מאחורי הקלעים: הכל על הסערה בשחיטת 'קהילות' וסיום הסאגה

סערת הכשרות ב'קהילות' שהביאה למחסור בעופות מגיעה לסיומה. כפי שנחשף ב'בחדרי חרדים' בשבוע האחרון הורגש מחסור בשווקים עקב כך שלא שחטו במשך שבוע ימים, בשל חילוקי דעות שהתגלעו בין הרבנות הראשית לבד"ץ 'קהילות', מה שגרם גם להעלאת מחירים. כעת במערכת הכשרות חזרו לשגרה והמדפים מלאים, לאחר שתמו חילוקי דעות בין בד"ץ 'קהילות' לרבנות הראשית, ושני הצדדים מברכים על המוגמר.

'בחדרי חרדים' חושף את מאחורי הקלעים, מה הוביל לתחילת הסאגה ומה הביא לסיום המוצלח של המשבר. משיחות עם גורמים המקורבים לבד"ץ 'קהילות' ולרבנות הראשית עולה, כי נפוצו אי דיוקים רבים ודיס אינפורמציה שחלקם לא היו ולא נבראו.

השתלשלות העניינים וקצת היסטוריה: בד"ץ 'קהילות' שוחט מזה שנים כ-20,000 עופות ביום, במשחטה באשקלון, וחי ביחסים תקינים מאוד עם הרבנות המקומית והראשית. עקב הביקוש הרב שהלך וגדל למוצרי הבד"ץ, השחיטה באשקלון לא עמדה בכמות הביקושים, והיצרנים ומשווקי השחיטות חתרו למציאת פתרון לביקושים הגוברים.

לאחר מאמצים, נמצאה משחטה אחת מסוגה בארץ שיכולה לקלוט את תצרוכת הבד"ץ שהביקושים שלה הגיעו ל-35,000 אלף עופות ביום - המשחטה שנמצאה, צמודה למשחטה שנמצאת בכשרות רגילה, כך שבמתחם אחד ובשני בניינים נפרדים שוכנים להם משחטה אחת ענקית לכשר רגיל, ומשחטה נפרדת לכשרות בד"ץ.

מספר מפקחי כשרות של רבנות שעובדים במתחם של המשחטה הכשרה שכביכול דאגו לרבנות אבל היו מנועים מאינטרסים ומיצרים על כך שמנעו מהם לנהל את שחיטת המהדרין החדשה במתחם, נכנסו כמה פעמים ביום לבדוק ולפקח כאילו מטעם הרבנות על השחיטה של הבד"ץ. 

גורמים המעורים בנושא מדגישים כי "כלל כל השחיטות של הבד"צים למיניהם בארץ למרות שיש עליהם חותמת של כשרות הרבנות המקומית או הארצית, ובאופן גורף הרבנות הראשית/מקומית מתאמת ומסמיכה את רבני הבד"צים למיניהם להיות אמונים גם על התוצרת שיוצאת ככשר רגיל. וכך גם על בד"ץ 'קהילות'. בשאר מקומותיו באשקלון, מישור אדומים, ובאר טוביה".

המנהג של כניסת המפקחים כאמור, מספר פעמים ביום, הפריע למהלך השחיטה הסדירה, וחשוב להדגיש שלא מדובר על הרב אילוז שממונה על המשחטה מטעם הכשרות הארצית או על הרב סבג שמנהל מחלקת הכשרות ברבנות, אלא מדובר על מפקחים צעירים שעומדים מול רבנים כמו הגאון רבי ישראל פישביין שהינו רב משחטה כבר משנות השבעים.

צריכים להבין אומר לנו אותו גורם "הרב פישביין הינו רב משחטה הכי ותיק בארץ. הוא הוסמך על ידי הרב יצחק ידידיה פרנקל ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשנות השבעים מטעם הרבנות הראשית לישראל, ואין בארץ מישהו שמערר על קביעותו בתחום הכשרות והשחיטה. הויכוח עמו על רמת הכשרות ורמה של סכין, אין לדבר הזה אח ורע, לא ניתן לנהל ככה שחיטות, הצוות לא יכול להיות ממושמע לשני גופי כשרות במקביל. וגם שכל כוונתם הייתה לסכסך והוציא דיבה רעה".

דווקא רב המשחטה של הכשר הרב מרדכי גלאי, שמעורב בכל הענין אומר בכל פה שאין כמו שחיטת 'קהילות', ולמרות שיש לו שחיטות אישיות ואחראי ב'שארית ישראל' על השחיטות, ממליץ לכל שואל לאכול משחיטת בד"ץ 'קהילות'.

בנוסף, כל בודקי הסכינים של בד"ץ 'קהילות' הוסמכו בכתב על ידי הרבנות הראשית, כך שכלל לא היה מובן איך מפקחים שלא הוכשרו ולא הוסמכו לבדיקת סכנים מטעם הרבנות יפקחו על בודקי סכינים מוסמכים ויחוו דעתם עליהם?

לדברי אותם גורמים, גם הרב הראשי שאחראי על מערכת הכשרות וכן הרב אליהו אילוז רבה של 'אור עקיבא', שמונה על ידי הרבנות הראשית להיות אחראי על המקום, לא היו בשטח מעולם בשעת השחיטה, וניזונו משמועות ומעוזרים בעלי אינטרסים וחזקה על לשון הרע שמתקבל, וכך מצד אחד אותם מפקחים שלא מונו, אלא שעובדים במשחטה הישנה של הכשרות הרגילה כל הזמן משגרים להם הודעות כביכול על בעיות שמוצאים ושצריך לדאוג ל"כבוד" הרבנות הראשית ושרק מפקחים מטעמם יחליטו, ומאידך גיסא הם סומכים ומעריכים את בד"ץ 'קהילות', וזה מהבדצ"ים הכי מומלצים אצלם, הדבר הזה הביא מצד אחד להפסקת השחיטה בגלל התערבותם של אותם גורמים ומצד שני למתח מסוים מול הרבנות הראשית שלא ידעה היכן היא עומדת.

מה שברור שכל שחיטת בד"ץ צריכה גם חותמת של רבנות על פי חוק, אחרת לא ניתן למכור זאת ברשתות השיווק.

אולם בבד"ץ 'קהילות' מציינים בסיפוק, שלבסוף גבר ההיגיון והשכל וברבנות הראשית והרב אילוז אימצו את עמדת הבד"ץ, ומינו את הרב פישביין שיעמוד בראשות המשחטה גם על הכשר וגם על החלק, ובכך הדבר וודאי מביא תועלת שאין שני קולות. גם גורמים בוועדת המשחטות ובמועצת הרבנות הראשית קיבלו את העניין בסיפוק רב, ושמחו מאוד על סיום הפרשה.

בעניין דירוג המשחטה, אומרים גורמים ברבנות הראשית ל'בחדרי חרדים', כי בגלל לחץ המפקחים המקומיים בכדי להראות להם שהשיגו משהו, אז המשחטה תהיה בתקופה הקרובה "כשר" במקום "כשר למהדרין" אולם אותם גורמים ציינו שלדבר אין כל משמעות, כי הרי מי שאוכל בכשרות רבנות אין לו הבדל אם זה כשר רבנות רגיל או כשר רבנות מהדרין. ובפרט שיש על זה חותמת בד"ץ. אין כל הבדל. אולם מוסיפים הגורמים "היינו צריכים לרצות את המפקחים וביועצים והמאכרים למיניהם. ולו במשהו סמלי".

בנוסף גורמים המעורבים בפרשה מציינים בכאב את הירידה לדיוטא תחתונה של כשרויות מתחרות, שניצלו מצוקה של בעיות בשחיטה, ובמקום להירתם לעזרה הפיצו בדותות ושקרים על משגיחים שרוצים לעזוב, או על הוראות של סוחרי עופות לייצר ביום לפחות 80% חלק תוך שימוש בצילומי מסך מדומים, ומילים מפוברקים שכל ילד מתחיל יודע לביים מצב ושקר ודיס האינפורמציה בלטו.

בשיחה שערך 'בחדרי חרדים' עם גורמים המעורבים בעולם בכשרות, אומרים אותם גורמים שכל מי שמכיר את רבני 'קהילות' ובראשם הרב פישביין יודע שלא ייתכן המצב הזה. כך גם גורמים מבבד"ץ קהילות אומרים שלא ישיבו דבר, ולא יתפתו ללכת בדרך של השמצות. הציבור הוא חכם ו- 35,000 איש שקונים כל יום עופות של קהילות הם ההוכחה האמיתית שהציבור לא קונה בדותות ושקרים.

כך גם לגבי חסידות גור והשחיטות החדשות שצצות חדשים לפרקים בשחיטת 'קהילות' יש נציגות לכל הקהילות המרכזיות בארץ, בניגוד לשחיטת 'העדה החרדית' שרק רבנים שחברים ב'עדה החרדית' יכולים להגיע לשחיטה, ובניגוד לשחיטת הרב רובין שזו שחיטה של איש אחד. וכך גם שחיטת הרב מחפוד.

בשחיטת 'קהילות' קיימים אחד עשר רבנים קבועים שמלווים את השחיטה ושמייצגים גוון רחב, של קהילות; הגאון רבי ישראל פישביין, הגאון רבי אברהם נחמן גוטרמן והגאון רבי חיים בונים שץ מחסידות גור, הגאון רבי חיים פסח הורביץ והגאון רבי פנחס פאדווא מחסידות בעלזא, הגאון רבי צבי הירש ויזניצר והגאון רבי אלעזר שטרן מחסידות ויז'ניץ, הגאון רבי יהושע שמעון בריזל מחסידות קרלין סטולין, הגאון רבי יוסף אפרתי והגאון רבי שלמה זלמן גרוסמן מהציבור הליטאי.

בנוסף, לשוחט ובודק הסכינים המומחה הרב מרדכי גלאי מוותיקי השוחטים בענף השחיטה. ובנוסף מתקיימים שחיטות חבורה לישיבות וחלוקות נחשבות כמו "מיר" "מסורת" וכדו'.

אותו גורם חושף, כי בסקרים מקצועיים שנערכו בקרב חסידי גור, בלמעלה מ-90% מבתי אב אוכלים רק משחיטת בד"ץ 'קהילות'. הפרסומים האחרונים בדבר השחיטה החדשה של חסידי גור הינם שקר מוחלט. בגור לא מתעסקים בעניין ולא מחפשים פתרונות.

זה נכון שישנם שני יזמים צעירים מחצור הגלילית ששייכים לחסידות המנסים ליזום שחיטה חדשה, אולם הם פועלים מטעם עצמם ונפלה לידם הזדמנות לתפוס טרמפ על שלושת הימים שב'קהילות' לא שחטו וכך חשבו שיצליחו להיכנס לשוק ולהיבנות מכך. חשוב להדגיש שהשחיטה החדשה "שופרא" היא לא שחיטה חדש שהוקמה. אלא שחיטת רבנות רגילה במשחטה בצפת, שהיזמים הצעירים מנסים לשווק כמהדרין עם הרב שויימר.

בקשר למכתב של הרב וולקוביץ לגבי השחיטה, הרב נותן תמיכה לכל שחיטה בגלל האידאולוגיה שלו להגברת תחרות ולהוזלת מחירים לאברכים, בתור מייצג של תושבי ערד. למרות זאת עדיין, רוב רובם של חסידי גור בארץ אוכלים רק משחיטת 'קהילות'. וכמו שנתן לשחיטה הנ"ל, הוא תומך וחסיד נלהב של שחיטת 'קהילות'.

כך או כך המשחטה של 'קהילות' הממוקמת ליד ערד עזרה רבות לפרנסת האברכים המקומיים. עם הפעלת השחיטה וכניסת אברכים לעבודה במקום, אין בכלל דורשי עבודה בערד, ולמעשה המשחטה ניקתה את דורשי העבודה בעיר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!