אחות או עורכת דין: השילוב המטורף בין חורף, אמהות וקריירה

"אז למי מבין שנינו פחות מביך לבקש עוד יום מחלת ילד?" אני שואלת את בעלי הבוקר. "אני נעדרתי אתמול, אבל מחר אהיה חייבת ללכת לעבודה, אולי עדיף לשמור על היחסים הטובים עם הבוס של הבעל שלי עד אז?" אחרי שבועיים רצופים של ילדה חולה בבית, אף אחד מאיתנו לא מעז לחשוב על מה יהיה אם המחלה תמשך עוד,

על התמרון המתמיד "ילדים-עבודה-בית" למדתי מהר מאוד מרגע שחזרתי לעבודה אחרי הלידה הראשונה שלי. אני לא צריכה לספר לכן על המאבקים הקבועים מול עצמי על עוד דקה או שתיים במשרד, עוד דקה או שתיים עם הילדים, וכמה שפחות דקות בדרכים בין שניהם. אין ספק שהחורף על שלל מחלות הילדים מביא את הקונפליקט לשיא.

בני הבכור (מבין שניים, נכון לעכשיו) הגדיל לעשות. כשחזרתי לעבודה מחופשת הלידה שלו, כבר הייתי בהריון. אל הקושי ללמוד את האיזון בין צרכי המשרד לצרכי המשפחה האהובה שלי, הצטרפה המבוכה על כך שרק חזרתי ובעזרת ה' בקרוב כבר אצא, זאת מבלי לדבר על התפקוד הלא מזהיר שלי בסוף הריון.


צילום: pixabay

לכל החגיגה הזאת הצטרף ילד קטן וחמוד שעוד בטרם חלף חודש מרגע הכניסה למעון וחזרתי לעבודה, הוא חלה ובמשך חודשיים לא הצליח להבריא.

לא היה תרגיל שלא ניסינו בימים האלו. יום בעלי בחופש ויום אני, יום האחיינית באה לשמור ויום הסבתא, חצי יום עבודה שלי וחצי שלו וכן על זו הדרך, כל פתרון יצירתי שאולי ימנע את פיטורינו.

וכל הזמן ברקע, כמו כל אמא טריה, אני כועסת על עצמי שבטח עשיתי משהו לא כמו שצריך ולכן הוא חולה יותר מידי. בטח לא חיממתי מספיק את הבית, או שחיממתי יותר מידי ולא נתתי ויטמינים, או שכן נתתי אבל לא את הנכונים ואולי אם הוא היה אוכל מזון אורגני או בשר או או או... בכלל, ברוב הימים מערכת היחסים עם המנהל שלי הדאיגה אותי יותר ממצבו הרפואי של הילדון אז עוד נוספו נקיפות מצפון על סדרי העדיפויות המביכים שלי.

עכשיו, שנה וחצי אחרי, אני כבר יודעת שבסוף זה עובר והילד מבריא. כבר למדתי שאני לא היחידה שזה קורה לה ושהעבודה לא בורחת, ועדיין, אלו כנראה הימים הקשים לי ביותר בין אמהות לקריירה.

"רק בריאות", הפכה לברכה החביבה עלי בימים אלו,

שנזכה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!