עוד לא התאוששנו מחוק המרכולים: חוק הגיוס ימתין לקיץ

יומיים לפני שיצא למסיבת חברים במלון גלי כינרת בטבריה - שמשום מה נקראה 'ועידה' אבל שום דיון לא התקיים בה - כינס דרעי בלשכתו את כל העוסקים בנושא חוק הגיוס. את מצב הרוח המרומם שהפגין בוועידה הוא בטח לא שאב מהכינוס הזה. חצי תריסר נוסחאות לפתרון בעיית חוק הגיוס הוצגו בה וכל אחת פאתטית וחסרת תוחלת יותר מחברתה. בסופו של דיון הוחלט לבחור בגרועה פחות ולנסות להריץ אותה. אם נקדים את המאוחר נגלה כבר בשלב זה שהיא נשקלת בפנים חמוצות על ידי כל השותפים הקואליציוניים וסיכוייה קלושים ביותר.

על חשיבות הכינוס ילמד הרכב הנוכחים. היו שם שני שליש מח"כי דגל התורה וחצי מח"כי אגודת ישראל (אשר, אייכלר ומוזס נשארו לשמור על הרוב הקואליציוני בכנסת, כנראה). את ש"ס ייצגו דרעי והשר לשעבר אריאל אטיאס ובצד המשפטי ישבו עורכי הדין לבית מירון, האב והבן. תחושת הדחיפות נבעה מלוח הזמנים הפוליטי והקואליציוני. בעוד פחות מחודשיים יוצאת הכנסת לפגרת אביב ממושכת לאחר שתעביר בשעטו"מ את חוק התקציב לשנת 2019. הדעה הכללית בדיון היתה שאם חוק הגיוס המתוקן החדש לא יעבור במקביל יחד עם חוק התקציב, או לפחות בסמוך אליו, קלושים מאוד הסיכויים להעביר אותו במושב הקיץ. תזכורת: באמצע אלול פג תוקף חוק הגיוס הנוכחי לפי פסיקת בג"ץ ובלי חוק חדש יישלחו אוטומטית כשישים אלף צווי גיוס לכל בני הישיבות ואברכי הכוללים בגילאים הרלוונטיים.

האיום המרכזי, כפי שהוצג בכינוס, לא היה עמדתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן. הנוכחים העריכו (כפי שהוערך גם כאן בשבוע שעבר) שליברמן לא יתמוך בשום חוק שפוטר חרדים מגיוס כפי שנהוג עד עתה. עד כמה שההערכה היתה מוצדקת, לימד ראיון שנערך עם ליברמן בסוף השבוע בעיתון של המדינה. ליברמן לא אמר אמנם שהוא יצביע נגד החוק - אמירה שהיתה גורמת למשבר קואליציוני מיידי - אלא רק שצריך יהיה לבחון כל מילה ופסיק שיופיעו בו. בתרגום לשפת המעשה המשמעות היא: אני לא התחייבתי לכלום ואשקול את הנושא בהתאם לצרכיי הפוליטיים בעת בה יוגש החוק.

מבחינה מספרית גרידא ניתן להסתדר גם בלי חמשת האצבעות של ליברמן. כמו שהסתדרו שנה וחצי בלעדיו. על חודו של קול ובגיוס מלא ניתן להשיג רוב לחוק. השאלה היא איך ניתן להגיש תיקון לחוק הביטחון בלי שר הביטחון. את חוק הגיוס הקודם הוביל השר משה יעלון שלא היתה לו בעיה אידאולוגית ופוליטית עם החוק, אבל לך תכריח שר ביטחון להגיש לכנסת חוק שהוא לא רוצה בו.
גם לבעיה זו נמצא פתרון. לא יוגש תיקון לחוק שירות הביטחון אלא יחוקק חוק שישמיט את הקרקע - כך לפחות מקווים - מתחת לפסיקת הבג"ץ שפסלה את חוק הגיוס המתוקן בטענה של חוסר שוויון. החוק החדש שטרם עבר ליטוש וניסוח סופי, יקבע כי המדינה רואה בלימוד התורה ערך חשוב לקיומו של העם היהודי בארץ ישראל. משכך, כך טען מי שטען בדיון, ניתן יהיה לטעון בבית המשפט שהפסילה הקודמת של החוק, שהתקבלה שבוע לפני ראש השנה תשע"ח, שוב איננה רלוונטית.

את החוק החדש לא יגיש - אם בכלל יקבל את הסכמת כל שותפות הקואליציה - שר הביטחון העוין אלא חברי הכנסת של ש"ס ויהדות התורה כהצעת חוק פרטית. כדי לגבור על חוק השוויון הוצע בפגישה שההצעה לא תוגש כסתם הצעת חוק אלא כחוק יסוד. ומהיכן יושג רוב של שישים ואחד לחוק הזה? אז זהו שלא צריך. בפגישה התברר שרק חוק העוסק בנהלי עבודת הממשלה או הכנסת או שהוא תיקון לחוק יסוד אחר, זקוק לרוב של שישים ואחד חברי ח"כים. כל חוק אחר, אפילו זה המוגדר כחוק יסוד, דיו ברוב רגיל בלבד. ואת זה כאמור, יש גם בלי ליברמן.

באופן תיאורטי ניתן לחוקק חוק כזה בלוח זמנים מואץ. בניגוד לחוק הגיוס הקודם שאמור היה להציג מראית עין של חוק שעומד בדרישה להגביר את גיוס החרדים - ובשל כך הצריך תיאום מלא עם אנשי משרד הביטחון, מה שלקח חצי שנה של דיונים - חוק שעוסק בחשיבות לימוד התורה תופס חמש שורות בלבד. היה בישיבה מי שהציע להצמיד את החוק החדש לחוק התקציב בלו"ז מקביל. קריאה ראשונה מול קריאה ראשונה, שניה ושלישית מול שניה ושלישית.

מטרת ההצמדה ברורה. בלי ליברמן אפשר להסתדר אבל לא בלי עשרת האצבעות של כחלון. זה מצידו משחק משחקים עם הנציגים החרדים בנושא הגיוס. פגישה שהתקיימה לפני כחודש וחצי וסוקרה ברובה במדור זה, הסתיימה בלא כלום. כחלון הביע התנגדות לפתרון הראלי היחיד לבעיית חוק הגיוס - פסקת התגברות על פסיקת בג"ץ שתוכנס לתוך החוק, ויו"ר דגל התורה ח"כ גפני סירב ללחוץ עליו בנושא מטעמים לא ממש ברורים. גפני האמין שניתן יהיה להגיע עם כחלון לנוסח שלא יחייב אותו (את כחלון) להתנגש עם ההתחייבות שלו להגן על שלטון הבג"ץ. כחלון מצידו לא גילה הכרת הטוב למי שחילץ אותו מהתנגשות ישירה עם יהדות התורה והתחמק מהתחייבות ברורה לחוק חלופי. בפגישה הוא אמר כמעט במילים מדויקות את מה שליברמן אמר השבוע, כשיביאו לי את נוסח החוק אדון בו ואחליט.

מול ליברמן אין ליהדות התורה מנופים. אי אפשר לעכב את תקציב הביטחון כמו שגפני, לדוגמה, עיכב את תקציב מד"א עד שלא קיבל כלום לאיחוד הצלה. אין גם חוקים המיוחדים לעולים חדשים שאפשר לעצור לו. מעבר לישיבה נינוחה בכס שר הביטחון והכנת תוכניות לחיסול הנייה בתוך עשרים וארבע שנים אין לו שום דרישות וממילא אין היכן 'לתפוס' אותו.

כחלון זה סיפור אחר. הוא צריך להגיש חוק תקציב עתיר פינוקים לעם היושב בציון. בניגוד לחוקי תקציב אחרים שכללו קיצוצים ופגיעה בשירותים לאזרח, מגיש כחלון חוק שכולו הטוב והמטיב - נטו למשפחה, נטו להוזלות יבוא (על חשבון עובדי הייצור המקומיים), נטו לדיור. כל מה שצריך כדי להצטייר כשר האוצר עם היד הכי פתוחה מאז קום המדינה. עם תדמית כזאת יכול כחלון לטשטש את הכישלון היחסי במדיניות הדיור שנכון לעכשיו עוד לא הביאה את ירידת המחירים הצפויה.

הצמדת פתרון בעיית הגיוס לחוק התקציב אמורה היתה להפעיל לחץ על כחלון ולהבהיר לו שאם אין נטו פטור גיוס, אין גם נטו הוזלות ונטו משפחה. האיש החייכן הזה לא אוהב שמציבים לו אולטימטומים, עיין ערך ניר ברקת, אך עדיין יש לו מחויבות להסכם הקואליציוני והלחץ נועד רק להזכיר לו זאת. במקרה כזה יוכל להשתמש בלחץ כדי לשכנע את העזריות והפלוסקוביות בסיעתו שאין ברירה וצריך לסתום את האף ולהצביע.

הצעת החוק החדשה נראתה רעיון טוב אך למחרת כבר באה ההתפכחות. כאשר הועברה ההצעה לראשי מפלגות הקואליציה היה מי שהעיר הערה חכמה שמוזר איך לא חשבו עליה קודם. אם היו מחוקקים חוק גיוס חדש במקום זה שנפסל הוא היה עומד למבחן הבג"ץ ויתכן שהיה נפסל בעוד שנה או שנתיים או אפילו מהר יותר. אבל עדיין הוא היה בתוקף מיד עם קבלתו. ואחר כך ירחם המרחם.

החוק המוצע החדש הוא לא חוק שדוחה את גיוס בני הישיבות מיד עם קבלתו. הוא אמור להתמודד עם פסיקת הבג"ץ האחרונה שהתבססה על חוק השוויון שבגינה נפסל חוק הגיוס. אבל זה לא תהליך שקורה מעצמו. זה רק מאפשר לחזור לבג"ץ ולבקש ממנו לבטל את פסילת חוק הגיוס הקודם בעילה של חוק חדש המכיר בערך לימוד התורה. כלומר: עד שבג"ץ לא ידון מחדש בפסילה הקודמת אין בסיס חוקי להמשך דחיית גיוס בני הישיבות והצבא ייאלץ לשלוח להם צווי גיוס בסוף חודש אלול הקרוב.

ומתי ידונו השופטים מחדש בפסילה? אפשר עוד שנה ואפשר גם עוד חמש שנים. את חוק טל לדוגמה הם פסלו לאחר שלוש שנות דיון. אם לא תבער להם הדרך הם ידונו מחדש בפסיקה הקודמת שלהם שביטלה את חוק הגיוס גם בעוד חמש שנים. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? לכאורה כלום (אלא אם כן המפלגות החרדיות יודעות סוד כמוס שלא ידוע לנו).

גורם בכיר בקואליציה העריך השבוע באוזנינו שאין היתכנות פוליטית להביא פתרונות לבעיית הגיוס עוד לפני הפסח. "עוד לא התאוששנו מהנזק האלקטוראלי של חוק המרכולים שהעלה את מספר המנדטים של לפיד לעשרים וחמשה מנדטים ואין מצב שנבעיר כעת שוב את הרחוב החילוני" (ציטוט מדויק). להערכתו, רק במושב הקיץ ייעשה ניסיון של ממש להתמודד עם נושא הגיוס הטעון והרגיש.

בעיה קשה או גזירה

יום לאחר סיום מפגש החברים בגלי כינרת חזרו ראשי ש"ס לקרקע המציאות. והפעם בחזית החדשה של גיוס בנות שנפתחה נגדם בקול רעש גדול. בשבוע שעבר התקיים כינוס של ראשי ישיבות ספרדיות שמחו נמרצות על הגזירה החדשה שחמורה פי כמה וכמה מגזירת גיוס הבנים. גיוס בנות, כך פסקו מרנן ורבנן כבר בשנות החמישים, הוא בבחינת יהרג ואל יעבור. הטרנספורמציה של היהרג ואל יעבור לגבי גיוס בנים התחדשה רק לאחרונה ורק לאחר הקמת הפלג הירושלמי.

כדי לקדם את פני הרעה נועדו צוותי יהדות התורה וש"ס עם בכירי אכ"א במשרד הביטחון בתל אביב. בניגוד לפרסומים החצי רשמיים שדיברו על אווירה טובה ורצון להגיע לסיכומים הרי שהיו שם צעקות שהרעידו את החלונות. הנציגים החרדים שמעו אמנם שאין כוונה לגייס בנות חרדיות ודתיות וכל המטרה היא למנוע הצהרות כזב של חילוניות המתחזות לחרדיות, אך הדרכים שבהן בחר הצבא להשיג את המטרה היו רחוקות מהסכמה.

לאמיתו של דבר הנציגים החרדים לא הגיעו לפגישה כדי לשמוע שהצבא לא מעוניין בגיוס חרדיות או דתיות על אמת. פטור בנות שומרות מצוות מעוגן בחוק של הכנסת ומוסכם אפילו על יאיר לפיד וכל שוחרי השוויון בנטל. הנה עובדה היא, שמאז המאבק הגדול בשנות החמישים נגד שירות לאומי לבנות, שורר שקט מוחלט בחזית זאת. מול מאה ההפגנות והמטות לשוויון בנטל, מעולם לא קם גורם חילוני או סיעה אנטי חרדית שדרש לגייס בנות שומרות מצוות, וזאת בשעה שבנות חילוניות שורפות שנתיים מחייהן על שירות צבאי.

האם השתיקה החילונית היא פועל יוצא של הידיעה שגיוס בנות חרדיות הוא יהרג ואל יעבור באמת? יתכן. אך זו לא התשובה המלאה והאמיתית. במרוצת שבעים שנות קיום המדינה לא חסרו גופים אנטי חרדיים שכל מטרתם היא זריעת זעם ושנאה ולא השגת מטרות של ממש. ובכל זאת אפילו הרפורמים הארורים שכל מטרתם היא הרעלת דעת הקהל נגד הציבור החרדי, מעולם לא העלו על דל שפתותיהם את הרעיון של גיוס בנות.

הסיבה האמיתית היא שכל ראשי הצבא לדורותיהם אמרו בפה מלא שהדבר האחרון שהם מעוניינים בו זה גיוס בנות דתיות לצבא. עד שקמה רוח הטירוף של הקמת יחידות מעורבות רח"ל והכנסת בנות למערך הלוחם, שיחרר הצבא מרצונו כחמישים אחוז מכלל המועמדות לשירות צבאי ולא מטעמי דת, אלא בשל העדר צורך. על כל פלוגה של חיילים זקוק הצבא לפקידה אחת בלבד.

השינוי האחרון של השירות המעורב והכנסת בנות למערך הלוחם, הוא רעה חולה אך היא לא נוגעת כלל ועיקר לציבור החרדי. ההיפך, הצבא שמעודד את השירות המעורב מתמודד עם מספיק קשיים בנושא זה עם הציונות הדתית, שכמה מרבניה שוקלים כיום לאסור על תלמידיהם להתגייס לצבא בגין כך. הדבר האחרון שהצבא צריך זה מהומות עם הציבור החרדי על רגע גיוס בנות שכל מהותן וחינוכן הם נגד הרוח הצבאית הקלוקלת.

וכך אמר קצין בכיר באכ"א בישיבה סגורה של ועדת חוץ וביטחון לפני חודש. ציטוט חופשי: אפשר להקים גדודים חרדים סטריליים מנוכחות של נשים. זה עובד (לטענתו, י.ר.) בנח"ל החרדי ובגדודים החדשים בגבעתי ובצנחנים. יש שם פקודות חד משמעיות האוסרות על חיילות להיכנס למתחמי החיילים החרדים. אבל אי אפשר להקים גדודים של חיילות דתיות שאין בהם זיקה לגברים. מה יעשו הגדודים האלה שאינם יכולים להילחם? שום דבר.

הדברים נאמרו כדי להרגיע את הח"כים החרדים וכדי להבהיר להם שהצבא לא מחפש לגייס את בנותיהם. המטרה היחידה, אמר הקצין הבכיר, היא למנוע מבנות חילוניות לנצל את הפטור מטעמי דת בזמן שאין להן שום זיקה לדת. להוכחת דבריו פתח הקצין תיקים של בנות חילוניות שנתפסו בשקר. נאלצתי להסב את פניי הצידה בגלל תמונות התועבה שנחשפו שם, אמר לנו ח"כ חרדי שהשתתף בדיון.

על איזה רקע פרצה אפוא המהומה של גזירת גיוס בנות החדשה? תלוי את מי שואלים. העמדה הרשמית של דגל התורה היא שאין בעצם שום בעיה אלא קשיים טכניים בירוקרטיים שצריך להתגבר עליהם. מנגד, העמדה של האופוזיציה החרדית הלוחמנית (חזית הפלג והעדה החרדית) היא שיש שינוי בעמדת הצבא וסכנת גיוס ניצבת לפתחה של היהדות החרדית. תחילה מגייסים את הבנים (שעשרה מהם כבר בכלא לאחר שלא באו להגיש דיחוי) ותכף יגייסו גם את הבנות החרדיות. אחד מדוברי האופוזיציה אף הבטיח שדם יזרום ברחובות.

האמת היא בין לבין. אין סכנת גיוס על אף בת חרדית וגם לא תהיה. מצד שני, לטמון את הראש בחול ולטעון שאין שום בעיה מהותית זה חטא לאמת. משהו לא טוב קורה באגף כוח אדם של הצבא בשנה האחרונה. לא שהם החליטו לגייס בנות חרדיות, אבל המלחמה שהם הכריזו על בנות שמגישות תצהירי כזב גורמת שימוש באמצעים שמשנים את הסדרי נוהל הפטור הקיים ועלולים לגרום לתקלות חמורות אם לא יעצרו אותם באופן מיידי.

בניגוד למה שחושבים ובניגוד למסך העשן של ברית האופוזיציה החרדית, הבעיה היא לא בחוק שנחקק בשנת 2012 וגם לא בתקנות שנמצאות על שולחן הכנסת לחוק זה. כאן הוויכוח הוא באמת פרוצדורלי. הצבא דורש שבתקנות יהיה כתוב שבת שהתצהיר שלה על טעמי דת המונעים ממנה לשרת נפסל על ידי הצבא, תוכל לערער בפני ועדה מיוחדת שרוב חבריה הם חילונים. הנציגים החרדים דורשים ייצוג נרחב יותר של רבנים ואישים המכירים את הווי החיים החרדי והדתי. את הוויכוח הזה אפשר לפתור בשעה של דיון בלשכת ראש הממשלה בהשתתפות הח"כים החרדים ושר הביטחון. וכבר אמרנו לעיל שגם ליברמן לא רוצה לגייס בנות חרדיות.

שורש כל הצרות הוא בג"ץ שניתן לפני שנה בעתירה של נערה (מ. כ. השם שמור במערכת) שהתצהיר שלה לפטור משירות מטעמי דת נפסל מכמה וכמה סיבות. הבולטת שבהן היא בדיקה שערך הצבא ברשת המקוונת, שם נמצאו תמונות של המדוברת המעידות על חילול שבת וריחוק ת"ק פרסה על ת"ק פרסה מהווי חיים דתי. העותרת טענה כי מאחר ובעת הגשת התצהיר היא לא חיללה שבת, אלא רק לאחר מכן, היא זכאית לפטור מטעמי דת.

פסיקת השופטים לא שלחה אותה לגיוס, מטעמים טכניים, אך קבעה מסמרות ביחס של הצבא לתצהירי הבנות. אם עד הפסיקה קיבל הצבא אוטומטית כל הצהרה ולא יכול היה לפסול אותה רטרואקטיבית, הרי שלאחריה יש לו את הסמכות לבדוק אותה לעומק ולפסול במידת הצורך. יתרה מזו - ומכאן כל הצרות - באחד מסעיפי התשובה נרמז שמן הראוי שהצבא לא יסתפק בבדיקות שלאחר מתן הפטור אלא יפעיל מערך בדיקה מוקדם.

הפרשנות הנרחבת שהצבא העניק להמלצת השופטים פתחה את שערי הגיהינום וההפגנות. הנוהל החדש שנקבע בשנה האחרונה, קובע שכל בת שאין לגביה אסמכתא מוצקה על מקום לימודים חרדי, צריכה לבוא ללשכת הגיוס ולשכנע את הפוקד הצבאי שטעמים של הכרה דתית מונעים ממנה להתגייס.

בשלב זה החל הטמטום הצבאי לעבוד. במקום לשבת עם הנציגים החרדים ולקבל מהם רשימות מוסמכות של כל מקומות הלימוד החרדיים לבנות, הסתמכו אנשי אכ"א על רשימות שהעביר להם משרד החינוך. רשימות אלו, השד יודע לשם מה נוצרו. לפחות חמשה תיכונים חרדיים לא נכללים בהן משום מה - בתוכם סמינר חרדי במרכז הארץ שתלמידותיו ניגשות לבגרות. מבחינת משרד החינוך הם בסיווג שונה מיתר הסמינרים החרדים. הלכו שוטי הצבא וקבעו שמי שלא לומדת בסיווג החרדי המלא, צריכה אף היא להתייצב בלשכת הגיוס ולהוכיח לפוקד את חרדיותה. ישבנו השבוע בלשכתו של נציג חרדי ועברנו על רשימת התלמידות שהתבקשו להתייצב. אין שם אפליה לרעה בין אשכנזיות לספרדיות כפי שנטען בכנס שנערך בשבוע שעבר. רוב המתבקשות להתייצב הן בנות ליוצאי אירופה. לפחות לפי השמות.

וייאמרו הדברים מפורשות: התייצבות של בת חרדית בלשכת גיוס, גם אם היא יוצאת משם אחרי עשר דקות עם פטור ביד, היא צעד חמור ששווה לצאת נגדו להפגנות. השאלה היא האם יש בהן צורך ולא ניתן לפטור את הבעיה בהידברות עם ראשי הצבא. אחרי הצעקות שהיו בישיבה ביום ראשון השבוע, הרוחות נרגעו קצת ויש הידברות בין הנציגים לראשי אכ"א בנושא זה. הפתרון המסתמן הוא שיוגשו רשימות מסודרות של כל המוסדות החרדיים בארץ ואף בת לא תיאלץ להתייצב בלשכות הגיוס רוויות הפריצות והרוחות הרעות.

הבעיות שלא נצפה להן פתרון כרגע נמצאות בשני מגזרים אחרים, בנות מסורתיות ודתיות שלא למדו במוסדות חרדיים (רובן מעדות המזרח ומכאן הצעקה הצודקת של ראשי הישיבות הספרדיות), ושל חוזרות בתשובה. נתחיל בראשונות. מי שאכן שומרת מצוות באמת לא תתקשה להוכיח זאת ותצא עם פטור ביד. מי שלא הכי-הכי תיתקל בקשיים, ומי שבאמת לא דתית תגויס. לא מעט בנות קלות דעת מפרסמות ברשת המקוונת הוכחות ותמונות שמדברות בעד עצמן. הצבא מחזיק היום מערך שלם של פיקוח על הרשת ודולה משם את כל ההוכחות נגד אלה שרוצות פטור אך במקביל גם נוסעות בשבת לים או למקומות אחרים. לבנות אלו, גם אם המשפחה שלהן מסורתית וגיוס בת לצבא מנוגד להווי חייהם, אין תקנה. הפתרון היחיד הוא ללמד אותן להיזהר לפני גיל גיוס ולא לתעד ברשת את מעשיהן.

הבעיה הקשה הנוספת היא של בנות חוזרות בתשובה. כאן מדובר בבנות שלא מתחזות לדתיות והן שומרות מצוות באופן מלא. דא עקא, שבימי חילוניותן הן תיעדו ברשת את התנהגותן. בעבר הן יכולות היו לטעון שגם בימי החילוניות הן לא נסעו בשבת ואכלו כשר. בימינו כשכל צעיר חילוני מתעד את מעשיו ברשת, הצבא מקבל ראיות קבילות בבית המשפט לפסול את התצהירים הללו.

השורה התחתונה: הורים לבנות חרדיות יכולים לישון בשקט. עוד קצת מגעים של הנציגים החרדים עם רשויות הצבא ואף בת שלמדה בסמינר או תיכון חרדי, לא תדרוך כף רגלה בלשכת הגיוס. בנות דתיות או מסורתיות שבעבר התצהירים שלהן התקבלו מיידית תיאלצנה להתייצב בלשכות. בנות חוזרות בתשובה שמעשיהן תועדו ברשת הן בבעיה חמורה. האם זו סיבה לצאת להפגנות ולהכריז על גזירת גיוס בנות? ינהג כל אחד על פי רבותיו. אנו רק נציין בהקשר לכך שמאז שהחלה הגזירה החדשה, בטלה כנראה גזירת גיוס הבנים. עובדה - אין הפגנות ואין מעצרים. כנראה יחזרו לכך כאשר ימוצו המשאבים הדרושים כעת לגזירה החדשה.

המלחמה של אדלשטיין

בתזמון שקשה לחשוב שהוא מקרי בלבד, יצאו השבוע שתי הקלטות העוסקות בנתניהו ומשפחתו. באותו יום ובהפרש של מספר שעות. הראשונה היתה עתיקת יומין. איזו שיחה של הגברת הראשונה עם יועץ תקשורת בשנת תשס"ט. התוכן שולי ואלמלא החיבור לפרסומים אחרים לא היה תופס כותרת אפילו בשולי החדשות. בסך הכול נזיפה ביועץ שבאחת הידיעות העוסקות בה לא הוזכר התואר המקצועי שלה כפסיכולוגית ילדים. הטון היה קצת צעקני, אבל איזה איש ציבור לא מרים לפעמים את הקול על העוזרים שלו? מי שנכנס למקצוע הזה צריך לדעת לחטוף מהבוס ולשתוק. העניין הציבורי בהקלטה היה החיבור לדיווחים אחרים על הנעשה בבית ברחוב בלפור. באכסניה זו הוחלט שלא לעסוק בהם.

ההקלטה השניה היתה מכה ישירה בבטן של נתניהו עצמו. לפני שבועיים ישב יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין עם כמה כתבים מהמגזר הדתי-לאומי פלוס כמה יחצ"נים ודוברים מהמגזר במסעדה בראשון לציון ופתח פה חופשי על ראש הממשלה והליכוד. על האחרונים אמר שחצי מחברי הרשימה הם חדלי אישים וצריכים ללכת הביתה בבחירות הבאות. על ראש הממשלה סיפר את כל מה שקרה בשנה שעברה לפני טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות. בקצרה: בטקס זה נואמים תמיד רק נשיא המדינה ויו"ר הכנסת. בשנה שעברה חשקה נפשו של נתניהו להופיע אף הוא ולגנוב את ההצגה משני האמורים. אדלשטיין לא פירט איך בדיוק עצר אותו, אך ממה שאמר ניתן היה להבין שהוא הצמיד לו אקדח לרקה. בשעתו סופר כי איים להחרים את הטקס ואף לעצור חקיקה של הממשלה בכנסת. החלק הראשון בוודאי נכון. השני יתכן.

נתניהו לקח את פרסום ההקלטה הזאת באופן קשה. קודם כל היה ברור לו שאדלשטיין רצה שהדברים יגיעו לידיעתו. זו לא היתה הקלטה של שיחה בין שני אנשים. אדלשטיין דיבר בפני עשרים איש לפחות. צריך להיות תמים גדול, או גפני בפני איחוד הצלה, לחשוב שמה שנאמר בפורום כה גדול, לא ייצא החוצה. אדלשטיין הוא אדם קר ומחושב וקשה להעלות על הדעת שהוא נתן אמון בעשרות עיתונאים, דוברים ויחצנים. היה לו מסר ברור להעביר לראש הממשלה: איתי בבקשה אל תתחיל.

אם אדלשטיין יזם התנגשות מכוונת עם ראש הממשלה הוא כנראה ישיג את מטרתו. ביום רביעי השבוע נועד נתניהו עם שרת התרבות והטקסים הלאומיים מרים רגב. גורמים המקורבים לאחד הנפגשים מספרים כי נתניהו דרש ממנה לשנות את נוהל הטקס הקבוע ולאפשר לו לנאום בעצמו באירוע, או בנוכחות ישירה שלו או באמצעות שידור וידאו. אדלשטיין ורובי ריבלין לא יעברו על זה בשתיקה.

יריבות עם יו"ר כנסת כשלעצמה היא לא סוף העולם. כבר היו בעבר תקדימים קשים יותר של ראש ממשלה ממפלגה אחת ויו"ר כנסת ממפלגה שניה. הצרה של נתניהו שעימות עם אדלשטיין יכול להוציא הרבה שדים מהבקבוק. אין כמעט שר בליכוד, למעט רגב ויריב לוין, שאין לו בטן מלאה על ההתנהלות של נתניהו ובני ביתו בשנה האחרונה. בשיחות סגורות הם מעריכים שלמרות הסקרים המנבאים יציבות לגוש הימין הרי שלקראת הבחירות תצטבר מאסה של מיאוס ציבורי מראש הממשלה והסובבים אותו. בשבוע שעבר פרסמנו כאן שיחה בין השר אקוניס לשר חרדי בה הזהיר הראשון שהרכב הכנסת הבאה לא יאפשר להכניס חרדים לקואליציה. מה שיקרה אם הליכוד יאבד עוד שניים-שלושה מנדטים מעבר למה שצופים לו כעת הסקרים.

כולם יודעים, כולם מדברים בשיחות סגורות וכולם מחויבים עדיין לקשר השתיקה כדי להבטיח את שלטון הליכוד. עימות בין נתניהו לאדלשטיין שיכול לגרום לאחרון לפתוח את הפה, עלול להיות נקודת המפנה שתגרום גם לאחרים לאזור אומץ ולומר מה הם באמת חושבים על ראש הממשלה. אם נתניהו לא מביא את השיקול הזה בחשבון, ובכוונתו לצאת לעימות עם יו"ר הכנסת, הוא בדרך הכי בטוחה לעזוב את המעון בבלפור 2 בקדנציה הבאה.

הטור מתפרסם בעיתון 'בקהילה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!