תקנות גיוס הבנות אושרו; החרדים הצביעו נגד

עדכון 14:25 - ועדת חוץ וביטחון אישרה את תקנות חוק בנושא הועדה לבחינת פטור שניתן למיועדת לשירות ביטחון. הנציגים החרדים חברי הכנסת אורי מקלב ויואב בן צור הצביעו נגד למרות היותם חברים בקואליציה. בנוסף הם הגישו רביזיה שתעלה להצבעה בשעה הקרובה.



הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, מקיימת בשעה זו (שלישי) דיון נוסף בסוגיה שמסעירה את הרחוב החרדי, תקנות הפטור משירות צבאי מטעמי הכרה דתית, לבנות. הדיון הקודם התקיים לפני כחודש ימים והוא הסתיים ללא כל התקדמות.

הדיון כעת מתייחס לסעיף 40 לחוק שירות ביטחון שמסדיר את נושא הפטור מחובת שירות ביטחון מטעמי הכרה דתית. הסעיף קובע כי הפטור יינתן לכל מיועדת לשירות ביטחון שהצהירה כי טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת בשירות ביטחון, כי היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו, וכן כי אינה נוסעת בשבת.

תיקון 18 לחוק ביקש לפשט את ההליכים בדבר ביטול פטור מטעמי הכרה דתית, במקרה בו חדלו להתקיים במיועדת לגיוס התנאים שבשלם ניתן לה הפטור מחובת שירות ביטחון – כמו לנמשל במקרה שהתברר שהצהרת הדתיות שלה – לא תואמת את המציאות.

על פי תיקון 18, הפטור מטעמי הכרה דתית יכול להתבטל גם במצב שבו יש לצה"ל יסוד ממשי להניח כי הבת נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שעליהם הצהירה. במקרה זה על הפוקד להודיע לה על כוונתו להגיש בקשה לביטול הפטור, אל הוועדה לבחינת הפטור, ולאפשר לה, תוך 30 ימים, להציג לו את טענותיה. הפוקד אף יודיע לה על אפשרותה להשמיע טענותיה בעצמה, או בלוויית מי מטעמה, בפני הוועדה. במקרה והפוקד לא שוכנע מטענותיה, או שהיא לא התייחסה להודעתו, יוכל הפוקד להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור, תוך שהוא מודיע על החלטתו לעשות כך.

בתקנות המובאות כעת לאישור הוועדה המשותפת, נקבע הרכבה של הוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית, המתמנה על ידי שר הביטחון. בין השאר נקבע כי ההרכב הוועדה, בראשות מי שכיהן כשופט או מי שהיה כשיר להתמנות לשופט, יכלול חמישה חברים, בהם גם נציג ציבור שימונה בהמלצת הרבנים הראשיים וכי לפחות שניים מבין חברי הוועדה תהיינה נשים.

התקנות גם קובעות את לוחות הזמנים וסדרי הדיון בוועדה ולהחלטותיה. כך, למשל, הוועדה אמורה לקיים את הדיון בבקשה ולתת את החלטתה תוך כחודש, מיום שהומצאה לבת המיועדת לגיוס - בקשת הפוקד לביטול הפטור, או עד חודשיים, במקרים מיוחדים.

לח"כים החרדים יש השגות רבות על התקנות הנוכחיות וכפי שהובא בהרחבה ב'בחדרי חרדים' לפני כחודש. כזכור, בשבועות האחרונים הם קיימו מפגשים עם אנשי משרד הביטחון ואכ"א במטרה להגיע לסיכומים בנושא, בפרט במקרים שהם לא 'שחור – לבן' כדוגמת בת דתיה שלומדת בבית ספר לא דתי או במקרים של בנות בעלות תשובה.

מי שמאתגר את המפלגות החרדיות - הם אנשי 'הפלג הירושלמי' שמציגים עמדה נחרצת וחסרת פשרות בסוגיה ואף העלו את נושא 'גיוס בנות' לראש סדר היום שלהם, בהפגנות מול בתיהם של הח"כים ובכלי התקשורת הביתיים שלהם.

בפתח הדיון, ביקשו פרוש ומקלב את רשות הדיבור והתייחסו להפגנות מתחת לבתיהם ולעצם שליחותם בכנסת ובוועדה זו. פרוש אמר בין היתר, כי "216 אלף איש ואישה הצביעו ליהדות התורה ושלחו את הנציגים לכנסת. אותם מפגינים לא נשלחו על ידי גדולי ישראל, גם לא אלה שקראו לא להצביע בבחירות".

מקלב ביקש להוסיף אחריו ואמר בין היתר כי "יכולים לחשוב תמיד שיש אנשים שלבושים אותו דבר, אבל יותר מתברר שאנשים בהשקפתם הם אחרת. לא כל מי שלבוש הוא אותו דבר. בשוני זה מבליט וזה גם מחזק אותנו".

12:24- עדכון

סגן השר פרוש בדיון: "אם נדייק בלשון החוק נכתב שאחת שמצהירה שהיא לא נוסעת בשבת יכולה לקבל פטור מטעמי דת. כך שגם בת שאפשר לומר עליה שאינה שומרת שבת כראוי, אך היא עומד בתנאי החוק, היא לא חייבת להתייצב אם היא מצהירה דת".

פרוש לנציג אכ"א: "עד כמה שלי ידוע, הכרה דתית היא כשיש פסק דין (כולל של הרבנות הראשית) של אסור להרג ובל ייעבור זאת ההכרה שלי. אני חושב שהחוק כתב לא נוסעת בשבת, יש עניין של פרהסיה ומה אתה עושה בבית".

14:20 - עדכון

מקלב בדיון: "למרות שאנחנו בקואליציה, נצביע נגד תקנות הפטור לבנות משירות בצהל. מבחינתנו לבת אסור להתגייס באיסור של יהרג ואל יעבור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!