המשטרה מבקשת לשלוח את אנשי סודו של נתניהו למעצר - בחשד לעבירות שוחד

המשטרה מבקשת לשלוח לשמונה ימי מעצר את שני אנשי סודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שנעצרו הבוקר (ראשון) בחשד לשוחד, כחלק מחקירת תיק 4000. מלבד שני המקורבים, עצרה הבוקר המשטרה שורה של בכירים בבזק, שיובאו גם הם לדיון בהארכת מעצרם.

חקירת הפרשה עוסקת בין השאר ביחסיהם של נתניהו ואלוביץ', שבזק בבעלותו מחזיקה גם באתר וואלה. על פי החשד, נתניהו העניק הטבות ענק לבזק, ובתמורה אלוביץ' הנחה את אנשי וואלה להטות את הסיקור לטובת ראש הממשלה ורעייתו שרה. גידי וייץ חשף לאחרונה ב"הארץ" שהראיות בפרשה התחזקו והתעבו, והן כוללות עדויות והתכתבויות רבות, חלקן מפורשות מאוד, בין כמה מהמעורבים, ובהם גם מקורב לראש הממשלה.

לפי הודעה שפירסמה המשטרה, ראיות שנאספו בפרשת בזק, המכונה תיק 4000, העלו חשדות נוספים, ומעתה התיק ינוהל במשותף על ידי יחידה להב 433 והרשות לניירות ערך. אמש חשף TheMarker כי שלושה מקורבים של נתניהו פעלו להיטיב עם בעלי בזק, שאול אלוביץ׳.

שאול אלוביץ' חשוד בכך פעל בניגוד עניינים בכובעו כבעלים של יורוקום וכבעל השליטה בבזק. בנוגע לעסקה לרכישת מניות yes הוא חשוד במעורבות בביצוע פעולות מלאכותיות שונות שהשפיעו על הדיווחים של בזק וגם בהפעלה של גורמים שונים, כמו מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, כדי להשפיע בזמן אמת על תהליכים עסקיים של בזק שמיטיבים עמו. "מדובר בפעילות שיטתית, הנפרשת על פני אירועים רבים ותקופות ארוכות", נכתב בנספח שהוגש אז על ידי רשות ניירות ערך לבית המשפט.

ביוני האחרון נפתחה פרשת בזק, שבמסגרתה נחקרו באזהרה בכירים רבים בקבוצה. המרכזי שבהם הוא אלוביץ', שנחשד בכך שפעל בניגוד עניינים בתפקידו כבעלי יורוקום וכבעל השליטה בבזק.

בנובמבר האחרון, חמישה חודשים לאחר פתיחת החקירה, הודיעה רשות ניירות ערך על העברת התיק לפרקליטות מיסוי וכלכלה - עם המלצות להעמדה לדין של בכירי בזק ואלוביץ' עצמו. "במסגרת חקירה סבוכה, מסועפת ומרובת פרשיות זו, הגיעה מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק בעבירות פליליות, ובכלל זה עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות שיבוש מהלכי משפט", נכתב אז בהודעת הרשות.

ממצאי החקירה העלו שלוש פרשיות הנוגעות להתנהלות פלילית של גורמים בכירים בבזק, yes וחלל תקשורת; וכן של כמה עובדי מדינה, ובהם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, שלו מתוקף תפקידו ממשקי עבודה מול בזק.

העסקה שהביאה לפתיחת החקירה נחתמה בין בזק, yes ויורוקום במארס 2015. בזק, שבאותו זמן החזיקה 50.4% ממניות yes, השלימה בה את רכישת יתרת המניות מידי יורוקום, חברה פרטית בבעלות אלוביץ'. העסקה נחתמה בשווי של מיליארד שקל - 680 מיליון שקל במזומן ועוד 370 מיליון שקל באבני דרך ומותנים בביצועים.

שווי העסקה היה גבוה במיוחד מול ההערכה שהעניקה מעריכת השווי שנשכרה על ידי בזק, מריל לינץ' - שהיתה 200–300 מיליון שקל. כדי לאשר את העסקה, הוקמה בבזק ועדה בלתי־תלויה בראשות יצחק אידלמן, גם הוא בין הנחקרים בפרשה. הפרוטוקולים של דיוני הוועדה חושפים מסכת לחצים להעלות את שווי הרכישה, כולל מצד מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, שלה היה אמור להיות אינטרס הפוך.

ממצאי החקירה העלו כי נמצאה תשתית ראייתית, לכאורה, לביצוע עבירות פליליות של נושאי משרה ב-yes ובזק, שהיו אמורות לזכות שלא כדין את אלוביץ' בכ-170 מיליון שקל. עוד העלו הממצאים כי דיווחי החברה בדבר עמידה ביעדים אלה הושגה לאחר שורה ארוכה של פעולות מלאכותיות במערך התשלומים, הרכישות וההשקעות של החברה - שכל תכליתן, על פי החשד, היתה להעשיר את קופתו של אלוביץ'.

שבועות ספורים אחרי פתיחתה, הסתעפה החקירה לעסקה נוספת למתן שירותי תקשורת לוויינית בין חברת חלל תקשורת ל-yes. במסמך שהגישה באותם ימים רשות ניירות ערך לבית המשפט נכתב כי במהלך החקירה התגלו שתי תת־פרשיות שונות - שבמרכזן חשדות להפעלת נושאי משרה, ששימשו כחפרפרות בבזק ובמשרד התקשורת. זאת, לטענת הרשות, במטרה לקדם את האינטרסים האישיים של אלוביץ' וקבלת כספים בהיקף של מילארדי שקלים.

הפעילות שהתגלתה לחוקרים היתה, לפי הרשות, "שיטתית, נמשכת ונפרשה על פני אירועים רבים ותקופות ארוכות", והמידע שימש את החשודים כדי להשפיע בזמן אמת על תהליכים עסקיים ורגולטוריים חסויים. מי שהדליף את המידע על התהליכים הרגולטוריים במשרד התקשורת הוא פילבר שעל פי החשד נהג להעביר לאנשי בזק מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובות ומסמכים מדיונים בין־משרדיים, גם כאלה שעדיין לא נדונו בפורומים המוסמכים. גורמים בבזק נהגו לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם ולנסח אותם מחדש — כל זה בהתאם לצרכים האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים שלהם.

פילבר גם פעל במרץ לאשר את ביטול ההפרדה התאגידית בין בזק ל–yes כך שיוכלו לפעול חשבונאית כחברה אחת, ותהיה הכרה בהפסדיה של yes למרות התנגדות גורמי המקצוע במשרד התקשורת עצמו, התנגדות מצד אגף התקציבים במשרד האוצר, ואף הסתייגות של רשות ההגבלים העסקיים. גם מהלך זה, כביכול, נועד לסייע לאלוביץ' לקבל תמורה נוספת בעסקת המכירה של yes.

בסיומה של החקירה הודיעה רשות ניירות ערך כי נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מרמה מתמשכת ומכוונת מצד פילבר וכן נושאי משרה ועובדים נוספים בחברת בזק, שפעלו בצורה שיטתית לקידום האינטרסים של בזק.

ההדלפות ממנכ"ל משרד התקשורת לבזק לא היו ההדלפות היחידות שנחקרו על ידי הרשות. החוקרים גילו כי בוצעו גם הדלפות מתוך הוועדות הבלתי־תלויות שהקימה בזק לבחינת עסקות בזק־ yes ובזק־חלל — היישר לבעל השליטה, אלוביץ', שהיה אמור להיות ממודר מהן. שתי העסקות האלה הן עסקות שערכה בזק כשמהצד השני לעסקה ניצב אלוביץ', ובמסגרתן התחייבה בזק לשלם לו סכום מצטבר של כ-2 מיליארד שקל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!