עיתון חרדי רשאי לא לפרסם מפלגה שאינה מזוהה עם השקפתו

שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה דחתה על הסף את תביעת רות קוליאן נגד 'יתד נאמן' ו'יום ליום' על רקע סירובן לפרסם בתקופת הבחירות 2015 את סיעת 'ובזכותן'.

רות קוליאן, שהקימה את מפלגת 'ובזכותן', עתרה במרץ 2015 לבית המשפט נגד עיתון 'יתד נאמן' ו'יום ליום' כפי שדווח בהרחבה ב'בחדרי', שם דרשה מהם סכום של 50,000 ש"ח מכל מערכת עיתון, וזאת על רקע אפליה.

בפסק הדין שניתן ביום רביעי האחרון, השופטת אושרית רוטקופף מביהמ"ש השלום בפתח תקווה, דחתה את התביעה של קוליאן, בו טענה לפיצוי מכוח חוק איסור אפליה. כמו כן נדחו טענות נוספות שהועלו ע"י קוליאן במהלך ההליך.

בפסק דין מנומק, כתבה השופטת כי לא מדובר בהפליה על רקע היותה אישה, כי אם על רקע היותה מפלגת שאינה מזוהה עם השקפת העיתון. בנוסף קוליאן תבעה באופן אישי ולא בשם המפלגה, תוך הסבר שגוי שרשימת מועמדים הינה ישות משפטית היכולה להגיש תביעה. מה באשר למתמודדות הנוספות? "שיתבעו" אמרה, דבר שלדברי בית המשפט יביא לתוצאה אבסורדית לפי על אותו נזק יוגשו מספר תביעות.

"ברי כי על טרונייתה בסיכומיה לפיה יש קושי 'לתבוע על הנזק' שהועלתה בהקשר נסיבות בחירה זו, אין לה אלא להלין על עצמה בלבד" אמרה השופטת וציינה כי גרסת קוליאן בעניין הקלטות שלא הציגה לבית המשפט "לא נמצאה בעיני מהימנה" והתנהלותה "עומדת בעוכריה".

לטענת עו"ד משה מורגנשטרן שייצג את הנתבעים, בית משפט המחוזי הוטעה על ידי קוליאן, וכי רשימת מועמדים הינה מפלגה שאכן יש לה יישות משפטית, אך רשימת האישים המרכיבים את המפלגה אינה אישיות משפטית בפני עצמה - כך שאין דרך להגיש תביעה מטעם רשימת מועמדים.

קוליאן כאדם פרטי, אף פעם לא פנתה באופן אישי לנתבעים לפרסם מודעה, אלא בשם המפלגה בראשה היא רצה. במצב זה, רות קוליאן כאדם בפרטי אינה יכולה לתבוע את העיתונים. בנוסף נטען, כי הנזק עליו תבעה קוליאן בגין אי פרסום המודעות, הוא לא אישי שלה כי אם של ארבעת המקומות הראשונים ברשימה. בנסיבות אלה טען עו"ד מורגנשטרן, למה רק קוליאן היא התובעת בזמן שהנזק לכאורה הוא של ארבעה.

קוליאן נשאלה על ידי בית המשפט למה הגישה את התביעה בשמה ולא בשם המפלגה, וזו השיבה "רצנו בתור רשימת מועמדים, רשימת מועמדים היא לא ישות משפטית". קוליאן לא ידעה להסביר לביהמ"ש למה שלושת המועמדות הנוספות ברשימה לא צורפו כתובעות בתיק. לשאלה מדוע היא סבורה שמגיע לה פיצוי באופן אישי אמרה "ברור שהכסף ילך לטובת נשים חרדיות".

לשאלת עו"ד מורנשטרן, למה היא סבורה שכספי התביעה צריכות להגיע אליה ולא למועמדות האחרות, השיבה "כי אני זו שפעלתי לפרסום המפלגה, אתה שואל אותי בעצם למה נועה לא מגישה תביעה? שתגיש". בהמשך הבהירה כי בתור מי שעמדה בראש הרשימה הייתה לה את האוטונומיה להחליט.

לאחר שמיעת הראיות, השופטת ציינה כי "עולה באופן ברור ובהיר שתכלית פרסום המודעות בו חפצה התובעת לכלול בעיתוני הנתבעות נועד לשרת את קידום המפלגה כחלק מפרסום תעמולת בחירות – הגשת תביעתה דנן כ-"יחידה" מבין רשימת המועמדים, אינה מגבשת את היריבות העובדתית והמשפטית בין הצדדים האמיתיים בפועל". עוד הוסיפה, כי העובדה שקוליאן בחרה להתמודד באמצעות "מפלגת מדף", אין בה להעלות או להוריד לעניין היריבות – "ברי כי על טרונייתה בסיכומיה לפיה יש קושי 'לתבוע על הנזק' שהועלתה בהקשר נסיבות בחירה זו, אין לה אלא להלין על עצמה בלבד".

הטענה של קוליאן כי זכות התביעה צומחת לה מאחר והופלתה כאישה, כך השופטת, "אינה דרה בכפיפה אחת עם תוכן המודעה אותה ביקשה לפרסם". כך, מוזכרים באותה מודעה חברי כנסת שונים מהמפלגות החרדיות שהמודעה מבקשת לצייר אותם כאדישים ואטומים ביחס לאי השתתפותם בהצבעות ודיונים נטענים, שנערכו בעניין זכויות נשים חרדיות ואוכלוסיות חלשות. בסוף המודעה הודגש, כי על רקע האמור הצבעה למפלגת 'ובזכותן' שהוגדרה כ-'שליחות' ואף כ-'חובת השעה' תביא "לגאולה שלמה ולפתקא טבא".

השופטת קבעה כי טענות לאפליה מכוח חוק איסור אפליה שנטען כי ננקטה בקשר עם סירוב פרסום מודעות תעמולת בחירות - יכולות להיות מועלות רק על ידי המפלגה ולא על ידי התובעת, גם אם היא עומדת בראש הרשימה ואף אם בסופו של יום המפלגה לא עברה את אחוז החסימה בבחירות.

קוליאן הפנתה את בית המשפט לשיחות שערכה עם נציגי 'יתד נאמן' ו'יום ליום'. לאחר עיון מדוקדק בתמלילי השיחות, אמרה השופטת כי "השילוב בין האמור בהם לבין עדותה של התובעת, מוביל למסקנה כי גרסתה העובדתית בכל הקשור לנסיבות הנטענות של יצירת הקשר עם הנתבעות לצורך פרסום המודעה, לא נמצאה בעיני מהימנה".

קוליאן הודתה כי בפניותיה הראשונות למערכות העיתונים, סירבה לציין כי מדובר בפרסום למפלגת נשים. "התנהלות התובעת האמורה מקום בו בחרה האחרונה שלא להביא בפני בית המשפט את התיעוד אודות פניותיה הראשונות אל הנתבעות, עומדת בעוכריה".

קוליאן לא סיפקה כל הסבר המניח את הדעת לאי הבאת תיעוד השיחות הראשונות שניהלה עם נציגי העיתונים, כשההסבר שסיפקה נע בין תשובה מתחמקת לתשובה מתחכמת: "אני לא זוכרת למה לא הקלטתי את השיחה הזו, אולי הקלטתי והיא נמחקה. אני לא זוכרת, יש את זה".

עו"ד משה מורגנשטרן

עוד הוסיפה השופטת "אי הצגת התיעוד אודות השיחות הראשונות האמורות, לא רק שעומד בעוכריה של התובעת אלא שכפועל יוצא מכך, אין גם כל מקום לתחולת החזקה המעוגנת בחוק איסור הפליה, מקום בו עולה מחומר הראיות כי הפרסום בו חפצה התובעת לא סורב על רקע מינה של התובעת לאחר "בירור הפרטים" הרלוונטיים לעילת הפלייה זו".

כך גם נדחו הטענות של קוליאן לתביעה בעילת 'השקפה' ו'השתייכות מפלגתית' שנטענו לראשונה רק בכתב תשובה ולא בתחילת הליך התביעה. "במסגרת כתב תשובה לא ניתן להוסיף עילת תביעה חדשה" קבעה השופטת. "שימוש בתשובה לשם העלאת נימוקי תביעה חדשים עלול להביא לשיבוש בסדרי הדין" הוסיפה.

השופטת אמרה כי לא נעלמו מעיני תשובותיהם החד משמעיות של עדי ההגנה, לפיהן שני העיתונים נמנעים באופן גורף מפרסומים של תמונות נשים, "לא מצאתי שיש במדיניות מוצהרת זו מצד הנתבעות, כדי לסייע לתובעת במקרה דנן". עוד הוסיפה כי "לא הוכח כי סירוב הנתבעות לפרסם את מודעתה, נבע על רקע הפלייתה מחמת היותה אישה" וגם טענה זו נדחתה.

בסיום פסק הדין התייחסה השופטת למדיניות של העיתונים החרדים, לסרב לפרסם מודעות פוליטיות של מפלגות שאינן נמנות על המפלגות המזוהות עם העיתונים, ונתנה גושפנקא להתנהלותם.

"מקום בו טענת הנתבעות בדבר ההזדהות הבלעדית של עיתוניהן עם מפלגות 'יהדות התורה' ו'ש"ס' לא נסתרה, ובוודאי בשעה שהמפלגה עימה מזוהה הנתבעת 2 (יום ליום א.ש) הינה חלק מהבעלים של העיתון (נכון למועדי הגשת התביעה), יש לראות את סירובן של האחרונות לפרסום מודעת תעמולה של רשימת מפלגת התובעת אשר מטבע הדברים עלולה לנגוס בקולות של המפלגות המזוהות עם העיתונים, כמתחייב מאופיים של העיתונים".

רות קוליאן שהגישה את התביעה ונדחתה, אמרה ל'בחדרי' כי "על פניו נראה כי מדובר בהחלטה תמוהה שעומדת בניגוד לפסיקה מוקדמת של בית המשפט המחוזי ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית בה הכריעו כבר בעבר כי קיימת עילת תביעה אישית", וזאת למרות שביהמ"ש התייחס לטענה זו ודחה אותה. "לעניות דעתי, פסיקה הקובעת כי עיתון בעל קו מסוים רשאי למנוע פרסום ממפלגה שאינה תואמת את עמדותיו, מהווה סטירת לחי לדמוקרטיה ומייצרת, הלכה למעשה, מציאות בה 'בעל המאה - הוא בעל הדעה', פשוטו כמשמעו. המשך צעדיי נשקלים" אמרה קוליאן.

עו"ד משה מורגנשטרן שייצג את הנתבעים 'יתד נאמן' ו'יום ליום', אמר "אני שמח שבית המשפט קיבל את כל טענותינו ודחה את התביעה". בשיחה ל'בחדרי' הוסיף כי "מלבד העובדה שהגברת קוליאן אינה יכולה לתבוע באופן אישי, עיקר הדברים הם שהסיבה שמנעו ממנה לפרסם היא לא מחמת היותה אישה".

מורגנשטרן התייחס גם לסייפא של פסק הדין ואמר כי "לא פחות חשוב מזה היא הקביעה הצופה פני עתיד, שקובעת כי עיתון אינו חייב לפרסם את המפלגה המתחרה - ומאשרת למעשה לעיתונים החרדים בעתיד שלא לפרסם מפלגות מתחרות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!