''ערב עצוב'': אושר התקציב בקריאה ראשונה

בתום דיון ממושך, מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את תקציב המדינה לשנת 2019 והחוקים הנלווים לו ואת חוק ההסדרים כאשר 61 ח"כים תמכו לעומת 51 מתנגדים.

שר האוצר משה כחלון הציג את התקציב בפתח הדיון ואמר: "התקציב שאני מציג לכם היום הוא התקציב החברתי השלישי שאנחנו מביאים במהלך הכנסת הנוכחית. התקציב הזה הוא המשך ישיר למהפכה החברתית שאנחנו מובילים בישראל בשנים האחרונות".

"תקציב 2019 יכול להיות קל, אבל הוא לא יהיה קל, כי אנחנו נוסיף לאיפה שצריך בכדי להמשיך ולצמצם פערים" אמר כחלון והמשיך "תקציב קל הוא תקציב לא טוב לחלשים ולא טוב לצמצום הפערים החברתיים. יחד עם התקציב הנוכחי נעביר כאן בסך הכל 5 שנות תקציב במהלך קדנציה אחת. זהו הישג חסר תקדים לממשלה, לכנסת ולכלכלה הישראלית. זה מאותת לעולם על יציבות ואיתנות של המשק הישראלי. זה מאותת לשווקים הבינלאומיים שלישראל יש ממשלה יציבה וכלכלה יציבה. כבר מהתקציב הראשון, הצבנו לעצמנו את החזון החברתי בראש סדר העדיפויות הלאומי וכגורם המרכזי שקובע את סדר היום הכלכלי. חזון חברתי שוויוני ומוסרי. חזון כלכלי צודק, שקול ואחראי".

לסיום אמר כחלון לח"כים: "כשר אוצר אני עיוור צבעים. אינני מבדיל בין אוכלוסיות, מגזרים, עדות ומפלגות. לא חששתי לקבל החלטות ולא אחשוש להכריע בכל דבר ועניין שישרת את הציבור ויצמצם פערים חברתיים. מדיניות כלכלית אחראית היא זו שמחלקת את העושר ומקצה את המשאבים בצורה שוויונית המיטיבה עם החברה כולה. חלוקת העושר חשובה לא פחות מיצירתו. אני נושא באחריות תקציבית ליציבות הכלכלה והמשק, ופעם נוספת לטיפול באוכלוסיות המוחלשות וצמצום הפערים, וניתן לראות את השינויים בתחומים רבים במדינה. לי חשוב לראות כל ילדה וילד בישראל מקבלים הזדמנות לרכוש את הכלים והבסיס החברתי, הכלכלי והחינוכי ההכרחי כדי להצליח. התקציב הזה הוא תקציב של אזרחי המדינה כולה, לא של מחנה כזה או אחר ולא של קואליציה ואופוזיציה. מדובר בתקציב חברתי, אחראי ומאוזן שמיטיב עם כלל הציבור בישראל"

לאחר ששר האוצר הציג את התקציב, עלו בזה אחר זה ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה לדוכן - ח"כ מוסי רז מ'מרצ' אמר: "התקציב הזה משמר מיליארדים שהולכים להתנחלויות, הולכים לאבטחה במזרח ירושלים. בניגוד למה שאמר שר האוצר יש הבדל בתקציב הזה בין מי שגר ברבבה לבין מי שגר בטייבה. בתקציב הזה גם הוקצב כסף, לא מעט כסף, לאחד המעשים הלא מוסריים ביותר שממשלת ישראל רוצה לבצע כאן בחודשים הקרובים, וזה גירוש האוכלוסייה היצרנית של מבקשי המקלט מהארץ לאפריקה."

חברו למפלגה ח"כ אילן גילאון אמר: "לתקציב הזה אין בשורה משום שאין לו במשרדים החברתיים, כפי שנקרא פה החלוקתיים, אין לו שום תקומה בעניין הזה. התקציב עולה ב-5%, גברתי. אבל אף אחד מן המשרדים החברתיים לא ממש גדל יחסית לגידול האוכלוסייה ולא ממש גדל לעומת הצרכים שאנחנו נזקקים להם היום."

ח"כ ישראל אייכלר מ'יהדות התורה' תקף בנאומו את דבריו של שר האוצר כחלון: "התכווצתי לשמוע כאשר שר האוצר מבשר את בשורת השוויון התקציבי. ממש נותרתי המום. איך אפשר לומר כך על תקציב המדינה הכי בלתי שוויוני שיש? אני לא יודע מה קורה בעולם, אבל יש במדינת ישראל אפרטהייד של כלכלה, של פערים אדירים בין עשירים לעניים, בין קבוצות אלה ואחרות דווקא בתחום הכלכלי והחברתי. איך יכול שר האוצר הנחמד והנעים לומר שהוא דואג לכל ילד, ולא משנה איפה הוא גר? בירושלים או בתל אביב. הרי העוול זועק לשמיים."

"אני רוצה לומר, למרות שאני יושב בספסלי האופוזיציה, כן, יש שר אוצר חברתי במדינת ישראל, שאילולא הוא לא היה אתמול מתווה נכים. צריך להגיד גם את הדברים האלה בצורה הוגנת וישרה". אמר ח"כ איציק שמולי מ'המחנה הציוני' והוסיף "יש דברים טובים שקורים בקדנציה הזאת, אבל יש גם ביקורת על דברים אחרים. אחד האתגרים הקשים ביותר שאיתו אנחנו מתמודדים זה הקיטון המתמיד, הריאלי, בשירותים החברתיים. יש לברך על זה, אבל אני חושב שבכל מה שקשור לאתגרים של מערכות הבריאות והרווחה, אנחנו עדיין בפיגור עמוק מאוד."

סגן שר האוצר לשעבר ח"כ מיקי לוי מ'יש עתיד' עלה גם הוא לשאת דברים ותקף את הצעת התקציב: "הנאום של שר האוצר לא היה נאום כלכלי צופה פני העתיד ולא שום דבר. זה היה איזה גיבוב של סיסמאות, ורק מפאת כבודו של שר האוצר לא הפרעתי. המילה "נטו", אדוני שר האוצר, היא בסדר, אבל שכחת להגיד שהכול בהוראת שעה לשנתיים. שום דבר לא במסגרת החוק. וכשייגמר הכסף זה לא יקרה כי לא יהיה. כשמתחיל תקציב שנתיים לפני שהוא מתחיל לרוץ אין לנו ידיעה מה יהיו הכנסות המדינה ממסים, אנחנו לא יודעים על שינויים עולמיים כלכליים, אנחנו לא יודעים מה יהיו השינויים הגיאופוליטיים, אנחנו לא יודעים מה יהיה השינוי במחירי הסחורות, אנחנו לא יודעים אם, חלילה, יהיו מלחמות שישנו שינוי מהותי את התקציב הזה. אז למה לעשות תקציב שנתיים לפני?".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס אמרה בדיון: "ישבתי והאזנתי בקשב רב לשר האוצר שהגיש את התוכנית הכלכלית שלה, את תקציב המדינה לשנת 2019. אז נכון שאין לנו בהילות לעשות זאת ויכול להיות שאילוצים פוליטיים כאלו או אחרים, או ניסיון לראות את הנולד מתוך מחשבה שאולי הבחירות לא יגיעו לסיומן הטבעי במועד הנקוב על פי חוק, מנסה שר האוצר לדחוף עוד תקציב אחד בפתח. אבל מה שמשך את תשומת לבי היו חוסר דיוקים של שר האוצר, ובחוסר הדיוקים שלו לא הסתדרו לי – לפי איך שאני מכירה את התקציב של 2018, ולפחות מה שהספקתי לעבור על 2019 – לא הסתדרו לי עם המספרים שמופיעים בתקציב הלכה למעשה."

ח"כ אברהם נגוסה מ'הליכוד': "בשנת 2015 ו-2016 ממשלת ישראל החליטה פה אחד להעלות את שארית יהודי אתיופיה ארצה. בהתאם להחלטות שהתקבלו בשנת 2017 עלו 1,300 לישראל, משארית יהודי אתיופיה. בהחלטת הממשלה מיום 11 לאוגוסט, 2016 כתוב באופן מפורש כי בדיוני התקציב לשנת 2019 יתקיים הדיון בנושא המשך עליית שארית יהודי אתיופיה. למרות זאת בתקציב הנוכחי לא נכלל המשך ביצוע החלטת הממשלה. לכן אני קורא לממשלה לפעול לאלתר כדי לכלול בתקציב הזה את ביצוע החלטות הממשלה להעלות את שארית יהודי אתיופיה. לא ייתכן שההורים מופרדים מילדיהם, בנות ובנים מהוריהם וכך גם אחים ואחיות."

אחרון הדוברים היה יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג שאמר כי "הדיון הזה הזוי לחלוטין. אתם דנים על תקציב לעוד שנה כשיש מצב שיהיו בחירות בעוד חודשיים שלושה. אתם לא יכולים לתכנן תקציב לעוד שנה כשהממשלה הערב על כרעי תרנגולת. זה ערב עצוב למדינת ישראל.

"אני קורא לכלל נבחרי הציבור של הליכוד שפשטו את עורם של שטורי משטרת ישראל במשך חודשים, עובדי מדינה שהפקדנו בידיהם את האחריות לממש את שלטון החוק, להעניק לפרקליטות לבצע את עבודתה ללא הפרעות. אסור שהדה-לגיטימציה שנעשתה באופן שיטתי למשטרת ישראל תעבור כעת לפרקליטות וליועמ"ש. טובת המדינה ויציבות המערכת השלטונית מחייבים את היועמ"ש להפנות מכל עיסוקיו ולהגיע ללא דיחוי להחלטות בתיקי רוה"מ. אסור לגרור את המדינה לאי ודאות. ראש הממשלה צריך לשקול נבצרות לטובת האינטרס הציבורי".

"זה מגוחך שמביאים עכשיו תקציב. זו שערורייה שמרסקים את חוק ביטוח הסיעוד. במקום לתת את רשת הביטחון של הסיעוד אתם מבטלים את החוק אחרי 20 שנה והורסים את הסיעוד. ההתבוננות שלכם שיטחית לכל אורך הדרך."

בהצעת חוק התקציב: מוצע לקבוע שבשנת הכספים 2019 תהיה הממשלה רשאית להוציא סכום של 479,604,627,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 353,938,684,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 12,665,943,000 שקלים חדשים. נוסף על כך, הממשלה תהיה רשאית להוציא בשנה האמורה, כהוצאה מותנית בהכנסה, סכום של 41,054,328,000 שקלים חדשים. עוד מוצע שהממשלה תהיה רשאית להתחייב בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ביחס לכל סעיף תקציב, תכנית ותחום פעולה. כמו כן, מוצע שהממשלה תהיה רשאית בשנה זו למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 92,992. עוד מוצע שהממשלה תהיה רשאית להוציא בשנה זו, במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, סכום של 23,524,679,000 שקלים חדשים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!