כ"ג כסלו התשפ"ה
24.12.2024

המאפיות הגדולות: אנחנו בפני קריסה - העלו את מחירי הלחם בפיקוח

בדיון סוער בעניין שהתקיים היום בוועדת הכספים טענו נציגי המאפיות: "לא עושים דבר חוץ מלרדת לחיינו. אנחנו בחסר של 22% ביחס בין ההוצאות למחיר לצרכן" • נציג האוצר: "עלייה של 4% במחיר מוצר יסוד לא מאשרים בקלות דעת"

לחם אחיד. צילום: pixabay
לחם אחיד. צילום: pixabay



בעלי המאפיות אנג'ל, ברמן, ענבר ומאפיות נוספות דורשים לאפשר להם לייקר את מחיר הלחם האחיד, וטוענים כי הם עומדים בפני קריסה. בדיון סוער בעניין שהתקיים היום (ד') בוועדת הכספים טענו נציגי המאפיות כי הן צברו הפסדים במשך כ-7 שנים בעקבות השחיקה ביחס בין מחיר הלחם האחיד להוצאות שלהן.

הם אמרו, כי "על-מנת להשאיר את הראש מעל למים" - הם "נאלצו למכור ולממש נכסים, לא חידשו ציוד ומכונות וכעת נמצאים על סף קריסה". הם הוסיפו כי בעוד שהמאפיות הקטנות לא מוכרות מוצרים שבפיקוח כגון הלחם האחיד מכיוון שאינו רווחי - אצלן "מדובר במוצר מרכזי וההפסדים בגינו לא יאפשרו להן להמשיך לפעול עוד הרבה זמן".

הבעלים של מאפיית ברמן, יצחק ברמן, אמר כי "המפעל הוקם לפני 143 שנים בעיר העתיקה, אך לצערי העסק עומד לפני קריסה וזה אחרי שעשינו את כל ההתייעלות הנדרשת. בסוף, נאלץ לפטר עובדים, כ-1000 עובדים".

לדבריו, "מזה 7 שנים העדכונים במחיר הלחם היו רק כלפי מטה, רק הורדת המחיר. בשנתיים האחרונות הורידו ב-15%, עכשיו היה צורך להעלות ב-4% אבל מצאו תירוצים למה לא להעלות. לא עושים דבר חוץ מלרדת לחיינו. בסה"כ אנחנו בחסר של 22% ביחס בין ההוצאות למחיר לצרכן. אנחנו סוחבים את העול הזה במשך שנים ומוכרים רכוש למימון הפסדים ואז אנחנו נשאלים בציניות: 'למה אתם ממשיכים לעסוק במה שאתם עוסקים?'. אנחנו אזרחי המדינה ומשרתים את הציבור, מוכרים לחם במחיר מפוקח לכלל האוכלוסייה, לרבות לצה"ל, למערכת החינוך וכדומה".

מנכ"ל מאפיות אנג'ל, ירון אנג'ל אמר כי "הרבה פעמים תעשיות נקלעות לקשיים, למשל בעקבות הורדת מכסים או שער הדולר שיורד. לנו יש עסקים טובים ואנחנו לא מבקשים דבר, רק רוצים למכור במחיר הוגן. יש במדינת ישראל מאות רבות של בתי מאפה ומאפיות קטנות, שכולן מוכרות חלות ופיתות, כל מה שלא בפיקוח. אף אחד מהם לא מוכר לחם שחור פרוס, לחם אחיד, כי זה לא כלכלי. כל מה שרווחי הם מייצרים ומה שלא, לא מייצרים. מפעל מאפיות אנג'ל מעסיק 1,800 עובדים".

איתי אהרונסון, נציג מאפיית ענבר ואיגוד האופים: "אנחנו מעסיקים מאות עובדים. המצב אכן קשה - אין השקעות לא במכונות ולא בציוד, מדובר בשחיקה של ממש".

מנהלת מרחב ירושלים בהתאחדות התעשיינים, גלית לוי, אמרה כי "מדובר על אלפי עובדים פה בירושלים וברמה הארצית עוד כמה אלפים. אנחנו מתקרבים לשעת השין ואני ממש לא רוצה להגיע לכאן, לוועדת הכספים, לדיון מסוג אחר (על פיטוריהם של אלפי עובדים –צ"ז)".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דרש מאנשי ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה, "לסיים את גיבוש המסקנות עליהן הם עובדים בחודשים האחרונים ולהגישן לשר האוצר ולהשיב לוועדת הכספים מה המלצתם ומה החלטת השר בעניין. אנחנו חייבים לדעת מה ההחלטה שתתקבל בנושא והאם נידרש בסה"כ לקיים דיון מעקב או שמא נידרש לדיון מעמיק - ועל-כן נדחה את דיוני התקציב. לא יתכן שניתן למאפיות לקרוס. במקרה כזה, לא רק שמחיר הלחם יתייקר, אלא לא יהיה מי שייצר את הלחם האחיד שבפיקוח, ודווקא השכבות החלשות, שלהן אתם אמורים לדאוג, יאלצו לשלם ביוקר על לחמים יקרים".

יו"ר ועדת המחירים, נציג האוצר שלמה פשקוס, אמר כי: "בקשת המאפיות היא להעלות את מחירי הלחם המפוקחים ב-4%. מדובר במוצר שצורכת האוכלוסייה הכי נמוכה במדינת ישראל. החמישונים התחתונים צורכים מהלחמים האלה מול החמישונים העליונים שצורכים את הלחם היותר איכותי, זה שמחוץ לפיקוח. עלייה של 4% במחיר מוצר יסוד לא מאשרים בקלות דעת - וזה דורש לקחת בחשבון את המשמעויות של המהלך, כי מדובר באוכלוסיות חלשות. העלייה ב-4% נשענת על מחירי המזוט. מהבדיקה האחרונה שערכנו, הבנו שמחירי המזוט כבר לא משקפים את מחיר האנרגיה וחלק מהמאפיות משתמשות בגז טבעי וחלק בחשמל".

הוא הוסיף כי "ההצדקה להעלאת המחיר היא בספק נוכח הממצאים. בנוסף, יש סבסוד צולב בין הלחם האחיד הפרוס ללחם האחיד, אז אולי להעלות את מחירי הלחם האחיד ולהוריד מחירי הלחם הפרוס. גם זה בעייתי, כי מי שצורך את האחיד הלא-פרוס אלה הן האוכלוסיות הכי חלשות. בעניין השחיקה במחיר, יש מקום לבדוק את טענת המאפיות. בהינתן כל הממצאים, נוציא המלצות כפי הנראה בשבוע הבא, שאחרי ניתוח מעמיק נשמור על אותם המחירים ולא תהיה פגיעה במאפיות - אך גם לא בציבור".

המפקח על המחירים במשרד הכלכלה, דוד שטיינמץ, אמר כי "בתור רגולטור צריך לדאוג גם לצרכנים וגם ליצרנים. הבעיה שהמאפיות הגדולות מוכרות לרמי לוי את הלחם האחיד בשקל אחד פחות - ואת זה אמורים לסבסד לקוחות שקונים את אותו הלחם במכולות, כלומר אלו שלא מקבלים את ההנחה מסבסדים את ההנחה לרשתות".

נציגי המאפיות דחו את טענותיהם של פשקוס ושטיינמץ. חשב מאפיות ברמן, רו"ח אליהו צרפתי: "אנחנו מוכרים חלק גדול מהמוצרים לא בפיקוח גם בעלות נמוכה ועוד אחוז מאוד זעום. הדו"חות הכספיים של המאפיות מראים הפסדים כל השנים, מימשנו נכסים ואין לנו עוד מאיפה לממן את ההפסדים".

ירון אנג'ל הדגיש: "לגבי מקורות האנרגיה; מחיר המזוט היה מדד לצורך העדכון של המחיר בלבד, כבר מזמן הוא לא חלק מהתשומות. זו הטעייה של הוועדה. לגבי האוכלוסיות, על פי הלמ"ס, ההוצאה המשפחתית ללחם אחיד בישראל מסתכמת בכ-20 שקל לחודש למשפחה בחמישונים התחתונים והעליונים".

יצחק ברמן הוסיף כי "ההתייקרות האחרונה עליה מדברים אנשי האוצר ומשרד הכלכלה היתה במחירים לקמעונאים. לגבי המזוט כבר שמענו את אותה טענה וכשירדו מחירי המזוט אמרו לנו שנוריד מחירים. זו בהחלט הטעייה של הוועדה".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) אמר לאנשי ועדת המחירים מהאוצר וממשרד הכלכלה: "לחם אחיד הוא אכן מוצר בסיסי, מצרך יסוד. אז אם כך הדבר והאחריות של הממשלה שיהיה כאן לחם ובמחיר מפוקח עבור האזרחים, אז עלינו לאפשר למאפיות להתקיים ולצורך כך, לאפשר להן גם להרוויח ולפחות לכסות את הוצאותיהן. אחרת לא יהיו מאפיות ולא יהיה לחם אחיד בפיקוח. אם אכן יש לכם אחריות בנושא ואתם לא מעוניינים שהלחם האחיד יתייקר אפילו בשיעור זניח, אז בואו נקל על המאפיות במקומות אחרים. למשל, להוריד להן את הארנונה ומסים אחרים".
לחם בפיקוח ועדת הכספים מחיר הלחם

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}