200 מיליארד שקל במשטרה: רבע מהכסף בבורסה תחת חקירה

חוקרי להב 433 ורשות ניירות ערך עובדים שעות נוספות. לא רק בתיקים שבהם מעורב ראש הממשלה, שמסתעפים — גם בחקירות של מנהלי חברות בורסאיות. האחרונה ששמה נקשר בחקירה פלילית היא חברת הנדל"ן שיכון ובינוי, שבשליטת שרי אריסון.

אתמול (ג') פורסם כי היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן מנהלת חקירה נגד ארבעה ממנהלי שיכון ובינוי — החשודים במתן שוחד במסגרת פעילות החברה באפריקה. שיכון ובינוי נסחרת בשווי של 3.3 מיליארד שקל, ומושקעים בה כספי הפנסיה של אזרחי ישראל. החקירה הובילה לירידה של כ–6% במנייתה — כך ששווי החברה נחתך בכ–200 מיליון שקל.



לפחות 17 חברות בורסאיות מעורבות בפרשות שחיתות שנחשפו בחצי השנה האחרונה — קדמו להן אי.די.בי, שבעל השליטה לשעבר בה, נוחי דנקנר, הורשע בהרצת מניות; ונצבא, ששמה השתרבב לחקירת שר העבודה, חיים כץ, בחשד לשימוש במידע פנים.

השווי המצרפי של כל החברות בבורסה, נכון לינואר, הוא 827 מיליארד שקל, כך שקיים חשד כי רבע משווי החברות הציבוריות בישראל מעורב בשחיתות. במלים אחרות, כספם של המשקיעים והחוסכים לפנסיה בבורסה משמן, בלא ידיעתם, את גלגלי השחיתות.

אירונאוטיקס: חשד לשימוש במל"ט מתאבד באזרבייג'אן / גיא ארז

פחות מחצי שנה לאחר שנהפכה לחברה ציבורית ומכרה את מניותיה לציבור בכ–400 מיליון שקל — הסתבכה חברת אירונאוטיקס בחקירה פלילית המתנהלת נגדה בידי יחידת להב 433. החקירה דווחה בידי החברה בנובמבר 2017.

שלושה חודשים קודם לכן הקפיא משרד הביטחון את רישיונה לייצא את אחד המל"טים שלה ללקוח מהותי. עם התבהרות פרטי החקירה, התברר כי המל"ט הוא מסוג Orbiter 1K, שלפי החשד שימש "מל"ט מתאבד" באזרבייג'ן.

האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון פתח בחקירה נגד אירונאוטיקס בעקבות תלונה שהוגשה נגדה, שלפיה במהלך הדגמת המל"ט באזרבייג'ן, התבקש הצוות הישראלי להפעיל את הכלי, החמוש בחומרי נפץ, נגד עמדה מאוישת של צבא ארמניה. לפי התלונה, שני מפעילי המל"ט סירבו להפעיל את הכלי, ובסופו של דבר נציגים בכירים יותר בחברה הטיסו אותו — אך המל"ט החטיא את המטרה. מרבית פרטי הפרשה נמצאים תחת צו איסור פרסום.

לפי הערכות, הסתבכותה של אירונאוטיקס, המנוהלת בידי המנכ"ל עמוס מתן והיו"ר איתן בן אליהו, מנעה מהרשויות בארה"ב לאשר לה את רכישתה של חברת Chassis Plans האמריקאית תמורת 6 מיליון דולר. החברה לא קיבלה את האישורים לרכישה עד למועד הסופי לביצוע העסקה בסוף 2017, מה שגרם לה לדחות את המועד האחרון להשלמת העסקה לסוף מאי 2018. התרחבותה של החברה בארה"ב היא יעד אסטרטגי שלה.

קבוצת אפריקה: מנכ"לים בדניה סיבוס ונגב קרמיקה חשודים בשוחד וגניבה / נועם בר

חברת הבנייה דניה סיבוס חשודה כי שיחדה את ח"כ דוד ביטן (הליכוד) במאות אלפי שקלים בתמורה לקידום פעילות החברה בפרויקט בראשון לציון. לפי החשד, הכספים הועברו למקורבו של ביטן, איש העסקים משה יוסף.

בתחילת השנה עצרה המשטרה את מנכ"ל חברת דניה סיבוס, רונן גינזבורג, בחשד לעבירות של מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות מס. בדיון על המעצר קבע שופט בית משפט השלום בראשון לציון, עמית מיכלס, כי מעצרו של גינזבורג הוא הכרחי לנוכח המעשים המיוחסים לו.

"לאחר שעיינתי בתיק החקירה, אני סבור שקיים חשד סביר הקושר את החשוד למיוחס לו. לא ניתן להתעלם מהמעשים המיוחסים לחשוד, ומהעובדה שחלק מהמעשים נעשו הרחק מעין הציבור ומעין כל", כתב מיכלס.

חברה נוספת שהיתה עד לאחרונה בבעלות קבוצת אפריקה ונחשדת בשחיתות היא נגב קרמיקה. בכירים לשעבר בנגב קרמיקה נחשדים בגניבה של עשרות מיליוני שקלים מכספי החברה. בעקבות אי־סדרים חמורים שהתגלו בנגב קרמיקה, פתחה רשות ניירות ערך בחקירה, שבסופה המליצה להעמיד לדין בכירים בנגב, בהם המנכ"ל לשעבר, אבי מוטולה. ממצאי החקירה העלו כי מוטולה ושותפיו בהנהלת החברה ביצעו רישומים כוזבים במסמכי החברה במטרה להגדיל רכיבים שונים בדו"חות הכספיים. פעילות זו יצרה עיוותים מצטברים בסך עשרות מיליוני שקלים, שהיו מהותיים להון העצמי של אפריקה וגרמו להטעיה של ציבור המשקיעים.

בחודשים האחרונים עברה נגב לבעלותה של חברת ויולה, ומונתה הנהלה חדשה. במקביל לתיק הממתין להכרעת הפרקליטות, הגישה ההנהלה החדשה של נגב קרמיקה, בהתאם להנחיות הבנקים ובעלי החוב של החברה, תביעה לבית המשפט המחוזי בסך 46 מיליון שקל נגד מוטולה ובכירים נוספים בחברה, בגין מה שהחברה מכנה: "התנהלות פלילית שבה פעלו הנתבעים בחברת נגב כבשלהם וכן על מנת לגזול את כספי החברה".

החקירה של דניה סיבוס נמשכת, ואילו התיק של נגב קרמיקה ממתין להכרעה בפרקליטות בנוגע להמלצתה של רשות ניירות ערך על העמדה לדין של מוטולה; אביהו איבשיץ, סמנכ"ל הכספים היוצא של נגב; וגלית דורי, שכיהנה כמנהלת שירות לקוחות בנגב.

במקביל, הגישה נגב קרמיקה תביעה בסך 46 מיליון שקל נגד מוטולה ובכירים נוספים בחברה, בטענה שרימו את החברה וגנבו מכספיה.

מזור: העסקה הגדולה עם מדטרוניק והחשד לשימוש במידע פנים / יורם גביזון

על פי החשד הודלף מידע על עסקה שנרקמה בין חברת מזור רובוטיקה (10,800 +0%) , שמפתחת כלים כירורגיים לניתוחים מונחי רובוט בעמוד השדרה ובמוח, לבין ענקית הציוד הרפואי מדטרוניק — לפני שהעסקה דווחה לבורסה במאי 2016. מנכ"ל מזור, אורי הדומי, נחקר בנוגע לסחר במידע פנים. במקביל, נעשה חיפוש במשרדי מזור במאי 2017. מאז לא נקרא הדומי לחקירה נוספת.

מניית מזור השלימה עלייה של 60% בחמשת השבועות שלאחר ההכרזה על העסקה, ועלתה מאז ב–420%. כעת נסחרת החברה בשווי של 1.5 מיליארד דולר, עוד לפני שעברה לרווח תפעולי.

העלייה החדה במניית מזור נובעת מחשיבות העסקה, שמשנה את המודל העסקי של החברה. מזור סבלה מהוצאות שיווק גדולות, שמנעו ממנה לעבור לרווח. במסגרת העסקה השקיעה מדטרוניק 40 מיליון דולר במניותיה של מזור, והחלה לשווק את המערכות הרובוטיות של מזור. היא עשתה זאת באמצעות 800 אנשי מכירות המתמחים בשיווק של ציוד בתחום עמוד השדרה, ו–160 אנשי מכירות המתמחים במכירת ציוד רפואי מתקדם.

מדטרוניק התחייבה לרכוש מאות מערכות ממזור בתוך ארבע שנים ולהגדיל את מכירות מזור ב–65–70 מיליון דולר בשנה. מדטרוניק לקחה על עצמה גם חלק מעלויות הפיתוח ואת מרבית עלויות השיווק והתמיכה במערכות המשווקות בארה"ב — כנראה כמחצית מהוצאות שיווק שנתיות של 34 מיליון דולר.

ויליפוד: בעלי השליטה מואשמים בגניבת עשרות מיליוני דולרים / יורם גביזון

אלכס גרנובסקי, גרגורי גורטובוי ויוסף שניאורסון — לשעבר בעלי השליטה ונושאי משרה בחברות ויליפוד השקעות, BSD ו–BGI — מואשמים שהעמידו את כספי החברות הציבוריות שהיו בשליטתם כבטוחות לטובת בנקים באוסטריה ובאזרבייג'ן. הכספים שימשו להבטחת החזר הלוואות שיקבלו חברות פרטיות זרות הקשורות לגרנובסקי — במסווה של הפקדת כספי החברות הציבוריות בפיקדונות בבנקים.

פעולות אלה לא הובאו לידיעת החברות הציבוריות — תוך הצגת מצגי שווא, הימנעות מקבלת אישורים ממוסדות החברות כנדרש ומבלי לפרסם דיווחים מתאימים לציבור. על פי כתב האישום, גרנובסקי ושניאורסון השתמשו בכספי החברות הציבוריות לצרכיו הפרטיים של גרנובסקי, תוך העמדת הכספים בסיכון שהתממש — שכן רוב הכספים שהוצאו בדרך זו מהחברות הציבוריות לא הושבו אליהן. על פי כתב האישום, 60 מיליון דולר הוצאו באופן זה מכספי החברות הציבוריות בין 2012 ל–2014.

עוד נטען בכתב האישום כי גרנובסקי חבר לנוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, בהצעה משותפת למחזיקי האג"ח של אי.די.בי — במטרה לקבל מחדש את השליטה באי.די.בי. ההצעה נסמכה על כספים שהיו בקופת BSD — אבל ההצעה נדחתה והשליטה הועברה לבסוף לאדוארדו אלשטיין ולמוטי בן משה. גורטובוי קיבל את השליטה בפירמידת BGI מגרנובסקי, והפך לבעל השליטה וליו"ר הדירקטוריון.

בינואר 2018 הוגש כתב אישום נגד גרנובסקי, גורטובוי ושניאורסון בגין עבירות של גניבה בידי מנהל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.

התעשייה האווירית: חשד לשוחד ותפירת מכרזים תמורת התפקדות לליכוד / נועם בר

בשנה האחרונה חוקרת המשטרה חשד לשחיתות בתעשייה האווירית (תע"א). ליבת החקירה, המכונה פרשה 630, נוגעת לקשרים בין עובדים בתע"א לבכירים בחברות חיצוניות. לדברי המשטרה, התבססה תשתית להעמדה לדין של המעורבים.

על פי החשד, עובדים בחברה קיבלו שוחד תמורת תפירת מכרזים עבור חברות חיצוניות פרטיות, בתמורה לכספי שוחד שהולבנו. החשדות כוללים שוחד, מרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, גניבה בידי עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים. החקירה מתנהלת בשיתוף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון ומס הכנסה.

בין החשודים: חברי ועד, דירקטורים, מנהלים, עובדים זוטרים ומי שאמורים היו להיות שומרי הסף בתע"א; אחד החשודים הבולטים הוא הדירקטור תא"ל במיל' אמל אסעד, שחשוד כי פעל להעביר עבודות ופרויקטים בתע"א לחברה שהחזיק.

בנוסף, בכירים בוועד העובדים של תע"א חשודים בסחיטה באיומים של עובדי החברה כדי שיתפקדו לליכוד, ולאחר מכן יצביעו לפי רשימות חברי מפלגה שהוועד הכין. חיים כץ עמד בראש הוועד של תע"א במשך שנים עד שמונה ב–2015 לשר העבודה והרווחה. על פי החשדות, הסחיטה בוועד נמשכה גם לאחר עזיבת כץ.

מעורבים בולטים הם חיים כץ; יו"ר ועד תע"א, אהוד נוף; ובנו של כץ, יאיר כץ, המכהן כבכיר בוועד — החשודים שפעלו מול בכירים בוועד כדי לפקוד עובדים לליכוד, בתמורה לקבלת תפקידים בתע"א ומחוצה לה. כץ גם חשוד שפעל בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, כשפעל למינוי יו"ר לתע"א והתערב בעניינים הקשורים לוועד. במשטרה אמרו כי מצאו תשתית ראייתית לכך שכץ ניצל את משאבי הוועד לטובת פעילותו הפוליטית.

טבע: שיחדה עובדי ציבור ברוסיה - והמנהלים יצאו בזול / יורם גביזון

ב–2016 התנהלה חקירה נגד טבע בחשד שהפרה את החוק האמריקאי לאיסור שחיתות במדינות זרות (Foreign Corrupt Practices Act) — כשנתנה לכאורה תשלומי שוחד לעובדי ציבור ברוסיה, אוקראינה ומקסיקו כדי שיקדמו אינטרסים של החברה.

החשד העיקרי והיחיד שטבע הודתה בו הוא מתן שוחד לחבר פרלמנט רוסי שהיה בעליה של חברת הפצה, כדי שזה יקדם מכרזים לרכישת קופקסון — התרופה המקורית שפיתחה לטיפול במחלת טרשת נפוצה. בדצמבר 2017 החברה הגיעה להסדר עם משרד המשפטים האמריקאי ורשות ניירות ערך האמריקאית — כחברה הרשומה בארה"ב היא כפופה לחוק האמריקאי — שבמסגרתו קיבלה חסינות מתביעה בתמורה לתשלום קנס וביצוע רפורמה תאגידית, שיביאו להסרת האישומים בתוך שלוש שנים. טבע שילמה קנס של 519 מיליון דולר.

בישראל נחקרה טבע בחשד שעברה על סעיף 291א לחוק העונשין, הקובע כי מי שנותן שוחד לעובד ציבור זר תמורת פעולה הקשורה בתפקידו — דינו כמי שנתן שוחד לעובד ציבור בישראל. בינואר 2018 חתמה טבע על הסדר מותנה עם פרקליטות מיסוי וכלכלה, שבמסגרתו תשלם למדינה 75 מיליון שקל כעיצום כספי, ותודה בכך שב–2008–2012 שיחדה עובדי ציבור ברוסיה ובאוקראינה וביצעה תשלומים לא נאותים במקסיקו. לפי ההסכם, בתמורה לכל אלה, ההליכים הפליליים נגד החברה יופסקו.

רשויות האכיפה בישראל לא החליטו אם לחקור באזהרה נושאי משרה מסוימים בטבע שהיו מעורבים במעשים, אבל תיק החקירה בנוגע אליהם לא נסגר. חיים הורביץ — בנו של מייסד טבע אלי הורביץ, ששימש יו"ר החטיבה הבינלאומית של טבע — הוזכר כאחד המעורבים המרכזיים בפרשה.

מהתייחסות שנתנה החברה באחרונה במסגרת ההליך משפטי עולה כי החברה הקימה ועדה בלתי־תלויה בראשות השופט בדימוס יוסף (ספי) אלון, שתבחן את השלכות פרשת השוחד, ותבדוק אם נפלו כשלים בהתנהלות של נושאי משרה בחברה או בחברות בנות שלה. אלון, בנו של שופט בית המשפט העליון המנוח מנחם אלון, היה נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע עד לפרישתו לגמלאות לפני כשנה. הוא היה בעבר מועמד לבית המשפט העליון, שבו כיהן במינוי זמני ב–2008–2009. לפני כשנה הוא גם מונה ליועץ משפטי מיוחד לדירקטוריון קק"ל.

טבע התייחסה לקיום הוועדה במסגרת תביעה ייצוגית שבעל מניות הגיש נגדה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בסוף 2016. בבקשה, שהוגשה נגד טבע ושורה של דירקטורים ונושאי משרה בחברה בעבר ובהווה נטען כי בנוסף להפסד שנגרם לחברה מהקנס ומההוצאות הנלוות של מיליוני דולרים נוספים, שווי החברה נחתך והיא נתפשת כעת כחברה עבריינית.

ב. יאיר: חשד להעברת כספים לארגון פשע / גיא ארז

בפרשת ב. יאיר, שהתפוצצה ב–2014, חברו לפי החשד יאיר ביטון, בעל השליטה בחברת הנדל"ן הציבורית, ויצחק אברג'יל, במטרה להוציא במרמה כסף מהחברה. בספטמבר 2015 הוגש כתב אישום נגד השניים ונגד מעורבים נוספים.

לפי כתב האישום, ביטון ואברג'יל העבירו כספים לצורך מימונם של אברג'יל וגורמים מטעמו, באמצעות חברה פרטית שהוקמה לשם כך. העברות הכספים בוצעו בין השנים 2007–2014.

לפי הפרקליטות, הפרשה התאפיינה ב"מרמה מתוחכמת ושיטתית, שבוצעה בצוותא, תוך התארגנות משותפת ולאורך זמן רב — והכל כדי לממן את אברג'יל ואנשיו". לפי החשד, בפרויקט "סאן וילאג'" של החברה באילת הולבנו כספים בהיקף של 60 מיליון שקל.

ההליך המשפטי בפרשה עדיין בעיצומו, ובסוף 2017 העידה שולה זקן נגד ביטון, בניגוד לרצונה ולאחר שחויבה בכך בצו הבאה. הפרקליטות טוענת כי בידה ראיות לאשמתו של ביטון, ובהן שיחות טלפון המצביעות על הקשר בין אברג'יל לביטון וכן על שליטתו של ביטון בהעברת הכספים מחברת ב. יאיר לחברת גן רווה. בנוסף, הפרקליטות טוענת יש בידיה ראיות שמוכיחות את העברת הכספים מחברת גן רווה לשימושם של אברג'יל, משפחתו ומקורביו.

שפיר הנדסה: חשד לשוחד ברומניה / גיא ארז

לפני כשבועיים זומנו לחקירה תחת אזהרה ארבעת בעלי השליטה בשפיר הנדסה - האחים הראל, ישראל, גיל וחן שפיר — בחשד לשוחד של עובד ציבור בפרויקט שביצעה ברומניה חברה נינה של שפיר, שפיר מבנים.

חברת שפיר הנדסה (1,340 -2.4%) , הנסחרת לפי שווי של 4.8 מיליארד שקל, פעלה בעבר ברומניה בתחומי התשתיות, המחצבות והייזום למגורים. מאז אפריל 2014 מנהלות הרשויות ברומניה שתי חקירות פליליות הקשורות בעקיפין לשפיר בחשד לשוחד ועבירות מס. מנגד, החברה מנהלת הליכי בוררות משפטיים במוסדות בינלאומיים נגד הרשויות ברומניה.

בהליך הפלילי הראשון, האשימו הרשויות ברומניה את שפיר מבנים והמנכ"ל שלה, אבי (אברהם) מורגנשטרן, באי־תשלום מס כחוק. בשנה שעברה הורשעו החברה ומורגנשטרן בעבירות של התחמקות מתשלום מס מקומי בסכומים של 48 מיליון שקל. לפני שנגזרו על מורגנשטרן 12 שנות מאסר (שקוצרו בשליש בערעורו), הוא נמלט לארגנטינה, שם נעצר בסוף 2017 — והוא עשוי להיות מוסגר לרומניה.

במקביל, נגד מורגנשטרן מתנהל הליך פלילי שני — גם על ידי הפרקליטות בישראל. הרשויות ברומניה סבורות כי מורגנשטרן שיחד את ראש העירייה של העיר הרומנית קונסטנצה ב-175 אלף יורו כדי לקדם את זכייתה של חברתו בהקמת פרויקט במקום. לפי חוק העונשין בישראל, הנותן שוחד לעובד ציבור זר תמורת פעולה הקשורה בתפקידו — דינו כדין נותן שוחד לעובד ציבור בישראל.

האחים שפירא שוחררו ללא תנאים מגבילים, לאחר שהחברה הפקידה 50 מיליון שקל כעירבון למקרה שבו תינתן הכרעת דין נגד החברה.

כיטוב פארמה: חשד לדיווח מוטעה על ניסויים קליניים / גיא ארז

לפני כשנה נעצר מנכ"ל חברת הביומד כיטוב פארמה, יצחק ישראלי, בידי רשות ניירות ערך. חקירת הרשות העלתה כי בין דצמבר 2015 למארס 2016 כללה החברה הציבורית בדיווחיה פרסומים מטעים לגבי ניסויים שביצעה בתרופת הדגל שלה, KIT 302.

לקראת השלמת גיוס הנבדקים לניסוי הקליני בשלב 3 בתרופה, מינה דירקטוריון החברה ועדה חיצונית בלתי־תלויה לבחינת תוצאות הניסוי וניתוחן. לפי החשד, בדו"חותיה המיידיים והשנתיים על הניסוי כללה החברה פרטים מטעים על מסקנות הוועדה, בידיעתו של המנכ"ל.

תחילה פירסמה החברה כי היעד העיקרי של הניסוי הושג במלואו באופן מובהק מבחינה סטטיסטית, וכי תוצאות הניסוי הוכרזו כסופיות. החברה אף הוסיפה כי אין צורך בגיוס מטופלים נוספים, ובמהלך 2016 ציינה כי היא מצפה לקבל אישור של מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) לתרופה.

מנכ"ל החברה חשוד בהכללת פרטים מטעים בתשקיף ובדו"חות המיידיים של החברה, בעבירות תרמית, בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובהפרת אמונים כלפי החברה. עם פרסום מעצרו של ישראלי, מניית כיטוב — הנסחרת גם בנאסד"ק — צנחה בכמעט 40%, אך התאוששה מאז.

שיכון ובינוי: סכסוך העבודה בחברה הנכדה בשווייץ הוביל לחקירת שוחד באפריקה / אפרת נוימן, יורם גביזון ואסא ששון

סכסוך עם עובדים מציף לעתים קרובות נושאים רגישים בחברות - וכך קרה גם במקרה של שיכון ובינוי. תביעה שהגיש שי סקף, לשעבר מנהל הכספים בקניה של חברת SBI (חברה נכדה של שיכון ובינוי), היתה הזרז לחקירה שמתנהלת כיום על-ידי התובע הכללי של שוויץ ומשטרת ישראל בחשד לשורת עבירות - ובראשן מתן שוחד.

ביולי 2017 הגיש סקף - באמצעות עו"ד ברק כלב ממשרד אורנה לין ושות' - תביעה של 5.9 מיליון שקל נגד SBI, שיכון ובינוי ודן שחם, מנהל סניף קניה של SBI. בתביעה טען ששיכון ובינוי נמנעת מתשלום שכרו ואף מפעילה מסכת של לחץ ואיומים כלפיו כדי למנוע ממנו לעמוד על זכויותיו.

בתביעה הסביר סקף כי מדובר בהמשך ישיר להתנכלות ולהתעמרות של שיכון ובינוי כלפיו, לאחר שחשף מעשי שחיתות חמורים שביצעו לכאורה מנהלי חברות בקבוצה לאורך שנים רבות ובהיקף נרחב. ב-2016 הגיעה ההתעמרות לשיא, כך על-פי התביעה, כששיכון ובינוי ומנהליה התעלמו מאיומים אנונימיים על חייו של סקף, שהתקבלו לטענתו לאחר שסירב לשתף פעולה עם תשלומי השוחד שאליהם נחשף.

הבנקים הישראליים: שותפים להעלמות מס ענקיות בארה"ב / מיכאל רוכוורגר

שלושה בנקים ישראליים הנסחרים בבורסה בתל אביב היו מעורבים בשנים האחרונות בחקירות של הרגולטורים האמריקאיים בחשד שסייעו ללקוחות אמריקאים להעלים מסים בעשור הקודם.

לאומי הוא הבנק הראשון שהותיר את החקירות בארה"ב מאחוריו. בסוף 2014 הגיע הבנק להסדר, שעלה לו כ–1.8 מיליארד שקל, הכולל סגירת שלוחות בשווייץ. עם זאת, לפני כחצי שנה הורה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, למשטרה לפתוח בחקירה נגד ראשי בנק לאומי לשעבר — גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ' — בפרשת הונאת המס בארה"ב. בשלב זה מדובר בחקירה לא גלויה, שמתנהלת בישראל ובארה"ב.

הוראה זו באה כשנה לאחר ששופט בית המשפט הכלכלי, חאלד כבוב, אישר את הסדר הפשרה שגיבש הבנק. כבוב מונה לטפל בהליכים הנוגעים להסדרי הפשרה של התביעות הנגזרות שהוגשו נגד לאומי בנוגע למעורבותו בסיוע ללקוחות אמריקאים להעלים מס. הסדר הפשרה כלל תשלום ללאומי מחברות הביטוח שלו בסך 92 מיליון דולר, תמורת סיום התביעות נגד לאומי ועובדיו עקב הפרשה.

עוד נקבע בהסכם, כי רף, מאור ואיצקוביץ' יחזירו חלק מהבונוסים שקיבלו בסכום מצטבר של 5.1 מיליון שקל. כבוב גם חתך משמעותית את הסכום שקיבלו עוה"ד שהובילו את התביעה הנגזרת מלאומי.

הפועלים, המנוהל בידי אריק פינטו, ביצע עד כה הפרשות של 268 מיליון דולר (כ–900 מיליון שקל) בגין חקירות המס המתנהלות נגדו בארה"ב. לפני כמה שבועות דרשה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, כי בדו"חותיו השנתיים ל–2017 ירחיב הבנק את המידע בנושא.

בעקבות דרישתה מתקיימות כעת שיחות בין נציגי הפועלים לפיקוח על הבנקים כדי להגיע להבנות לגבי המידע שיצורף לדו"חות. בשלב זה, לא ברור אם הפועלים יבצע בדו"חותיו השנתיים הפרשה נוספת, או שיעשה זאת בהמשך השנה, עם התקדמות החקירה.

החקירות של משרד המשפטים והמחלקה לשירותים פיננסיים בארה"ב נמצאות בעיצומן. עד כה החקירות (כולל תשלומים לעורכי דין) וסגירת הפעילות בשווייץ עלו לפועלים כ–1.4 מיליארד שקל. הסכום עשוי לתפוח בעוד כמה מאות מיליוני שקלים ולהגיע לכ–1.8 מיליארד שקל.

חקירת המס שמתנהלת נגד מזרחי טפחות, המנוהל בידי אלדד פרשר, בארה"ב עלתה לו לפי שעה 45 מיליון דולר.

משרד המשפטים האמריקאי והמחלקה הפיננסית של מדינת ניו יורק חוקרים חשד למעורבות הפועלים ובנקים נוספים בפרשת השוחד ששולם לבכירי ארגון הכדורגל פיפ"א תמורת הענקת זכויות שידור. נגד הפועלים נפתחה חקירה גם בקנדה. הפועלים עוד לא ביצע עד כה הפרשות בגין החקירות האלה.

בכירים בחברת החשמל הורשעו בקבלת שוחד מסימנס / נועם בר

בכירים בחברת החשמל הורשעו לפני כחצי שנה בקבלת שוחד מנציגים של חברת סימנס בישראל. השוחד שולם כדי שחברת החשמל תפעל לקידום ענייניה של סימנס בכל הנוגע למכרזים והתקשרויות של חברת החשמל עם סימנס ב–1999–2005.

בגזר הדין, שניתן לפני כמה חודשים, התייחס שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, לחומרת הפרשה, והדגיש כי היא "חמורה כמעט בכל קנה מידה, ומלמדת על תרבות שחיתות עמוקה שפשתה בחברת החשמל בדרגים הבכירים ביותר. החלטות מקצועיות הנוגעות למכרזים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, שיש להן השלכות ציבוריות וחברתיות משמעותיות, התקבלו בצלם של תשלומי שוחד בסכומים גבוהים ששילמה סימנס באופן שיטתי לבכירים בחברת החשמל, אותם סימנה כבעלי השפעה".

שגיא גזר עונשי מאסר של 24–45 חודשים על חמישה בכירים בחברת החשמל: דוד קון, ששימש משנה למנכ"ל חברת החשמל והיה איש המקצוע הבכיר ביותר בחברה בתחום ייצור החשמל; יונה שוויצר, ששימש מנהל האגף לתכנון הנדסי בחברת החשמל, והיה חבר בוועדת המכרזים ושותף בכיר בקבלת ההחלטות הנוגעות אליהם; יעקב (יאשה) חאין, סגן מנהל אגף הייצור, ומשנה למנכ"ל חברת החשמל עד לשלהי 2014; חיים בר־נר, ששימש כסגן מנהל באגף לתכנון הנדסי; וצבי אייל, ששימש מנהל מחלקת תכנון מערכות מכניות באגף לתכנון הנדסי.

בנוסף, הוטלו עליהם קנסות וחילוט רכוש של מיליוני שקלים. במקביל, נמשך ההליך המשפטי נגד סימנס ובכיר נוסף בחברת החשמל, דוד אלמקייס, שהיה סמנכ"ל תכנון ופיתוח בחברת החשמל.

בזק: אלוביץ', הנדלר ובכירים נוספים חשודים במרמה ובעבירות נוספות / מיכאל רוכוורגר

ב–20 ביוני 2017 הפכה רשות ניירות ערך את אחת החקירות הבולטות והמורכבות שביצעה בשנים האחרונות בשוק ההון הישראלי לגלויה. החקירה נוגעת לעסקות בעלי עניין שנערכו בקבוצת יורוקום, הנמצאת עדיין בשליטת שאול אלוביץ', אך עומד לאבד את השליטה בה בקרוב.

באותו היום ערכו חוקרי הרשות, אז ברשות שמואל האוזר, חיפושים אינטנסיביים במשרדי בזק. אלוביץ' נלקח לחדרי החקירות של הרשות ברחוב מונטיפיורי בתל אביב, ונחקר שם עד השעות המאוחרות של הלילה.

העסקה, שהביאה לפתיחת החקירה, נחתמה כבר במארס 2015, ובה השלימה בזק, שבאותו זמן החזיקה ב–50.4% ממניות yes, את הרכישה של יתרת המניות מידי יורוקום, חברה פרטית בבעלות אלוביץ'. העסקה נחתמה בשווי של כמיליארד שקל — 680 מיליון שקל במזומן ועוד 370 מיליון שקל באבני דרך ומותנה בביצועים. שווי העסקה היה גבוה במיוחד מול הערכת השווי שהעניקה המעריכה שנשכרה לעניין בידי בזק, מריל לינץ', שהיתה 200–300 מיליון שקל.

כדי לאשר את העסקה, הוקמה בבזק ועדה בלתי־תלויה בראשות יצחק אידלמן (דירקטור בבזק), שגם הוא בין הנחקרים בפרשה. הפרוטוקולים של דיוני הוועדה חושפים מסכת לחצים להעלות את שווי הרכישה, כולל מצד מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, שהאינטרס שלה אמור היה הפוך.

החקירה של רשות ניירות ערך התמקדה ברכיב התגמול הנוסף, אותם 370 מיליון שקל, וספציפית ב–170 מיליון שקל מתוכם. הרשות טענה כי yes ביצעה מניפולציות מלאכותיות כדי להציג תזרים מזומנים גבוה במיליוני שקלים, ולאפשר לאלוביץ' ליהנות מתמורה גדולה יותר על מכירת חלקו ב–yes. במסגרת החקירה גבו חוקרי הרשות עדויות מבכירים בענף ההפקות והטלוויזיה, וכן מספקים משמעותיים של yes בתחום התוכן.

הסתעפות לחקירת עסקה בין חלל ל–yes

שבועות ספורים אחרי פתיחת החקירה, היא הסתעפה לחקירה נוספת למתן שירותי תקשורת לוויינית בין חברת חלל תקשורת (1,901 -1.86%) ל–yes. במסמך שהגישה הרשות לבית המשפט באותם ימים נכתב כי בחקירה גילו החוקרים שתי תת־פרשיות, שבמרכזן חשדות להפעלת נושאי משרה ששימשו, לטענת הרשות, חפרפרות בבזק (523.9 -0.02%) וגם במשרד התקשורת — כדי לקדם את האינטרסים האישיים של אלוביץ' וקבלת כספים בהיקף של מיליארדי שקלים.

מאז שהחקירה נהפכה לגלויה ביצעו חוקרי הרשות חיפושים רבים וגבו עדויות ממאות מעורבים ועדים, ובהם הדירקטורים בבזק, יהושע ג'וש רוזנצוויג, אידלמן, אלון רווה (לשעבר סמנכ"ל הכספים בחברה), וכן מהשר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי (לשעבר שר התקשורת).

בתחילת נובמבר 2017 הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה והעברת תיק החקירה לפרקליטות מיסוי וכלכלה. "במסגרת חקירה סבוכה, מסועפת ומרובת פרשיות זו, הגיעה מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק בעבירות פליליות, ובכלל זה עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות שיבוש מהלכי משפט", כתבה הרשות.

מצעד החשודים בפרשת בזק הראשונה כלל בכירים בקבוצת בזק, ובהם אלוביץ'; בנו אור אלוביץ' ורעייתו של הבן אורנה אלוביץ'־פלד; מנכ"לית בזק, הנדלר; מזכירת החברה, לינור יוכלמן; מנכ"ל החברה הבת yes, רון אילון; סמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן; והדירקטור עמיקם שורר. על כל החשודים הוטלו תנאי שחרור מגבילים, הם נדרשו להפקיד את הדרכונים בידי הרשות והוטל עליהם צו איסור יציאה מהארץ.

בסיום החקירה המליצה הרשות להעמיד לדין את בכירי בזק, ובהם אלוביץ' עצמו. ברשות אומרים כי הממצאים העלו שלוש פרשיות שונות הנוגעות להתנהלות פלילית של גורמים בכירים בבזק, yes וחלל, וכן של כמה עובדי מדינה, ובהם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, הקשור מתוקף תפקידו בממשקי עבודה מול בזק.

אלא שבכך לא הסתיימו הפרשיות והצרות סביב בזק וחברות בקבוצת אלוביץ'. ביום ראשון הובאו בני משפחת אלוביץ' — שאול, בנו אור ואשתו איריס — לתא המעצרים בבית משפט השלום בתל אביב בפרשה שזכתה לכינוי תיק 4000. הפרשה עוסקת בסיקור אוהד שניתן לראש הממשלה, בנימין נתניהו, באתר וואלה שבבעלות אלוביץ', בתמורה להטבות שניתנו לאלוביץ' בידי משרד התקשורת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!