לא רק ויזה והטבות: נתניהו סייע למילצ'ן גם בעסקי הרכב

"אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשר אוצר היה לשבור את המונופול של ארנון מילצ'ן בשוק חלקי החילוף של כלי רכב בישראל, ובניגוד מוחלט לאינטרסים שלו" — כך אמר שלשום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתגובה להמלצות המשטרה במסגרת "תיק 1000", שבו חשודים השניים. אתמול בבוקר הוא הוסיף: "לא פעלתי עבור ארנון מילצ'ן, אלא נגדו. שברתי את המונופול שלו, במה שקרוי מכשירי תנועה, ביבוא כלי רכב וחלקי חילוף לרכב. זה היה שווה הון עתק, וזה הלך".

עד לפני עשור, היה מפיק הסרטים ההוליוודי מילצ'ן שותפו של איש העסקים צבי נטע ביבואנית הרכב מכשירי תנועה, שהחזיקה אז בזיכיונות יבוא ושיווק בלעדיים לכלי רכב וחלקי חילוף מתוצרת סוזוקי, פורשה, קרייזלר, ג'יפ ודודג'.

בתקופה שבה קידם נתניהו כשר אוצר (2003–2005) חקיקה נגד הריכוזיות של יבואני הרכב בתחום חלקי החילוף, החזיקה מכשירי תנועה של נטע ומילצ'ן בחברת יבוא חלקים תחליפיים ותואמים למקור (חלקי OEM), ששמה מוטו פרטס — כך שהרפורמה שירתה אותם היטב. החברה, אחת הגדולות בתחומה בארץ, הוקמה על ידי מכשירי תנועה ב–1961, ונמכרה לפני כשלוש שנים לאלבר.

אם נתניהו היה מודע להשלכות של אותה חקיקה מדוברת על עסקיו של מילצ'ן — חבר קרוב של משפחת נתניהו זה קרוב ל–20 שנה, לפי ההצהרות — הוא ידע בוודאי כי מילצ'ן החזיק במקביל בחברה ליבוא חלקים תחליפיים (המתחרים במקוריים), שקרנה עלתה בעקבות הרפורמה שנתניהו מתהדר בה. לראיה, בניגוד לעמדת חבריו באיגוד יבואני הרכב — נטע חשב שהיבואנים צריכים לתמוך ביוזמה של האוצר.

מילצ'ן רכש מנטע 50% מהאחזקה במכשירי תנועה ב–2004 בכ–40 מיליון דולר — ומכר את חלקו בחזרה לנטע ב–2008 בסכום כפול (כ–80 מיליון דולר). מילצ'ן היה ככל הנראה שותף שקט באותה תקופה, שלא היה מעורב בניהול השוטף של החברה.

ב–2008, ערב אישור הפטור מדיווח ומתשלום מס לתושבים חוזרים על הכנסות בחו"ל, וכשנה לפני שדווח על עלייתו לישראל, שנומקה בין השאר ברצונו להשקיע בעסקים בארץ — מילצ'ן החליט במפתיע לחסל את אחזקותיו בחברה.

לא רק שהרפורמה הועילה לחברה ולא פגעה בה, גם הטענה של נתניהו שמכשירי תנועה היתה מונופול אינה נכונה. כל היבואנים נהנו מבלעדיות ביבוא חלפים מקוריים למותגיהם — ובמידה רבה נהנים מבלעדיות זו עד היום.

יתרה מכך, המהלך שהוביל נתניהו לא פגע במיוחד "באינטרסים של מילצ'ן" גם משום שנטע כיהן כיו"ר ועדת חלפים באיגוד יבואני הרכב. נציגי האיגוד ישבו בוועדה מיוחדת שכוננה באותה תקופה במשרד התחבורה, וטוותה את המתווה שהסדיר את תחום חלקי החילוף התחליפיים.

יבואני הרכב והחלפים הרשמיים חששו מהכשרת החלקים התחליפיים בענף ונלחמו נגד המהלך בוועדה, אולם בסופו של דבר, חלק מהיבואנים הרשמיים נכנסו בעצמם לתחום החלקים התחליפיים, ולכן לא רק שלא הפסידו לאורך זמן מהחקיקה — חלקם אף הרוויחו ממנה.

לפי מקורות ותיקים בענף, עיקרה של הרפורמה שנתניהו מתגאה בה לא ממש הועילה עם הציבור, אלא בעיקר קבעה הקלות לחברות הביטוח: שימוש בחלקי חילוף תחליפיים וזולים בתיקון כלי רכב שניזוקו בתאונות. בין השאר, באותן שנים חברות הביטוח קיבלו מתנה ששווה הון עתק עבורן — ביטול החובה לתקן מכוניות חדשות (עד שנתיים מעלייתן על הכביש) בחלקי חילוף מקוריים בלבד.

בהתאם לטענות של נתניהו על מאבקו כביכול במונופול הרכב של מילצ'ן, הדיונים על אישור ההקלות ביבוא חלקי חילוף זולים ותחליפיים והשימוש בהם על ידי חברות הביטוח נמשכו לא פחות מארבע שנים — 2004–2008 — אותן השנים שבהן החזיק מילצ'ן במכשירי תנועה יחד עם נטע.

במקרה או שלא במקרה, בראיון שפורסם ב–TheMarker בחודש שעבר, התייחס נטע לחקירות שבהן מעורב שותפו לשעבר. כשנשאל כיצד האי־יציבות הפוליטית משפיעה על העסקים, הוא השיב: "בכל שנה שעוברת אוהבים פחות את ראש הממשלה. איני רואה סיבה שהביקוש לרכב ויכולת הרכישה יירדו, אבל מול זה יש את מצב הרוח וההפגנות נגד השחיתות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!