סדר בתחום האפור־שחור הזה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!