דן מרגלית: הפגישה הסודית שלי עם מנדלבליט וחפץ שבגללה אני לא מאמין לנתניהו
ב-2015 טלפן אליי ניר חפץ ושאל אם אסכים לפגוש בביתי את מזכיר הממשלה, שהתמודד אז על תפקיד היועמ"ש. אז לא יכול להיות שנתניהו לא דיבר עם חפץ על המינוי, כפי שהבטיח אמש לאזרחי ישראל
- דן מרגלית, themarker
- ו' אדר התשע"ח
- 4 תגובות
חפץ בהארכת מעצרו בבית משפט השלום בתל אביב. צילום: פלאש 90
בנימין נתניהו נראה לראשונה מבוהל או בהלם כאשר הבטיח אמש לאזרחי ישראל כי רודפים אותו והוסיף כי לא דיבר עם ניר חפץ על מינוי היועץ המשפטי לממשלה הבא. לא יכול להיות. זוהי עדותי מהמפגש שלי עם חפץ: ביום בהיר ב–2015 טלפן אליי חפץ והציע שניפגש. סברתי שנשלח להדיח אותי מ"ישראל היום" בגלל מאמרי ביקורת שכתבתי על ראש הממשלה, ולעורך עמוס רגב לא נעים לעשות כן. אך בקפה "ביתא" בצהלה ציפתה לי הפתעה. הוא שאל אם אסכים לפגוש במזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, שהתמודד אז על תפקיד היועץ המשפטי. לבקשתו הוסכם כי הדבר יישמר בסוד לפחות עד שתתקבל החלטה, וגם שהשיחה תתקיים בביתי. בשעה היעודה הגיע עם מנדלבליט וסיכם את הדברים.
היתה שיחה ארוכה ותקנית, לא פיתויים ולא איומים. הבטחתי למנדלבליט כי המחלוקת בינינו בפרשה הנושאת את שמם של גבי אשכנזי ובועז הרפז אינה ממלאת תפקיד בנושא. התנגדתי רק למעבר ישיר ממזכירות הממשלה ללשכת היועץ המשפטי לממשלה, והוא טען כי אם ייווצר צורך יש בכוח אישיותו להעמיד את נתניהו לדין.
לא ידעתי שכאשר התבטא כך גם באוזני ועדת האיתור בראשות אשר גרוניס החל נתניהו לחפש בסערה מועמד אחר. אולי גיא רוטקופף ואפילו הילה גרסטל. הוא לא רצה בה? נכון. אבל בתבהלה שפקדה אותו נהג על פי הדפוס המוכר גם ממאבקו למנוע את בחירת ראובן ריבלין לנשיא. אז תמך בעת ובעונה אחת במאיר שטרית ובבנימין בן אליעזר ובכל מועמד מן הגורן ומן היקב.
חפץ לא היה סוטה כהוא־זה מהקו של נתניהו ולא היה חורג ממנו בעבור גרסטל. אולי יטען כי לא התכוון (כמו בתיק 2000?) ואולי יאמר כי לא ידע (בכל התיקים הפתוחים נגדו). אולי יטען שאלי קמיר לא הבין מה אמר לו חפץ (וגם בזה אין חידוש). אבל בנושא בחירת היועץ המשפטי נתניהו וחפץ חד הם. אולי יש לראש הממשלה הסבר מניח את הדעת, אבל ייאלץ למסור אותו תחת אזהרה.
ייתכן כי מדובר בעניין זניח. גם גרסטל ועמיתתה נשיאת העליון אסתר חיות לא התרגשו מן ההצעה הנוטפת פליליות. אך ההתנהלות לפיה ניתן לסחור בתפקיד היועץ המשפטי אינה זרה לנתניהו. כל זה אירע ב–2015, כ–18 שנים לאחר מה שקרוי פרשת בר־און־חברון, שנתניהו יצא ממנה בשן ועין.
אפשר שעניין גרסטל יימוג מפני שבטירוף המערכות הפוקד עתה את חקירות נתניהו צץ לפתע איום מרכזי על חייו הפוליטיים בהפיכת יד ימינו שלמה פילבר לעד מדינה. אם הוא יכול (וזה כמעט מקביל לשולה זקן נגד אהוד אולמרט), הכל ייתכן, ומצעד עדי המדינה הפוטנציאליים עלול לצאת לדרך כמעט בכל רגע. ניחוח של מגפה פושט בין אחרים המאכלסים את תאי המעצר הסמוכים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות