לאחר 'השבעה' על רעייתו, הגרד"ח אלתר סיפר: "לא אכלתי שום דבר לסגולה, פשוט התפללתי" • האזינו

עם מלאות ימי השבעה על פטירת הרבנית רחל אלתר ע"ה, אשת חבר לגאון החסיד רבי דניאל חיים אלתר - צעיר בניו של האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' מגור זצ"ל, נשא הגרד"ח בסמינר גור דברי חיזוק מפעימים שכולם מלאי אמונה וביטחון והכוח של התפילה ולא של הסגולות. 'בחדרי חרדים' עם דבריו המלאים.


(הקלטה מדבריו של הגרד"ח אלתר)


"קמנו משבעת ימי האבל על הרבנית. התורה קוצבת לנו ומתעלת לנו את הרגשות, שבעה ימים לאבל, שלשה לבכי ושבעה למספד". פתח הגרד"ח אלתר את דבריו.

"אבא זצ"ל, הפני מנחם, הזכיר את אמרתו של הרבי מפשיסחא הבוחר בשירי זמרה, אל תיקרי בשירי אלא בשיירי, דאס נישט אויסגעזינגענע, השירים והתשבחות שלא הצלחנו לבטא בפה, שנשארו בהמיית הלב, בהם בוחר ה', הם אלו שיקרים בעיניו".

"על משקל זה חידש אבא זצ"ל ה'פני מנחם' מטבע לשון, כשם שיש שיירי זמרה כך יש שיירי דמעה, דאס נישט אויסגעוויינטע טרערין. ישנם הדמעות שבכינו, שהצלחנו לבטא את הכאב, אך ישנם גם הדמעות שנותרו לבעבע בלב פנימה. התורה אומרת שלשה ימם לבכי, נשארים עוד הרבה דמעות בלב, ואותם דמעות שלא הצלחנו לבטא, הדמעות המבעבעות בלבנו פנימה, הן הם אלו שהופכים אותנו לטובים יותר, שתובעים מאתנו ללא הרף. בבחינת טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר ממאה מלקיות".

"עם הדמעות האלו, הדמעות שלא נבכו, שלא זלגו לחוץ, עמם אנו ממשיכים והולכים, ממשיכים ופועלים לעילוי ולטובת נשמת המורה הבלתי נשכחת אשתי המנוחה הינדא רחל בת ר' שאול ע"ה".

"אנו נושאים עמנו מטען כבד מאד של שיירי דמעה. לא רק הדמעות על פטירת אדם כשר, אלא 14 חודש של דמעות ותפלות, תחנות וקבלות טובות ומעשים טובים בעת שעדיין ייחלנו לרפואתה ולאריכות ימיה". אמר בכאב.

"וכאן מתעוררת השאלה שרבים שואלים איך והיכן הם כל אותם תפלות שאמורות היו לבקוע שערי שמים?!".

"התשובה הראשונה והאחרונה היא שבעצם אין לנו שאלות". אמר המשפיע "שאלות שואל הבורא את הנברא ולא להיפך. אנחנו אמורים לספק תשובות ולא להקשות קושיות".

"אבל עם כל זאת, אולי חשוב שנדע ונבין, שנאמר כמה דברים המתיישבים על הלב. שלא נבא חלילה לקרירות או לייאוש בענין של תפילה ושל בקשת רחמים".

"אנחנו אומרים כל יום בקריאת שמע את הביטוי וסרתם ועבדת אלהים אחרים. גם בעשרת הדברות נאמר לא יהיו לך אלהים אחרים על פני. מהו הביטוי 'אחרים'. וכי יש בהם ממשות או כח של אלוקות ח"ו?! הלא יש רק אלקים אחד, אלקים חיים ומלך עולם. איך יתכן לכנות את האלילים והפסלים בשם אלקים אחרים". אמר.

"לכן דרשו חז"ל, ומובא בפי' רש"י על אתר, שהם 'אחרים' לעובדיהם, שקוראים אליהם ואינם נענים. כלומר הם כמו זרים ומתנכרים לעובדיהם הצועקים וקוראים אליהם. עובדי ע"ז מדברים אל הקיר".

"דייק מכך האמרי אמת זצ"ל, אם זוהי ההבחנה וההבדלה שעושה התורה, משמע שכאשר קוראים אל ה' הוא לעולם עונה! אין מצב שקוראים אל ה' והוא אינו שומע ומאזין מביט ומקשיב לתפלתנו. גם לרשע הכי גדול, לחוטא הכי נאלח, לפושע הכי רחוק. אין תפלה שלא נענית! וכמו שאומרים בכל יום שלש פעמים בתפלת שמונה עשרה, כי אתה שומע תפלת כל פה. כל פה! וצדיקים היו אומרים בדרך צחות כל פע! אפילו רשע כזה שהוא כ"כ מרוחק שבשמים אומרים עליו פע! רח"ל, גם הוא תפילתו נשמעת".

"ה' שומע כל תפלה, ללא תנאים וללא סייגים וללא הגבלות. רק נקודה אחת עלינו לשים לב" אמר הגרד"ח "הוא מעולם לא הבטיח שאנחנו נראה בהתגשמות התפלה באופן מוחשי על האופן שבו בקשנו, אבל כל תפלה נענית ופועלת. מה היא פועלת? הרבה תשובות בדבר. ובהתייחס למקרה שלנו. א' ע"פ דרך הטבע המצב היה בחנוכה שעבר, עת התגלתה המחלה האיומה אצל המורה ע"ה, המצב היה לאחר ייאוש".

"ההמלצה של הרופאים ושל עסקני הרפואה הייתה לחזור הביתה לשמוח עם הילדים שבוע שבועיים, וזהו..." סיפר הרב אלתר "לכן אם נאמר שהתפילות שהרעישו שמים פעלו עבורה אריכות ימים של ארבע מאות ימים ולילות, של חמישים ושמונה שבועות, של שנה וחודשיים, דיינו בזה. למעלה משנה של חיים פירושו של דבר שיכולנו לחגוג יחדיו ט"ו בשבט, פורים, פסח, ל"ג בעומר, שבועות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה, ושוב חנוכה וט"ו בשבט. ימי הולדת משפחתיים, שמחות משפחתיות, שבע ברכות שערכנו בביתנו לאחיינים, שני נכדים חדשים שנולדו לנו בה"י ונכנסו בבריתו של אאע"ה, שיעורים שהמורה מסרה כאן בסמינר ובעוד מקומות, עוד 'סתם' שבת נעימה בבית ועוד שבת נעימה בבית, חוויות יומיומית, כשאנחנו יודעים לשמוח ולהודות על כל יום ויום, על כל רגע ורגע, על כל נשימה ונשימה. לא מזמן היינו שבת מרוממת בברדיטשוב, היינו באמריקה באהלי צדיקים מהדור הקודם ויבלחט"א צדיקי הדור החיים עמנו. השנה הכי יפה בחיינו!".

"כל הון שבעולם הייתי נותן להשיג שנה כזו, שנה וחמישים יום. הכי לריק היו כל התפילות והבקשות?! שאל הרב אלתר בטון מלא אמונה "נכון, אנחנו בקשנו על אריכות ימים ועל בריאות שלימה ואיתנה, ואת זה לא זכינו לראות מתגשם מול עינינו באופן מלא כרצוננו. וכאן אנו באים לענין נוסף. התפלות נותנות חיים ומזון לנשמה בעולם האמת, בעולם הנצח".

"בכדי לסבר את האוזן במושגים שלנו נמשיל משל. למה הדבר דומה למלך שהכריז במדינתו כי לכבוד יום הולדתו הוא ייטיב לעשרה מנתיניו וימלא את בקשתם. אדם אחד, עני ואביון, הצליח לסדר בקשרים ענפים שהוא יהיה בין אותם עשרה מאושרים המתקבלים אצל המלך. שטח לפני המלך את תחינתו בדמעות, על רוע מצבו. יש לו משפחה ברוכת ילדים ואין לו פרנסה, אולי המלך יואיל בטובו למנותו פקיד בעבודה עירונית כל שהיא. צחק המלך בטוב לב והורה לאיש לשוב אל כפרו. מאוכזב עד עמקי נשמתו שב הכפרי הממורמר לכפרו הדל, אך שם ציפתה לו הפתעה עצומה. כרכרה מלכותית המתינה לו שם עם פקודה מאת המלך הממנה אותו למושל המחוז. הרבה הרבה מעל ומעבר למה שהוא העז לחלום!".

"אנחנו בקשנו על אריכות ימים ושנים בעולם הזה, אולי התפילות שלכאורה לא נענו במלואן מועילות לה לעולם שכולו ארוך, לטוב האמיתי והנצחי, באופן שהנמשל הוא לאין ערוך יותר מוצלח מהמשל".

"וענין שלישי יתכן מאד. אין לנו כל מושג בתפילות שהן עומדות ברומו של עולם כלשון חז"ל, אך מאד יתכן שהתפילות הללו מועילות לרפואתם של עשרות אם לא מאות חולים אחרים, שאיש לא ידע לעולם מדוע ולמה הם התרפאו. אולי זה מועיל למניעת מחלות של אלפים אחרים שכלל לא ידעו על כך. אולי זה מועיל למניעת צרות אחרות, בפרנסה, בנחת בשידוכים".

"מי יודע?! אולי לביטול גזירות רח"ל מעל הכלל, מי יודע?!".

"צדיקים אמרו שכל התפילות שלא הועילו לכאורה לענין זה שהתפללו עליו, מועילות מאד למי שהתפלל את אותן תפילות".

"אבל יש עוד ענין רביעי". אמר הגרד"ח אלתר "והוא בעצם ענין ראשון ועיקרי מאד. התפילה לא נעשתה כדי לקבל את מה שאנו מבקשים. התפילה היא מצות עשה מן התורה. להתפלל אל הקב"ה בכל עת של צרה ובקשה. המטרה העיקרית היא עבורנו! שאנחנו נדע שיש כתובת אחת ויחידה שיכולה לעזור לנו, הקב"ה. הוא זה שמנהיג ומנהל את כל העולם, מסבב כל הסיבות, והוא, ורק הוא, זה שבידו לסלק מאתנו את הצרה. כל מה שהוא עושה זה לטובתנו, אבל הוא מחכה לתפלותינו. והתפילה מטרתה בראש ובראשונה לעשות אותנו יותר טובים, יותר מאמינים, יותר קשורים בו יתברך. ואת המטרה הזו השגנו בכל תפילה ותפילה, בכל דמעה ודמעה המופנית אליו יתברך, הן הדמעות שיצאו והן הדמעות שנותרו ועדיין מבעבעות בלבנו, אם הן מופנות אליו יתברך הרי שהשגנו כבר את המטרה, להאמין בו ולהיות קשורים בו שזה הטוב הנצחי, הטוב המוחלט".

"כמובן שאם היינו אוחזים בדרגה זו בטהרתה אזי ככל הנראה היינו זוכים שיהיו תפלותינו נענות מיד ובמוחש, אבל הבה נזכור שלא זו המטרה העיקרית של מצות התפילה. המטרה העיקרית שנדע שיש בורא ומנהיג לעולם שהכל ממנו יתברך, ורק ממנו, ורק הוא יכול להושיענו".

"לפיכך", סיפר הגרד"ח אלתר לנוכחים "בכל התקופה הקשה לא עשיתי שום סגולה, לא ספרתי כמה ימים וכמה תפילות אני מתפלל, לא אכלתי שום דבר לסגולה, לא ענדתי שום דבר לסגולה, לא הדלקתי שום נר לסגולה, פשוט התפללתי שוב ושוב אל ה' יתברך מתוך אמונה פשוטה, והשתדלתי לשפר את מעשי, כפי שלמדונו אבותינו ורבותינו ז"ל בדורות שעברו וכפי שהרבי שליט"א מלמדנו, ואני בטוח בכל לבי שהש"י שמע לכל תפילה בפה או בלב לכל בדל מחשבה ולכל דמעה, נענה לכולם ונהג עמי כנהוג אב רחמן עם בנו אהובו".

לקראת סיום דבריו, אמר: "אנחנו, בשם כל המשפחה, ואני מעז לומר גם בשם עטרת ראשי הרבנית ע"ה, מודים מאד לכל מי שהתפלל עבורה, לכל אלו שהתחזקו וקבלו קבלה טובה לעורר רחמי שמים. אנא, המשיכו בכל זה לעילוי ולטובת נשמתה במרומים".

"יש לנו שכן כאן ברחוב, שמו הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א. כשעלה בין אלפי המנחמים אמר לי שהיתה בלוויה התעוררות גדולה מאד. אמרתי לו שהמורה ע"ה היתה מאד משפיעה ומחדירה ללבות בשיעוריה, ובין השאר גם על תפילה באמונה ובהתעוררות הלב לימדה והחדירה בלבבות, וכל ימי המחלה, הפטירה והלויה המלכותית שזכתה לה, היו בגדר שיעור כללי, שיעור שלא תם ולא נשלם, ועודנו מחלחל בלבבות, לטהר ולזכך ולקרב את לבותינו להש"י. כפי שאמר הרבי מקאצק זצ"ל אין דבר שלם יותר מלב שבור, לב שבור שמייחל ומקוה אליו יתברך". סיפר.

את דבריו סיים הגרד"ח; "הרופא לשבורי לב הוא ירפא את שברון לבבנו ויחבוש צרי ומרפא לנשמותינו, ויחיש את גאולתנו השלימה במהרה בימינו אמן".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!