נאום התגובה של נתניהו עלול לסבך אותו בהפרת אמונים

בנימין נתניהו פעל כל חייו לטובת המדינה, ולא בשביל סיגרים - זה היה הקו הבסיסי בנאום הסניגוריה העצמית של ראש הממשלה דקות לאחר פרסום "ההמלצות", אתמול (ג'). למרות הרטוריקה המשכנעת וההופעה המרשימה, יש פערים עמוקים בין המציאות שתיאר נתניהו בנאומו לבין מה שמצטייר מסיכום החקירה.


ראשית, המשטרה טוענת כי יש לה ראיות לכך שנתניהו פעל נגד אינטרס המדינה. אם לא היתה תשתית ראייתית כזו, התיק היה נסגר עוד בשלבי הבדיקה המקדמית. מי שיקבע אם הראיות הללו מצדיקות כתב האישום יהיה בסופו של דבר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

מעבר לכך, לעתים פעולה העולה בקנה אחד עם אינטרס המדינה יכולה להשתלב גם עם אינטרס אישי של איש ציבור, ולכן גם איש ציבור המקבל טובת הנאה בעד פעולה שהיה עושה ממילא הוא עבריין. בעבירות כלכליות הורשעו כבר עבריינים שפעלו במה שמכנה בית המשפט "מטרות מעורבות", כלומר פעולה שיש לה אינטרס לגיטימי ואינטרס פלילי במקביל. נראה שהמשטרה החליטה להתמקד רק בחשדות שבהם נתניהו פעל באופן מודע, בניגוד למה שהוא עצמו הציג כאינטרס הציבור.

קו ההגנה: הוויזה - עשיתי לטובת מילצ'ן אותו דבר ששמעון פרס עשה ופעלתי באופן דומה למען אחרים שסייעו לישראל



בעניין הזה, נתניהו מודה באשמה. מעניין להצביע על פערים בין דברי ראש הממשלה בנאומו לבין קו ההגנה שהציגו מקורבי נתניהו, כמו למשל השרה מירי רגב, כנראה על בסיס דף המסרים של הליכוד. נתניהו לא הציג את הפעולה למען מילצ'ן בנאומו כעזרה לחבר אלא כעזרה לאדם שפעל למען המדינה. לעומתו, השרה רגב בראיונות לתקשורת הציגה את מעשי נתניהו כעזרה לחבר.

הפער הזה חשוב משום שהודאה של נתניהו ביחסי חברות הדוקים עם מילצ'ן מסבכת את ראש הממשלה בעבירה של הפרת אמונים. אם עסק נתניהו בענייני מילצ'ן בלי להצהיר מראש על החברות ובידיעה שהחלטותיו עשויות להשפיע על אינטרסים של מילצ'ן - יש לו בעיה.

לשם השוואה, שר האוצר משה כחלון נמנע לחלוטין בגלל הייעוץ המשפטי שקיבל מהתערבות בנושא מתווה הגז בעקבות יחסי החברות שלו עם טייקון הגז קובי מימון. זאת, למרות שעמדתו של כחלון היתה שיש לפרק את מונופול חברות הגז, באופן המנוגד לאינטרס הכלכלי של חברו.

קו ההגנה: ההטבות הן רק סיגרים והסכומים הרבה יותר קטנים

בתיק המתנות נקבה המשטרה בהטבות מצטברות של 750 אלף שקל ממילצ'ן ועוד 250 אלף שקל מג'יימס פאקר על פני שנים.

סניגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד ממשרד ד"ר יעקב וינרוט, טוען כי הסכומים שבהם נקבה המשטרה בסיכום החקירה מנופחים. הוא מגדיר את החברות בין מילצ'ן ונתניהו "כל כך עמוקה" כך שבוודאי לא מדובר על שוחד.

זה ספין. גם סכומים קטנים יכולים להיות שוחד. למשל, ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הורשע בקבלת שוחד של 60 אלף שקל.

אם יתברר כי לא מדובר בשוחד אלא בעבירה של הפרת אמונים, רף הענישה נקבע לאחרונה בעניינו של שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב - שנידון ליותר משנת מאסר בפועל בהסדר טיעון בעבירה אחת בודדת של הפרת אמונים.

קו ההגנה: מותר לקבל מתנות מחברים

מעניין לציין שראש הממשלה עצמו לא חזר על הטיעון הזה בנאומו. באמת מותר לקבל מתנות מחברים. אבל כאשר איש ציבור מקבל מתנות מחברים, יש לכך השלכות על מה שהוא חייב לגלות כאשר הוא מטפל בעניינים שיכולים להשפיע על האינטרסים של חבריו. לעתים גם נדרשת הימנעות של איש הציבור מטיפול בעניינים הנוגעים לחבריו, מטוב ועד רע.

מצד אחד טען היום בראיונות לתקשורת סניגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, כי נתניהו לא טיפל בענייניו האישיים של מילצ'ן, למעט בפרשת חידוש הוויזה האמריקאית של איש העסקים. מהצד האחר, נתניהו הודה כי טיפל בפתיחת שוק חלפי הרכב לתחרות - ענף שבו היה למילצ'ן מונופול. מה זה אם לא טיפול בענייניו האישיים של מילצ'ן? הסיבה שבעטיה אסור היה לנתניהו לטפל בנושא כלל, היא למשל שאין לציבור כל יכולת לדעת אם התחרות שקידם נתניהו לטענתו נעשתה באופן היעיל והאפקטיבי ביותר, או שמא אפשר היה להשיג תוצאה טובה יותר, אבל נתניהו שקל במעורבותו גם את הפגיעה במילצ'ן.

סניגורו של ראש הממשלה טען שנתניהו פעל בכל העניינים לפי ה"אני מאמין" שלו - האג'נדה שהוא מאמין בה. אפילו אם זה המצב, חובה על נתניהו לגלות את קשריו ולעתים גם להימנע מפעולה. אחרת מדובר בעבירה של הפרת אמונים.

קו ההגנה: לא אני קידמתי את "חוק מילצ'ן" אלא יאיר לפיד שהיה שר האוצר באותה עת. החוק היה יוזמה מימי ממשלת אהוד אולמרט.



החוק המכונה "חוק מילצ'ן" הוא חוק ייחודי למדינת ישראל, שמעניק הטבת מס משמעותית לתושבים שחוזרים אליה לאחר שנים רבות בחו"ל. החוק הוא אכן יוזמה שהחלה בימי ממשלת אולמרט, והוא העניק לבעלי הון ישראלים שחיו בחו"ל וחזרו לארץ פטור מהחובה לדווח על הון שלהם בחו"ל למשך עשר שנים, וגם פטור ממס על הכנסות מנכסים אלה.

רשות המסים קידמה את החוק בהתלהבות בתחילת דרכו, אך לאחר כמה שנים הצטננה ההתלהבות. הבעיה העיקרית בחוק מבחינת רשות המסים היתה הפטור מחובת הדיווח. רשות המסים זקוקה לשיתוף פעולה עם רשויות מס זרות, והיא נראתה לא טוב בעיני רשויות מקבילות בעולם - כי ישראל הפכה למקלט מס לעשירים, ויותר מכך, למסתור מס לבעלי הון ישראלים המתגוררים בחו"ל. בחוק הזה פעלה ישראל בניגוד למגמה עולמית של צמצום מקלטי המס. בתקופתו של שר האוצר יאיר לפיד נעשה מאמץ מצד רשות המסים לצמצם את הפטור מחובת הדיווח.

ארנון מילצ'ן היה אחד מבעלי הון רבים שחזרו לישראל כדי ליהנות מהחוק. הוא לא היה מיוזמיו, אבל לאחר שובו לישראל החוק העסיק אותו מאוד. בניגוד לאופן שבו הציג זאת נתניהו בנאומו, החקירה של המשטרה לא התמקדה בחוק המקורי אלא בהארכתו. מכיוון שהפטור ממס ומדיווח בחוק ניתן לעשר שנים, היה למילצ'ן אינטרס דרמטי בהארכת פרק הזמן הזה מצד אחד ובבלימת צמצום הפטור מחובת הדיווח שיזם משרד האוצר מצד שני. לפי סיכום החקירה המשטרתית, זה העניין שבו לפי החשד פעל נתניהו לטובת מילצ'ן.

אם מילצ'ן סיפק את טובות ההנאה למשפחת נתניהו כדי שראש הממשלה ידאג לאינטרסים הכלכליים שלו, ונתניהו פעל במודעות למצב הזה - אפשר לדבר על שוחד.

נרד קומה בחומרת השחיתות: אם מילצ'ן היה חברו של נתניהו, עצם הקשר ביניהם העמיד את ראש הממשלה בניגוד עניינים שיכול לעלות עד כדי עבירה של הפרת אמונים. זה מסביר מדוע סניגורו של נתניהו עו"ד חדד אמר היום בראיון רדיו ל"כאן" כי נתניהו כלל לא עסק בחוק.

קו ההגנה: לא רק שלא סייעתי למילצ'ן בעסקיו אלא פעלתי באופן שגרם לו נזק כאשר קידמתי את סגירת ערוץ 10 שבו היה בעל מניות ופתחתי את שוק חלפי הרכב לתחרות

ביטוי מפתח בנאום התגובה של נתניהו לפרסום המלצות המשטרה היה "עולם הפוך". לדבריו, המשטרה מציירת את מעשיו באור מעוות, בדיוק הפוך מהמציאות.

ראשית, נתניהו שוב מודה כי טיפל בעניינים הנוגעים למי שהוגדר חברו הקרוב. שנית, נתניהו הדגיש אמנם את פעילותו בעניין ערוץ 10, אך נמנע מלהזכיר ולו במילה את מה שמייחסת לו המשטרה בעניין ערוץ 2. לפי המלצות המשטרה, נתניהו פעל לקדם את כניסתו של מילצ'ן כמשקיע בערוץ 2 "מאוחד" של קשת ורשת. שני המהלכים האלה מסתדרים לתמונה שונה מזו שצייר ראש הממשלה בנאומו. ערוץ 10 היה הפסדי ואילו ערוץ 2 המאוחד הסתמן כהשקעה אטרקטיבית מבחינת מילצ'ן.

קו ההגנה: לא רק שלא סייעתי לארנון מוזס אלא פיזרתי את הכנסת בגלל חוק ישראל היום שאותו ביקש מוזס לקדם.

המלצות המשטרה חושפות את הפערים בין מה שנתניהו עושה בגלוי לבין מה שקורה באופן סמוי בשיחות אפופות עשן סיגרים. נכון, נתניהו פעל בגלוי למען העיתון "ישראל היום" ונגד חוק ישראל היום. בגלוי, נתניהו פעל באופן מובהק נגד האינטרסים של מו"ל ידיעות אחרונות מוזס. המלצות המשטרה כלל לא כופרות בכך.

סיכום החקירה עוסק במקרה שהמשטרה מגדירה "נקודתי". לאירוע הנקודתי הזה יש תיעוד שהוקלט על ידי עד המדינה, לשעבר ראש הסגל של נתניהו, ארי הרו. ברגע נקודתי אחד, ראש הממשלה וארנון מוזס קיימו משא ומתן שבו כל אחד בחן את האפשרות לשנות כיוון. מוזס הציע סיקור חיובי ב"ידיעות אחרונות", שיבטיח לנתניהו את עתיד כהונתו. נתניהו היה מוכן לקבל את המתת המושחתת הזו ולפי המלצות המשטרה אף פעל לסייע למוזס. לפחות לרגע קט, האינטרסים של השניים הצטלבו.

בניגוד לקו של נתניהו, העובדה שראש הממשלה לא המשיך בעסקה בסופו של דבר ואף פעל במגמה הפוכה אינה שוללת את האפשרות שנרקמו בין השניים יחסי שוחד ברגע נתון וסמוי מעין הציבור.

נתניהו קובל על אפלייתו לעומת כל מי שלא נחקרו - חברי כנסת שתמכו בחוק ישראל היום וקיבלו סיקור אוהד מקבוצת העיתונות של מוזס. אם נתניהו יודע על כאלה שעשו עם מוזס עסקת סיקור חיובי תמורת הצבעה שהביאה לשינוי עמדתם העקרונית, כדאי שיעביר את הפרטים למשטרה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!