אם נשמע ונאזין לשני, יהיה העולם מתוקן יותר

בתחילת השבוע נערך 'הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה' בירושלים ובתל אביב בשני מופעים שריתקו אליהם את מיטב הכוחות בישראל, לצד השתתפות ממלכתית של הסנטור היהודי ג'ו ליברמן.

הקונגרס הוא פרי מוחו ויגיע כפו, מפעל חייו של איש אחד יקר, מר חיים טייב. האיש שבאידיאולוגיה השקיע השבוע הון עתק באיגוד וחיבור הקצוות בעם ישראל. היו שם יהודים, צ'רקסים, נוצרים, אשכנזים, ספרדים, דתיים וחילוניים. כולם סביב שולחנות עגולים, שומעים זה את זה, אולי לראשונה. מכילים זה את זה ומאירים פנים איש לרעהו.

ככלל, אם אנחנו נדרשים לפרשת תרומה, המבוקש היה מבני ישראל להיות מעורבים במשכן, לא רק לתת וללכת, אלא להיות שותפים בבנייה, מחוברים למהות ולעבודה ואחים לפעולה. יש הרבה מוסדות בעם ישראל אבל יש כאלו המעדיפים לקבל תרומה מבלי לשתף את התורם בפעילות. התרומה הנכונה זו שהתורה מלמדת אותנו, היא תרומה של השתתפות, מעורבות ושותפות אמת.

בקונגרס השתתפו פעילים חברתיים כמו פוליטיים, עסקנים לצד אנשי עסקים. שופטי העליון לצד רבנים ופרופסורים. אנשי רפואה ואנשי תקשורת. הצד השווה שבהם, היכולת לשמוע ולהקשיב, להרגיש ולהכיל את הצד שכנגד.

אחד הרגעים היפים בכינוס היה כשמו"ר הרב יצחק דוד גרוסמן שליט"א הלהיב את הקהל בנושא "ואהבת לרעך כמוך", וקרא לצו פיוס בין המחנות הקהילות והעדות. "כולנו בני א-ל אחד" קרא וחזר משמו של המארח חיים טייב על אמירה משמעותית. "אנו אומרים בכל יום פעמיים באהבה 'שמע ישראל'. זה היסוד של עם ישראל והגלום במילה 'שמע', קודם כל, לשמוע, להטות אוזן, להיות קשובים לרחשי הזולת. אם נשמע ונאזין לשני, יהיה העולם מתוקן יותר", סיים הרב גרוסמן לקול מחיאות כפיים של ההמונים שגדשו את היכל 'דיוויד אינטרקונטיננטל' בתל אביב.

אין צד שכנגד. כולנו צד אחד, כולנו כאחד יחד.

בהמשך היום נערכו מושבים מיוחדים בשלל נושאים המעסיקים את האומה בישראל, כשסביב שולחנות עגולים הושיבו את מיטב המשפיעים בישראל לדון על בעיות השעה כמו דת ומדינה, השבת במרחב הציבורי, מיהו יהודי ועוד ועוד.

המושב בו השתתפתי כמדומה היה הטעון ביותר. כותרתו היה: "נישואין וגירושין במדינת ישראל". עלו שם בין היתר סיפורי עגונות לצד מסורבי חיתון וכדומה. ככל שהסיפורים אישיים יותר אישים ככה הדיון רווי טעון ואמציונלי יותר. כחמש שעות דיון נערכו ועוד חזון למועד להמשיך בנושא.

מה שגיליתי באותן שעות הוא מרתק: עתידו של העם היהודי חשוב לכולם. כל יושבי שולחן העגול היו תמימי דעים כי יש לשמר על אחדות עם ישראל המסכנה שלי כהמשך זה האחריות של כולם שלשמור על טהרת עם ישראל ומסורת העם היהודי, כדת משה וישראל.

השתדלתי לייצג נאמנה את המערכת האמונה על מתן שירות יהדות לעם: מחלקת רישום הנישואין ברבנות הראשית, כשבראש המערכת עומד הגאון הגדול רבי דוד לאו הרב הראשי לישראל, יחד עם הרב חזקיהו סאמין מנהל אגף רבנות ונישואין. מעדות אישית ובלתי אמצעית סיפרתי להם על המועצות הדתיות יחד עם הרבנים הראשיים ורשמי הנישואין העושים הכול אבל הכול על מנת שהתהליך יהיה כראוי.

גם כאן ניתן לומר כי מעורבותם של הרבנים והרשמים, היא הרבה מעבר לתרומתם. מלבד, העניין הטכני לו הם מחויבים, הם עוד מוסיפים בהארת פנים לשרת את הזוג, להנגיש בפניהם את מחויבויותיהם וזכויותיהם, ולהנעים להם את השעות היקרות של הקמת בית בישראל.

העולם שואל למה כתוב "ויקחו" לי תרומה. היה לו לומר "ויתנו" לי תרומה? ומתרצים גדולי הדורות כי כשאתה נותן לאחר, אתה בעצם לוקח לעצמך. בדרך כלל, כשאדם נותן מטבע לשני, הרי שחסר לו מטבע בארנק, אבל הקב"ה מבטיח למי שמעניק צדקה לקבל בחזרה, הרי שלא רק שלא נחסר לו כלום, אלא גם הרוויח את עשיית הצדקה והחסד וגם לא איבד מממונו כלום.

זו הכוונה "ויקחו" לי תרומה. אל תחשבו שאתם נותנים לי משהו, אתם מקבלים הרבה יותר. אתם לוקחים בעצם ומרוויחים יותר ממה שאתם נותנים לי.

ברוח זו ניתן לומר על כל מי שמשקיע בזולת, אם בחינוך, אם בהוראה, אם בצדקה ואם בחיבור לבבות, אתם לא מפסידים כסף, אתם מרוויחים וקונים. מר חיים טייב לא הפסיד השבוע מיליונים, הוא הרוויח אותם. הוא קנה חיבור לבבות בין אלפי בני אדם מכל העדות והחוגים, הוא איחד את עם ישראל. היש לך רווח גדול מזה?!

זו נתינה ראויה, של מעורבות והשתתפות. זו שותפות אמת. שותפות גורל בין שבטי ישראל.

יחד שבטי ישראל!

הרב בן ציון (בנצי) נורדמן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!