קחו אוויר: זה המחיר שאנחנו משלמים על העמידה בפקקים

רכב פרטי המזדחל בפקק טיפוסי בגוש דן מזהם את האוויר פי שניים מאשר בנסיעה בתנועה זורמת — כך עולה מבדיקה שערך ארגון גרינפיס ישראל. ממצאי הבדיקה יוצגו היום בכנסת בדיון בנושא הפחתת פליטות גזי חממה מכלי תחבורה, במסגרת דיון בוועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת ולפיקוח ומעקב אחר יישום החלטות ועידת האקלים בפריז.

לפי הדו"ח של גרינפיס, מקורם של העשן והערפיח הממלאים את שמי גוש דן בכל בוקר הוא בעיקר בפליטות מזהמי אוויר מתחבורה. המזהמים העיקריים מתחבורה הם תחמוצות חנקן, חלקיקים נשימים עדינים ואוזון. חומרים אלה נמצאים גם בתעשייה, אך באזור גוש דן הפקוק הם נובעים באופן כמעט בלעדי מתחבורה. ריכוז החלקיקים הנשימים העדינים במרכז הארץ הוא 25 מיקרוגרם לקוב אוויר — פי 2.5 מהמלצות ארגון הבריאות העולמי.

בארגון הסביבתי בחנו את השפעת גודש התנועה על פליטות המזהמים שנגרמות מכלי רכב בגוש דן על בסיס מדדי המשרד להגנת הסביבה. מהשוואת הנתונים עולה כי בעת פקק, כלי הרכב פולטים 90% יותר תחמוצות חנקן לכל ק"מ; 107% יותר חלקיקים נשימים עדינים; 101% יותר פחמן חד־חמצני; ו–109% יותר פחמן דו־חמצני מאשר בזמן נסיעה רצופה. כמו כן, פליטות חומרים אורגניים נדיפים מזנקות ב–172% כשהרכב תקוע בפקק. הסיבות לכך הן בעיקר התארכות משך הנסיעה והמעברים התכופים בין דוושות הבלם והתאוצה, שגורמים לשריפת דלק מוגברת.

פליטות מזהמים מכלי תחבורה פוגעות בראש ובראשונה בדרכי הנשימה, וקיים מתאם מובהק בין חשיפה לרמות גבוהות של מזהמי אוויר מסוגים אלו לבין תחלואה נשימתית. מספר האנשים בישראל שמתים בטרם עת בגלל חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר הוא יותר מ–2,200 בני אדם בשנה. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, כמחצית המקרים נגרמים בשל זיהום אוויר מתחבורה.

הנזק הריאלי עלול להיות גבוה יותר

העול הכלכלי של זיהום האוויר על בריאות הציבור נאמד באובדן של כ–12 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי, שהם כ–1.5% מהתל"ג. עלות זו מחושבת על בסיס של הערכות על תמותה מוקדמת, תחלואה, ימי אשפוז וימי מחלה. בגרינפיס אומרים כי האומדן שמרני ביותר, משום שהוא מחושב לפי סטנדרטים של מדינות עם כבישים צפופים פחות מישראל — וייתכן כי הנזק הריאלי למשק גבוה עוד יותר. ריבוי השימוש במכוניות פרטיות בישראל הוא אחד הגורמים המרכזיים לכך שהתחבורה אחראית על כרבע מפליטות גזי החממה ברחבי הארץ — לעומת כשביעית בלבד מהממוצע בעולם.

העלות למשק הישראלי של קילומטר נסיעה ברכב בעיר הוא 3.3 אגורות. כשהרכב עומד בפקק, העלות של כל קילומטר נסיעה מזנקת ל–7 אגורות. בכבישי ישראל נעים יותר משלושה מיליון כלי רכב, שעומדים בפקקים לפרקי זמן שמתארכים יותר ויותר.

תחבורה ציבורית יעילה היא פיתרון טוב לבעיית הזיהום, אך כשהאוטובוס תקוע בפקק כמו כולם — הוא נהפך מזהם פי שלושה. כשבוחנים את העלות החיצונית של אוטובוס שנוסע על מנוע דיזל בתקן יורו 6 (החדיש ביותר), כל קילומטר של נסיעה בכביש פנוי עולה למשק 17 אגורות. אם האוטובוס עומד בפקק, העלות עולה ל–50 אגורות לכל קילומטר. כשהתנועה זורמת, אוטובוס מסוג יורו 6 מזהם כמו חמש מכוניות פרטיות, וכשהתנועה פקוקה — הוא מזהם כמו שבע מכוניות. זאת, כשכל אוטובוס יכול להחליף את הרכב הפרטי עבור יותר מ–50 נוסעים.

"לייצר אפליה מתקנת לתחבורה הציבורית"

הבדיקה של גרינפיס ישראל נערכה בעקבות החלטה אסטרטגית של המטה העולמי בארגון הירוק להצטרף למאבק בעומסי התנועה, המהווים בעיה כלל עולמית שזיהום האוויר הוא רק פן אחד שלה.

"התפישה שלפיה אפשר לפתור הכל באמצעות עוד כבישים ומחלפים או כלי רכב נקיים יותר מתמוטטת לנגד עינינו. במדינה צפופה כמו ישראל, קצב בניית הכבישים לעולם לא יוכל להדביק את קצב גידול הנסועה בכלי רכב פרטיים, שהוא יותר מ–5% בשנה — אומר ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל קמפיינים של גרינפיס ישראל.

לדבריו, "למרות מדיניות מיסוי ירוק המתעדפת כלי רכב שפולטים פחות מזהמי אוויר, יש בישראל הרבה יותר כלי רכב מבעבר, הם נוסעים הרבה יותר ועומדים הרבה יותר בפקקים. התוצאה היא שזיהום אוויר ממשיך לגרום ליותר מאלף מקרי תמותה מוקדמת בשנה. זה חייב להשתנות".

לדברי אייקנבאום, "במסגרת הסכם פריז למיגור שינוי האקלים, ישראל התחייבה להפחית עד 2030 את הנסועה בכלי רכב פרטיים ב–20% לעומת מצב של 'עסקים כרגיל'. כדי ליהנות מהזכות הבסיסית לאוויר נקי אנחנו חייבם לדרוש מהממשלה לשנות את השיטה מהיסוד וליצור אפליה מתקנת לטובת תחבורה ציבורית, שבילי אופניים והליכה — על פני הרכב הפרטי. יש כמה צעדים ששר התחבורה, ישראל כ"ץ, יכול לקדם, החשוב והדחוף שבהם הוא ביצוע מיידי של תוכנית 'מהיר לעיר' ליצירת נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית. זהו הצעד הנכון לעשות לקראת תחבורה חכמה ונקיה שמונעת על ידי אוטובוסים חשמליים".

יו"ר ועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת, ח"כ יעל פארן (המחנה הציוני), מפנה אצבע מאשימה למשרד התחבורה, שלדבריה "כושל כבר שנים בתפקידו להעביר נוסעים ולתמרץ אותם לעבור לתחבורה ציבורית. אף שבשנים האחרונות מקודמים פרויקטים של פיתוח נתיבי תחבורה ציבורית ורכבות, הנתונים מראים כי יש גידול במספר כלי הרכב הפרטיים שעולים על הכביש, ועומסי התנועה מחריפים". לדברי פארן, יש להניח תשתית רחבה לטעינת כלי רכב חשמליים — מכוניות ואוטובוסים — כמו גם מתן הטבות שיעודדו רכישת כלי רכב מסוג זה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!