שריפת הפאות תוביל לאלימות פיזית • טור אישי

משפט ידוע אומר: "זוהי רק ההתחלה, במקום בו שורפים ספרים ישרפו בני אדם". ואני אומרת: "במקום בו שורפים פאות עלולים להגיע לשריפת ספרים, וכולם יודעים לאן זה מוביל". בשבוע בו נשרפו עשר פאות על עמוד גבוה, כמו עשרת בני המן שנתלו על עץ גבוה, אני תוהה וחוששת: האם זו רק ההתחלה? האם אנשים שלא חוששים לשרוף פאות ברחובה של עיר, עלולים להחליט כי "בשם השם" ובשם המלחמה נגד פאות הם יכולים לתקוף אותי או כל אישה אחרת שחובשת פאה?

מול ילדים, נשים והמון רב נשרפו השבוע עשר פאות, כשכל פאה כנגד אחד מבני המן: פאה לאספתא, לפרשנדתא, לויזתא ולשאר האחים. אני מניחה שמטרת האירוע הייתה לבער את הרע, אבל מי יכול להבטיח לי שהשלב הבא הוא לא ביעור של אלה שחובשות את ה"רע", כלומר פגיעה פיזית בנשים עצמן? שריפת פאות הוא מעשה כל כך קיצוני, עלול להתיר את דמן של אותן אלה שחובשות את הפאות, או לפחות כך אני חוששת.

אני מניחה שכמעט כל אישה שחובשת פאה מכירה את המחלוקת בנושא הפאות, מותר או אסור, מה האורך המדויק המותר, גוונים או לא, ועוד שאלות כאלה. אבל כל אחת מאתנו בחרה לחבוש את הפאה למרות זאת ואף על פי כן. לשרוף את הפאות כאילו היו אביזר העבירה החמור ביותר, בדומה לשריפה של ספרי מינות ועבודה זרה ושל צלמים, נו באמת, איך אפשר אפילו להשוות?


שרפת הפאות. צילום: חיים גולדברג

תנו לי לספר לכם, אנשים יקרים שבוחרים לשרוף פאות: אני מבטיחה לכם שלא קל ללכת עם פאה. זה חם, זה מגרד ולא נוח, אצלי זה גם פחות יפה מהשיער הטבעי שלי, ובכל זאת, אנחנו הנשים חובשות הפאות. בחרנו בזה. חלקינו כי הרב שלנו הורה לחבוש פאה ולא מטפחת, לחלקינו יש מסורת מהאם ומהסבתא שחבשו פאה, ואצל חלקינו זה פשוט הרע במיעוטו. האם עדיף שאישה תלך בלי כיסוי ראש בכלל או שתלך בפאה? מי אתם שתקבעו?

אני יכולה רק לנחש מה תהיינה התוצאות של טקס שכזה, זה לא יקרב או יגרום לי לעבור לחבוש מטפחת, לכל היותר זה יגרום לי לפחד שאחד מכם או אחד מילדיכם יפגוש אותי ברחוב ויחליט שכיוון שאני עם פאה, שהיא כאמור שוות ערך לבני המן או לספרי מינות, מותר לתקוף את הפאה שלראשי, או אותי באופן אישי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!