קבלתי טלפון בהול: "משהו לא תקין עם בני"

האם אפשר להגיד כזה משפט שאפשר לכוון לאיזון רוחני או שברוחניות צריך ללכת עד הסוף ועל כל הקופה?

היה אצלי השבוע אחד המקרים שנפשי וליבי נקרעו לגזרים ממה שראיתי. קיבלתי טלפון בהול מאמא של בחור ישיבה מאחת הישיבות הטובות, והיא אמרה לי "משהו לא תקין אצל בני. הוא כמעט ואינו מדבר עם בחורים אחרים, בקושי אוכל. זה נראה שמשהו רציני עובר עליו. כל ניסיון לדבר אתו על מה שעובר עליו מסתיים ללא הצלחה".

הוא ישב לפניי, גופו רזה, היה נראה שהוא מתחת ל-BMI) BMI משמש כלי למדידת עודף ותת-משקל ובכך מאבחן התפתחות בעיות בריאות הקשורות לעודף משקל) וכך הוא סיפר לי: "מאז שאני זוכר את עצמי הייתי קורא סיפורי צדיקים, הייתי תולעת ספרים. לא היה כמעט אף ספר על כל צדיק שהיה שלא קראתי. זה נתן לי רצון וחשק להיות כמוהם, ללמוד ללא הפסקה, להיות פרוש מאכילה ומשתייה, למעט בשינה, לעשות חסדים עם כל היצורים ולמסור את עצמי נפשי רוחי ונשמתי לאלוקים. בפרט אחרי שהייתי שומע שיחות של רבנים ומשפיעים שונים, הם דיברו על אלוקות, דברים גבוהים, ואני כבר הייתי בעננים".

"החלטתי בראש שאני הולך כמוהם ואולי אפילו יותר מהם. התחלתי למעט בשינה, ללמוד עד אחד בלילה, וכבר בחמש בבוקר הייתי ממהר לקום, ועל שנת הצהריים מי חשב בכלל... כל זה איך שהוא עבר בשלום, נפשי וגופי איך שהוא שרדו את זה, אך כאשר התחלתי עם פרישות באכילה, הייתי אוכל רק שתי ארוחות ביום וגם בהן בקושי אכלתי, לאט לאט" מספר הבחור. "התחלתי להרגיש שאני לא מסוגל נפשית לזה. התחלתי להרגיש מתח, מחשבות. אך לא הקשבתי לצלצולי הפעמונים שגופי אותת לי".

"בדמיוני ראיתי באופן ברור את עצמי כמו אחד הצדיקים שקראתי עליהם בסיפורים וכמו ששמעתי אין ספור פעמים מהרבנים והמשפיעים ומהספרים הרבים שקראתי. עד שיום אחד פשוט החלו לי המחשבות והכפייתיות".

"התחלתי ליטול ידיים עשרים פעמים, מצאתי את עצמי חוזר על מילות תפילה מסוימות שלושים פעמים ללא יכולת להפסיק. מחשבות שאיני רוצה לפורטן טרדו את מנוחתי, עד שהרגשתי שמשהו לא תקין אצלי. אך לא העזתי לספר את זה לאף אחד עד שהגעתי אליך". סיים הבחור לתאר.

אותו בחור נמצא במצב לא פשוט ובעזרת השם הוא יצא מזה ויעלה על דרך המלך, אך מטרתי בהבאת הסיפור הזה, היא לדבר על איזון רוחני. אני נפגש עם בני נוער ואנשים שנפגעו נפשית או אפילו ירדו מהדרך בגלל חוסר איזון רוחני.

מה הפירוש חוסר איזון רוחני?

הסטייפלר הקדוש אמר (וכן מובא בשם הפחד יצחק) שעל כל סיפורי הצדיקים צריך לכתוב גם ספרים הפוכים, על כל הנפילות והתמודדויות שהיו לאותם צדיקים. לא רק שהם היו מלאכים וקדושים, כי באמת היה להם עוד חלק שבו הם נפלו, התאמצו וקמו שוב.

אתה פותח ספר סיפורים ואתה קורא רק כמה הוא היה צדיק ואף פעם לא חטא אפילו בחטא אחד קלוש, רק עלה ועלה בקודש. ממש מלאך ושרף. אבל את הצד הכי חשוב שגם לאותם צדיקים היו נפילות והתמודדויות וירידות, לכל אחד ברמתו ודרגתו, אבל כל אחד התמודד ונפל ועלה והמשיך הלאה – את זה אתה לא קורא.

כמובן שחס וחלילה שלא ישתמע ממני שאני מציע שלא לקרוא סיפורי צדיקים, הפוך, חובה לקרוא מפעם לפעם. זה מחזק ומעצים אותנו ונותן לנו לאיפה לשאוף, אך פה נכנס האיזון הרוחני שדיברנו עליו. גם כשאתה קורא, אתה צריך לדעת שגם הם התמודדו ונפלו, ובעיקר המשיכו למרות שנפלו. גם הצדיק הכי גדול הוא עולה ונופל כל הזמן וכמובן ברמה הרוחנית שלו.

רבי נחמן מברסלב אומר שגם הצדיק הכי גדול נופל ומה ההבדל בין הצדיק והרשע, שהצדיק למרות שהוא נופל הוא לא נשבר מהנפילה, הוא לא נכנע ומתחיל מהתחלה, והרשע אחרי שהוא נופל הוא נשבר וזורק את הכל. אבל גם הצדיקים הכי גדולים תמיד נופלים ומתמודדים, וגם היו צדיקים גדולים מאוד שבעבר שלהם היו חוטאים גדולים מאוד וחזרו בתשובה.

כמו שמובא בגמרא על רבי אלעזר בן דורדיא שהיה חוטא בחטאים הכי גדולים כל ימיו, וכאשר עשה תשובה "הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו, יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא", ועליו בכה רבי יהודה הנשיא ואמר "יש קונה עולמו בשעה אחת", ולא די שמקבלים אותו אלא אף קוראים לו רבי.

זה נכון שהסיפורים מביאים אותנו לאיפה לשאוף, אך צריך לדעת את האיזון הרוחני כמה אני במבנה הנפשי שלי מסוגל ללמוד להתפלל ולעבוד את השם, וכמובן לאט לאט ומתוך איזון, כי כאשר יוצאים מאיזון ואין מעצורים לא יודעים לאיפה תגיע העגלה.

אתה יכול לשמוע דרשות ושיחות מפי רבנים או אדמו"רים ומשפיעים, הוא אומר לך מה המצב הגבוה הרוחני שאליו צריך להגיע, אך את הכמות והאיזון כל אחד צריך לדעת לעצמו לפי מבנה נפשו נשמתו ורוחו.

איזון רוחני זה הסוד החשוב שלא כל אחד יודע, ושוב זה לא אומר שלא צריך לשאוף להכי גבוה שיכול להיות ולחפש דמות להשראה שתרצה להיות כמותה. אך כמובן בהדרגה ובאיזון. לטפס עוד שלב ועוד שלב במעלות הסולם ולא בטירוף שאין לו מעצורים, שסופו השם ירחם.

כתוב (ויקרא פרק יח) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'". הגמרא אומרת (יומא דף פה עמוד ב) "אמר רבי יהודה אמר שמואל: וחי בהם - ולא שימות בהם". השם רוצה שנעבוד אותו ולא במצב שנמות בהם הכוונה היא גם מבחינה נפשית.

ידועה אמרתו של רבי זוסיא מאניפולי: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך (אחיו) - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותיי". על כל אחד מאתנו, אלוקים רוצה שהוא יעבור את המסלול הרוחני הפרטי שלו. ישאלו אותך בשמים למה לא היית מי שאתה היית צריך להיות.

מובא בספרים הקדושים שמציאות החיים היא תמיד עלייה ונפילה, החיים הם "רצוא" ו"שוב", (לשון הספרים הקדושים) עליה וירידה. כולנו בחיים עוברים נפילות והתמודדויות, לפעמים אנחנו עצובים ולפעמים כועסים, לפעמים רבים ולפעמים נופלים, אם רק נדע בשעת הנפילה לעצור את הנפילה, פשוט לעשות סטופ, לשים תמרור עצור ולהתחיל מהתחלה, קיבלנו את הסוד של ההתמודדות בחיים.

המגיד מקוז'ניץ אמר שכשחייל נמצא בשדה הקרב ויורים עליו מכל הכיוונים, אם ירו עליו ברגל אם הוא עכשיו יעצור וישב ולא ימשיך את המלחמה ויגיד 'אוי, הרגל, ירו בי' - אז יהרגו אותו, הוא חייב להמשיך להילחם. כך אותו דבר בחיים. החיים הם שדה קרב, כאשר נפלת אל תישבר ותתחיל לחשוב 'אוי, נפלתי', אלא תמשיך להילחם כי אחרת היצר יגבר עליך ויהרוג אותך.

בס"ד כתבתי והלחנתי שיר שיצא בשבוע האחרון ושר יחד איתי הזמר והיוצר עדי רן. אחת הסיבות שגרמו לי לכתוב את השיר (הרי אני לא זמר ולא מתיימר להיות כזה), היא מאחר וזהו שיר שמדבר על נפילה ועלייה ולהתחיל מהתחלה. כשאתה נפגש עם הרבה בני נוער ואנשים רבים ואתה רואה שאחת הבעיות המרכזיות בחיים היא הייאוש מהנפילה ושלא מתחילים מהתחלה.



התהליך הזה של עליות ונפילות ולהתחזק ולהתחיל מהתחלה קורה לנו בכל תחום בחיינו, בזוגיות, עם חברים וילדים, עם עצמנו ובעצם עם כל מה שאנחנו נפגשים.

מילים

בין ייאוש לתקווה, בין חולשה לעוצמה,
בין אהבה לשנאה, בין נפילה לעליה.
אחרי הנפילה, מרגישים ממש נורא,
לפעמים אין כוח להתחיל מהתחלה.

פזמון:
Close your eyes (תסגור את העיניים)
און מאך א געשריי האר עיני, (תעשה צעקה)
Close your eyes
און מאך א געשריי רחם עלי.
תתחזק בנפילה ותראה שאתה לא נורא,
אז עלית בדרגה, השם אוהב אותך, איפה שאתה.

פזמון: Close your eyes ...
תמשיך את המסע, בביטחון ושמחה,
ותראה, את הטוב שבך,
כי זה ההבדל, בין הצדיק והרשע,
שהצדיק, אף פעם לא נכנע.

פזמון: Close your eyes...
חשוב שתדע, שהשם אוהב אותך,
אל תשכח, הוא אבא שלך,
גם כשחשוך, הוא תמיד איתך,
תצעק לו טאטע, הוא שומע אותך

פזמון: Close your eyes...

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!