יתד נאמן מביך את נתי גרוסמן: "שמר על השתיקה המתחייבת"

אחרי חשיפת הארכיון ב'בחדרי', על הדיווח הלקוני של 'יתד נאמן' ביום בו עבר חוק גיוס בנות בשנת תשע"ב, מביאים היום בביטאון הליטאי את צילום הארכיון של הפרסום ביום בו עבר החוק ועוקצים את העורך דאז נתי גרוסמן שבימים אלו זועק בעיתונו 'הפלס' על "גזירת חוק גיוס בנות".

"במשך כל אותה תקופה שמר העיתון על השתיקה המתחייבת, מתוך הבנה ברורה שאין כאן גזירה או סכנה. הידיעה על החוק הייתה אז בנוסח כמעט זהה לידיעה שהופיעה בשבוע שעבר ב"יתד נאמן", נכתב היום בביטאון הליטאי.

בחדרי חרדים מביא את הכתבה המלאה

התחקיר המקיף שהתפרסם ב"יתד נאמן" בעש"ק פר' תרומה סביב התקנות שאושרו בחוק פטור משירות ביטחון מטעמי דת, גרר תגובות רבות בס"ד מכלל הציבור ובפרט משליחי ציבור ומנהלי סמינרים, שביקשו לשוב ולהדגיש את הצורך והחובה לכל בת להקפיד על הנוהל הנהוג בסמינרים כדי למנוע בעיות מיותרות במתן הפטור.

לדבריהם, דווקא משום שהמצב כיום הוא שלא חל שום שינוי במצבן של הבנות החרדיות בהסדרי הפטור, האחריות מוטלת על כל תלמידה ועל ההורים שלא לגרום לבעיות טכניות ולהגיש את התצהירים במרוכז כדי להבטיח את מתן הפטור ללא בעיות. כמו כן, סמינרים ובתי ספר חדשים שאינם מוכרים עדיין ע"י הצבא נדרשים להסדיר זאת בתיאום עם חברי הכנסת ועם חברי הוועדה המייעצת שע"י מרנן גדולי ישראל.

כאמור, ביום שישי האחרון פרסמנו כאן ב"יתד נאמן" בפעם הראשונה מזה שמונה שנים, את עיקרי הדברים מתוך הסאגה המורכבת בפרשה שטופלה ועודנה מטופלת בידי שלוחי דרבנן ברגישות רבה, סביב הקשיים שמערים הצבא על חלק מהבנות החילוניות. כידוע, מאז ומקדם הורו כל גדולי ישראל כי גיוס נשים לצבא או למסגרות שירות לאומי הוא בגדר "ייהרג ואל יעבור". ההוראה היתה כמובן לכל בנות ישראל ללא יוצא מן הכלל, מה שהעלה אצל שלוחי הציבור את השאלה כיצד לנהוג ועד כמה להשתדל בנוגע לבנות חילוניות העומדות להתגייס.

כל גדולי ישראל מאז ועד היום, פסקו כנביאים המתנבאים בסגנון אחד וקבעו כי יש לעשות הכל כדי להציל גם אותן מגיוס, ויש לפעול בענין עד למצב של "חב לאחריני". כלומר: עד לשלב בו הפעילות עבור אותן בנות עלולה לפגוע בכלל הציבור החרדי ובציבור שומרי המצוות.

לגבי בנות הסמינרים החרדיות, הושגה כבר אז הבנה במסגרתה מוגשים באופן מרוכז תצהירים על הכרה דתית ובס"ד הסדר זה שריר וקיים, כאשר גם שלטונות הצבא מכבדים אותו עד היום ואף משתפים פעולה לפתרון בעיות טכניות המתעוררות מדי פעם באופן טבעי בתחום זה. לשם כך הוקמה הוועדה המייעצת אשר יחד עם חברי הכנסת נותנים בס"ד מענה מלא לבעיות אלו עד לפתרונן.

הבעיה שעלתה היתה דווקא בקרב בנות חילוניות, שהגישו תצהירי כזב על הכרה דתית ובעניינן של בנות אלו ורק בעניינן של בנות אלו, מתחוללת הפרשה הנוכחית.

החוק שבלם את הסכנה

בחוק שנחקק בשנת תשל"ח, נקבע סעיף 40 המעגן בחוק את הפטור מטעמי הכרה דתית, כאשר בהמשך מופיע כי גם בת אשר נתפסה בתצהיר כזב, לא יבוטל הפטור שניתן לה. בהתאם לחוק זה, כל בת שהצהירה על הכרה דתית קיבלה אוטומטית את הפטור מבלי שאיש יפריע לה בכך.

לפני כעשר שנים, אירעו כמה מקרים שעוררו סערה לאחר שנחשף בהם כי בנות המנהלות אורח חיים חילוני פומבי, קיבלו פטור מגיוס לאחר שהצהירו על שמירת מצוות. בצבא זעמו והחלו לבדוק בעין בוחנת יותר את תצהירי ההכרה הדתית שהוגשו ע"י בנות שאינן רשומות בסמינרים או בבתי ספר דתיים.

עם זאת, על פי סעיף 40 האמור לא היתה לצבא סמכות לבטל את הפטורים לבנות אלו והיה עליו לפנות לבית המשפט לצורך כך. ההתפתחות הביאה בהמשך גם לכך שהוגשה הצעת חוק ממשלתית חדשה, שביקשה לקבוע כי כל אחת שזוהתה כמצהירת כזב, יבוטל מעמדה והיא תהיה מחוייבת בגיוס מיידית, ללא הליך משפטי כלשהו.

תחת הנחיית גדולי ישראל ובראשם מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, החלה הנציגות החרדית בכנסת להיערך לחוק החדש ולבחון כיצד להתמודד אתו. בסופו של דבר, הוכנס סעיף הקובע, כי ביטול הפטור לאותן בנות לא יתרחש אוטומטית, אלא תוקם וועדה מטעם משרד הביטחון אשר רק היא תוכל לקבוע באלו מקרים אפשר לבטל פטור לבת שהצהירה על הכרה דתית ונמצאה דוברת שקר.

בשנת תש"ע אושר החוק בקריאה ראשונה. מאז נמשך הליך החקיקה בוועדות במשך יותר משנה וחצי, עד שבסוף חורף תשע"ב, למרות התנגדות הסיעות החרדיות שהצביעו נגד, אושר החוק בקריאה שניה ושלישית והכנסת קבעה כי תוקם וועדה שתקבל סמכות לבטל פטורים שניתנו למצהירות כזב.



יתד היום בצילום ארכיון מתקופת נתי גרוסמן ביתד נאמן בשנת תתשע"ב

עם זאת, החוק קבע כי הוועדה תוקם רק לאחר שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת תאשר שורה של תקנות, העוסקות בעיקר בזהות חברי הוועדה, אופי עבודתה וכדו', ורק לאחר אישור תקנות אלו, תוקם הוועדה, יינתנו לה הסמכויות והחוק ייצא לדרך. כמו כן נקבע כי החוק יתקבל כהוראת שעה והוא יחול למשך שלוש שנים בלבד מיום כניסתו לתוקף מעשי.

אך ההליך בוועדת החוץ וביטחון לא נעשה במהירות מטעמים שמיותר להרחיב בהם, כך שבינתיים החוק נכנס למצב המתנה. הוא לא יושם בפועל למרות אישורו הסופי והכנסתו לספר החוקים של מדינת ישראל, מה שמאלץ את הצבא בינתיים עד היום להמשיך ולגשת לבתי משפט בכל מקרה בו בת נחשדת בזיוף.

הרוצה לשקר ירחיק עדותו

עלעול מדוקדק בארכיון "יתד נאמן" מעלה, כי במשך כל אותה תקופה שמר העיתון על השתיקה המתחייבת, מתוך הבנה ברורה שאין כאן גזירה או סכנה חלילה לבנות ישראל. רק בחודש אדר תשע"ב לאחר אישורו הסופי של החוק, הופיעה ב"יתד נאמן" תחת עינם הפקוחה של עורכי "יתד נאמן" דאז, ידיעה קצרה שנדחקה לעמוד 14. הכותרת היתה יבשה ולקונית וסיפרה כי "בהתנגדות סיעת יהדות התורה ובניגוד לסטטוס קוו, אושרו סופית שינויים מסויימים בחוק גיוס נשים".

הידיעה עצמה, תיארה את מהות החוק ומהות התקנות להקמת הוועדה, בנוסח כמעט זהה לידיעה שהופיעה בשבוע שעבר ב"יתד נאמן". מאז, לא השתנה דבר בפרטי החוק לגבי אותן בנות חילוניות ועל אחת וכמה וכמה לבנות החרדיות. מה שאושר אז ע"י גדולי ישראל זצוק"ל והתנהל ע"י אותם שלוחי דרבנן יבדלחט"א הוא בדיוק מה שמתרחש היום, וארכיון "יתד נאמן" מכל התקופות מעיד על כך.

במקביל, לפני כחודשיים התקבל בבתי מרנן גדולי ישראל שליט"א מכתב יוצא דופן, עליו חתומים מקצת ראשי ישיבות ורבנים בארצות הברית, המוחים על כך ש"החוק החדש בא לשנות את החוק הקיים כארבעים שנה וחוץ מזה מגיעות שמועות שגם עכשיו כבר מקשים על בנות ישראל לקבל פטור". בהמשך המכתב נכתב "וע"כ אנו פונים לכל הגורמים שלא לנגוע בחוק הקיים כלל".

המכתב התקבל בבתי מרנן גדולי ישראל שליט"א בתדהמה ואף בכעס, לאחר שהבינו כי אותם הרבנים מארה"ב קבלו מידע שקרי, מוטעה ואף מרושע ע"י גורמים אינטרסנטיים שאינם מתחשבים בזוטות כמו עובדות או מציאות. המציאות הקיימת היא כאמור כי אין שום חוק חדש, אין שום שינוי במצבן של הבנות החרדיות וגם באשר לחילוניות הדיון כעת הוא על אותו חוק שאושר בעבר, אותו חוק שהתנהל כידוע בהדרכתם הצמודה של מרנן ורבנן זצוק"ל ואף התקבל אז בהבנה ובשתיקה ע"י אותם גורמים אשר מנסים כיום להציגו כגזירה חדשה. אותם רבנים מארה"ב דרשו "שלא לנגוע בחוק הקיים" וזה אכן בדיוק מה שקורה. אין שום שינוי.

מה שהיה הוא שיהיה

אך כאמור, הזירה המורכבת יותר התפתחה בטיפול הצבא בבנות החילוניות המתחזות, כאשר הצבא מזמן לשיחות הבהרה בנות שנחשדו כמצהירות כזב. מדובר בתלמידות הלומדות במוסדות חילוניים, מתגוררות בריכוזים חילוניים וכדו' אשר מצהירות בכל זאת כי הן שומרות תורה ומצוות. במהלך השנים אף הגיעו כמה מקרים לדיון בבג"ץ, אשר פסק כמובן לטובת הצבא והתיר לפוקדים בלשכות הגיוס להערים קשיים על המתחזות.

במקביל, לפני תקופה לא ארוכה הגישה עמותת חידו"ש עתירה לבג"ץ, התובעת לזרז את אישור התקנות כדי להקים את הוועדה כפי שנקבע בחוק לפני שש שנים. בג"ץ דרש תשובות מדוע לא אושרו התקנות עד היום ובעקבות כך התכנסה שוב וועדה משותפת לוועדת חוץ וביטחון ולוועדת חוק חוקה ומשפט, ולאחר שורה של דיונים, התקנות אושרו ברוב קולות למרות שהנציגים החרדים התנגדו להן נחרצות.

יצוין, כי התקנות אמנם מונעות מהצבא לבטל פטורים שכבר ניתנו ורק הוועדה שתקום כעת תוכל להחליט על כך, אך עדיין הצבא יכול להמשיך בקשיים שהוא מערים על בנות חילוניות הנתפסות מלכתחילה כחשודות בעיניו ולגרום להן להגיע חלילה למקום של "יהרג ואל יעבור" ובנושא מטריד זה ממשיכים הנציגים החרדים בהידברות מול שלטונות הצבא, למזער נזקים ולפעול לכך שלא ייווצר מקרה בו בת שומרת מצות או שנמצאת בהליכי חזרה בתשובה, לא תקבל את הפטור המגיע לה כי הוכשלה בחקירות ודרישות.

חברי הכנסת החרדים עלו בתקופה האחרונה למעונם של גדולי ישראל וראשי הישיבות שליט"א, אשר הורו להמשיך את הוראתם של מרנן ורבנן זצוק"ל, לפיה הנציגות החרדית מתנגדת לעצם התקנות כחלק מההתנגדות העקרונית לכל סוג של גיוס בנות שהוא בגדר "ייהרג ואל יעבור". אך התקנות אושרו בעקבות לחץ של בג"ץ וההבנה היתה כי ללא אישור התקנות, יקבל בג"ץ את ההחלטות בעצמו ויקבע בעצמו את הרכב הוועדה וסמכויותיה ואין צורך להבהיר את המשמעות של תרחיש כזה.

בנוסף, הנציגות החרדית מנהלת כאמור מגעים חיוביים, יעילים ורציפים מול הצבא כדי לשמר את החוק הוותיק הקיים עשרות שנים ולפתור בעיות טכניות, כדי לשמור על מעמד הפטור של בנות ישראל. בשל כך, במידה ויתפתח מאבק מיותר סביב התקנות החדשות, ייווצר מצב בו הצבא ינתק קשרים, לא ישתף פעולה והמצב יתדרדר הרבה יותר. משום כך, הימנעות ממאבק בנושא התקנות הללו גם מתחייבת כחלק מה"חב לאחריני" עליו הורו גדולי ישראל בכל הדורות וגם תמנע מציאות גרועה יותר שעלולה להתפתח.

דווקא בשל כך, ביקשו כאמור שליחי הציבור ומנהלי הסמינרים מהתלמידות החרדיות והוריהן, לשמור שבעתיים על הנהלים שיאפשרו את המשך מתן הפטורים לבנות החרדיות ולמנוע מראש בעיות טכניות מיותרות, המכבידות ללא צורך על המגעים המתנהלים מול שלטונות הצבא במציאות רגישה זו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!