מה עומד מאחורי שלט הפרסום הענק של שמילי אונגר?

תושבי ירושלים ומחוצה לה חולפים מידי יום ברבבותיהם, מי ברכב ומי ברגל, באחד הצמתים המרכזיים בבירה: צומת המלונות בסמוך לגשר המיתרים והכניסה לעיר. מלון 'גני ירושלים', הראשון בסוללה והבולט מבין כלל המלונות ברחוב, נוהג להשכיר את שטחי החזית של הקמפוס לטובת משרדי הפרסום, שמפרסמים בשטח זה מגוון מוצרים ושירותים.

מי שעבר אתמול (שלישי) בסמוך למקום, לא יכול היה לפספס את השלט החדש והמפתיע: פניו של הזמר שמילי אונגר 'נמרחו' על פני 20 מטר לאורך וששה מטרים לרוחב - 120 מטרים רבועים בסך הכל, כשהוא מחויך ומציג את אלבומו החדש 'מאך א ברכה', ובעברית - 'תעשה ברכה'.


שיר הנושא של האלבום - 'תעשה ברכה'

זו היא הפעם הראשונה שפרסומת לאלבום מהמוזיקה החסידית זוכה לפומביות שכזו. שיטת הפרסום לאלבומים, בדרך כלל, מוכרת וידועה: בעיתונות ובאתרים החרדיים, ובשנים האחרונות - גם ביוטיוב ובקבוצות ה'וואטס-אפ' המגזריות. האם אונגר והחברים להפקה, מציבים רף חדש בכל הנוגע לפרסום אלבומים או שמא מדובר בהבלחה חד פעמית שלא תגרור את התעשייה לפרסום בסדר גודל שכזה? או, אם תרצו, במילים אחרות: האם היציאה מה'שטייטל' של גאולה או רבי עקיבא, תאלץ את שאר הזמרים ליישר קו ולהשקיע סכומים דומים?

בתעשיית המוזיקה עורר הדבר דיונים ערים ורב שיח מגוון. היו שצידדו בעד הפרסום הגרנדיוזי, והיו שהתנגדו וטענו כי מדובר במעשה מוגזם. "כל הכבוד", כתב זמר וותיק בתעשייה, וזכה לתגובה צוננת של אמרגן אחר: "מה כל הכבוד? זה בזבוז כסף, והוא רוצה להראות גדול, גם במחיר של עוד עשרות אלפי שקלים. הוא בכוח לא רוצה להרוויח מהדיסקים? תביאו לי כסף, ואני שם שלט של מאה מטר".

הדיונים נמשכו לכאן ולכאן. "ברור שיש פה משהו מוזר", כתב זמר וותיק נוסף. "הוא הרי גר באמריקה. האם השלט כאן בארץ יעזור לו לקבל אירועים שם? אם כן, אז זה ענק", ונענה על ידי מוזיקאי אחר: "אני לא הבנתי, מה רע שזמר מפרסם את עצמו ומשקיע? אני אהבתי את השלט. גם לא חרדים יראו ואולי יקנו. שאפו!". ואיש מוזיקה נוסף שכתב: "זכותו של כל זמר לפרסם מה שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה. זה שלאחרים אין את היכולת הכספית והווקאליות, לפעמים גורמים לאחרים לזלזל ולקנאות".



שלט הענק של אונגר. צילום: יח"צ

מי שחתום על השלט - על הרעיון ועל ההפקה, כמו גם על ניהול היח"צ של אונגר, הוא המפיק הוותיק שלום וגשל, מחברת "VMP הפקות". וגשל אומר ל'בחדרי חרדים' כי "מעבר לפרסום האלבום של שמילי אונגר, הרעיון בקמפיין הוא לקדם את המודעות של עשיית ברכה. מחיר של שלט כזה באופן עקרוני הוא כ-40 אלף לא כולל מע"מ. קיבלתי מחיר טוב יותר, כי גם בעלי החברה היו בעניין של המסר - לעשות ברכה".

"בכלל, לתת ברכה הוא דבר חיובי ורצוי", אומר וגשל. "אנשים מברכים אחד את השני ומאחלים טוב איש לרעהו, או אמירת ברכות לקב"ה. היה לנו עניין להפיץ את המסר הזה של "תעשה ברכה", וחשבנו שזה נכון לתת לזה פומביות בראש חוצות מעבר לפרסום אלבום בפלטפורמות הרגילות".

לשאלה האם לדעתו מדובר בהצבת רף חדש בכל הנוגע לפרסום אלבומים במוזיקה החסידית, עונה וגשל: "בהחלט, זה מקום שהמוזיקה חסידית עוד לא הייתה בו. המטרה הייתה, כאמור, ליצור ייחודיות לאלבום, ולשווק אותו כאלבום, ובנוסף - שיווק המסר החיובי. אין ספק ששלט כזה יוצר באזז חזק משמעותית - וזה מה שעמד בבסיס הרעיון".

"זו רק תחילתו של הקמפיין הזה, של 'תעשה ברכה' - האלבום והמסר", חותם המפיק הוותיק בהבטחה. "בשבועות הקרובים יהיו רעיונות נוספים שייסובו כולם סביב המסר שעומד בבסיס הקמפיין וכולל גם את שם האלבום 'תעשה ברכה'. אנחנו עוד נפתיע".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!