פקח חניה בכל שנייה: אלה העיריות שעושות קופה על הנהגים • בני ברק מדורגת במקום ה...

מצוקת החניה המחריפה בערי ישראל מעלה חיוך על השפתיים של ראשי העיריות וגזבריהן. הגידול הניכר במספר כלי הרכב החדשים שעולים על הכבישים, והביקוש הגובר למקומות חניה, לא חמקו מעיני הגורמים הרלוונטיים בעיריות, והן החליטו להעלות הילוך בהפיכת מקומות החניה הציבוריים לנדל"ן המניב דמי חניה וקנסות.

ב–2017 חל זינוק של 28% במספר הבדיקות שערכו פקחי החניה העירוניים ברחבי ישראל. הפקחים בדקו בשנה שעברה 13.5 מיליון כלי רכב חונים. מספר בדיקות הפקחים גדל כמעט פי 2.5 כמעט בתוך חמש שנים — ב–2012 נרשמו 5.6 מיליון בדיקות בלבד. בכל פעם שפקח בא לבדוק רכב הוא שולח קריאה אל אפליקציות החניה, שפנגו היא הדומיננטית בהן בישראל. הנתונים נמסרו ל–TheMarker מפנגו, כפי שהתקבלו אצלה ממסופוני הפקחים.

מפילוח הנתונים עולה כי עיריית ירושלים היא שיאנית בדיקות הפקחים ב–2017. במקום השני מדורגת תל אביב, ואחריה בני ברק, באר שבע ונתניה. חיפה נכנסת לרשימה רק במקום השישי. את העשירייה הראשונה סוגרות רחובות, רמת גן, אור יהודה וראשון לציון.

ברמה הארצית מתבצעת בדיקת פקח בכל שנייה, אם בוחנים את טווח השעות שבו נגבה תשלום על חניה במרבית הרשויות המקומיות הגדולות בישראל (7:00–19:00). אם משווים זאת לנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מספר כלי הרכב הממונעים בישראל, עולה כי מספר בדיקות הפקח גדל מהר יותר ממספר כלי הרכב, שצומח בכ–5% נטו בשנה.

בפנגו מסבירים את הגידול במספר בדיקות הפקח בהגברת האכיפת ברשויות וכן בהצטרפות של רשויות נוספות להסדרי חניה בכחול־לבן. ב–2017 הצטרפו עוד שלוש מועצות מקומיות להסדרי חניה בכחול־לבן, כלומר, הנהיגו לראשונה חניה ציבורית בתשלום — קצרין, קדימה־צורן וקרית גת — וערים אחרות המשיכו בצביעת חניות אפורות (חינמיות) בכחול־לבן (חניה בתשלום לפי הסדרי התמרור העירוניים). בנוסף, ארבע ערים בישראל הסירו לחלוטין את המדחנים משטחן — ירושלים, אשדוד, בני ברק ובאר שבע. בירושלים — בעקבות הסרת המדחנים — עלה השימוש באמצעים דיגיטליים לתשלום על חניה בכ–20%.

החודש העמוס ביותר לחנייה - אוגוסט



החודש העמוס ביותר לחניה בשנה שעברה היה אוגוסט, אף שישראלים רבים יוצאים בו לחופשות בחו"ל, ומקומות עבודה רבים מבצעים במהלכו חופשות מרוכזות. זמן החניה הממוצע של נהג ישראלי בכחול־לבן בישראל הוא שעה וחצי, בדומה לשנים קודמות.

השעה שנמדדה כעמוסה ביותר לחניה בחניונים ובכחול־לבן ב–2017 היתה 11:00–12:00. אם מחפשים חניה מ–10:00 וממהרים לפגישה בעיר, בפרט בתל אביב, ייתכן שעדיף לנווט ישירות לחניון, שככל הנראה יהיה ריק, מאשר להתחיל לחפש חניה בכחול־לבן.

דפוסי הפעלת החניה של 1.8 מיליון המנויים בפנגו — צמיחה של כ–38% בתוך שנתיים — משקפת במידה רבה את כלל אוכלוסיית הנהגים, ומאפשרת לדרג את הערים העמוסות לחניה לפי היקף השימוש באפליקציה. גם במדד זה, ירושלים נמצאת במקום הראשון כעיר שבה התבצע המספר הגדול ביותר של הפעלות חניה בכחול־לבן, ואין זה מפתיע, לאור האכיפה המחמירה בבירה והסרת המדחנים הישנים.

אחרי ירושלים מדורגות תל אביב וחיפה. פתח תקווה, נתניה בני ברק ורמת גן תופסות את המקומות 4–7 בהתאמה.

באזור המרכז מתבצעות 41% מהפעלות החניה במדינת ישראל, ואחריו מרחב ירושלים, שזוכה ל–17% מהפעלות החניה בישראל. באזור הצפון התבצעו 16% מהפעלות החניה בישראל ב–2017. בדרום הארץ נרשמו 13% מהפעולות, וכך גם בשרון.

150 מיליון שקל בשנה מדו"חות בת"א



מלבד דמי החניה, העיריות מרוויחות כמובן גם מקנסות. ב–2015 הכניסה עיריית תל אביב־יפו כ–130 מיליון שקל בגין חלוקת 817 אלף דו"חות חניה — ממוצע של כ–160 שקל לדו"ח. מאז, היקף הקנסות עלה, והוא מוערך כיום בכ–150 מיליון שקל.

מנתוני צייד החניה של פנגו, המסייע לנהגים לאתר חניה פנויה בקרבת יעד הנסיעה, עולה כי האזור הכי מבוקש לחניה בישראל הוא קניון איילון בעיר רמת גן — הסמוך למגדלי משרדים רבים, כמו ב.ס.ר. אחריו ניצבים נמל תל אביב וקניון דיזנגוף סנטר בתל אביב. מתוך 20 האזורים הכי מבוקשים לחניה בישראל, 14 נמצאים בתל אביב, שלושה בירושלים, שניים בעיר רחובות ואחד ברמת גן.

בתל אביב פועלים כיום כ–400 חניונים, ובכל אחד יש בממוצע 150 מקומות חניה. בירושלים יש הרבה פחות חניונים, וזו אחת הסיבות שהמחיר לשעת חניה בחניון ירושלמי גבוה יותר מבגוש דן.

ששת החניונים העמוסים בישראל, לפי נתוני פנגו, ממוקמים בתל אביב. חניון קניון עזריאלי בתל אביב הוא המבוקש ביותר, ואחריו מדורגים חניון היכל התרבות בתל אביב וחניון גולדה בבתי המשפט בתל אביב, הסמוך לו. במקומות 4–6 מדורגים חניון הנחושת ברמת החייל, חניון התחנה־מנשייה וחניון בית הדר. מנתוני הפעלות החניה של פנגו בכלל חניוני ישראל אפשר ללמוד כי עומס הפעלות החניה בחניונים מתחיל ב–11:00, ונמשך עד שעות אחר הצהריים המאוחרות.

טבלת החניונים המבוקשים ונתוני צייד החניה מרמזים על מוקדי המסחר והתעסוקה החזקים ועל אזורים שבהם יש תנועה מרובה של נוסעים מהעיר ובעיקר מחוצה לה (שלא בתחבורה ציבורית או רגלית). זהו מידע שעשוי להיות בעל חשיבות עבור אנשים המתכננים להקים עסק, בעלים של בתי קפה וכדומה.

מידע מעניין נוסף הוא מיפוי הערים שחונות בהן הכי הרבה מכוניות חדשות. על פי חתכי הפעלות החניה של כלי רכב עם לוחיות רישוי בנות שמונה ספרות — כלומר, שעלו לכביש בחצי השנה האחרונה — בתל אביב מסתובבים הכי הרבה דגמים חדשים, ואחר כך בירושלים, חיפה, רמת גן ובאר שבע.

מחפשים את ההמצאה הבאה



שוק החניות בישראל — חניונים ומדרכות המסומנות בכחול־לבן ביחד — מגלגל 1.5–2 מיליארד שקל בשנה. התעריף השעתי הממוצע נע בין 3 שקלים בערים כמו עפולה, קרית ביאליק ונצרת, ל–6.2 שקלים בתל אביב.

חברות הטכנולוגיה, כמו פנגו וסלופארק המתחרה, מרוויחות עמלה של כ–1.5% מכלל התקבולים, שעוברים ברובם לרשות המקומית. העמלה הרזה דוחפת את החברות לפתח מוצרים חדשים לנהגים. למשל, במארס האחרון פנגו, המוחזקת בבעלות משותפת של מילגם ויוניסל פתרונות סלולרים, הכניסה את האפשרות להירשם כמנוי ולהירשם לנסיעה בנתיב המהיר לתל אביב באמצעות האפליקציה שלה. לפי החברה, מאז הצטרפו כ–100 אלף נהגים בישראל לשירות באמצעות פנגו. בעבר השיקו באפליקציה גם שירותי חילוץ, תיקון תקר בצמיג, שטיפת רכב ועוד.

מנכ"ל פנגו, רועי אלבז, אומר כי אחד החידושים הבולטים של החברה ב–2017 היה השקת גרסה מחודשת של האפליקציה עם הפיצ'ר החדש "לאן הגעתי" — שמאפשר לנהג לזהות דרך היישומון באיזה אזור חניה הוא נמצא ומהם הסדרי החניה העירוניים בו. לדבריו, "הכלי החדש הצליח להפחית בצורה משמעותית מקרים שבהם נהגים קיבלו דו"חות בעקבות הפעלת חניה באזור שגוי. בשנה החולפת הגענו למספר שיא של 1.8 מיליון לקוחות, ואנחנו מצפים להפתיע את ציבור הנהגים ב–2018 עם חידושים נוספים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!