תביעה בעיתון יום ליום: פרסטר הוא בן אבו

עיתון שכמעט קרס ונמצא במרכז מאבק פוליטי; טייקון גז כלפיו נטען כי הוא ממשיך להיות מעורב בעיתון; עורך צללים שחשיפת שמו תדהים את המגזר החרדי; ובוסית חדשה שנטען כי פוגעת בעובדים — אלה חלק מהדברים שעוברים בימים אלה על העיתון החרדי "יום ליום".

שתי תביעות שהוגשו בשבועות האחרונים חושפות טענות לאירועים בעייתיים בעיתון הוותיק. שלושה עובדי העיתון, שעזבו אותו בשנה האחרונה, מעלים טענות חריפות לפגיעה בעובדים, להתנהלות תמוהה של עורך ששמו אינו ידוע ולהמשך מעורבות של איש העסקים קובי מימון.

עיתון "יום ליום" הוקם ב–1993 על ידי מנהיגה הרוחני של ש"ס לשעבר, הרב עובדיה יוסף, במטרה לשמש שופרה של התנועה. במשך שנים העיתון היה מזוהה לחלוטין עם ש"ס. השבוע הושגה פשרה בתובענה ייצוגית, שבה הודיעה רשת החינוך של המפלגה כי תשיב לכל עובד ברשת כ–40 שקל עבור כל חודש עבודה — לאחר שנטען כי כפתה עליהם להיות מנויים של העיתון.

ב–2003, לאחר שהעיתון קרס כלכלית, נכנס לתמונה איש העסקים, קובי מימון, אז פורסם כי הוא רוכש את העיתון. באותה תקופה האיש ששלט בתנועת ש"ס היה אלי ישי, יריבו של שר הפנים ויו"ר ש"ס כיום, אריה דרעי. בדומה לנעשה בחברות אחרות שנקשרו בשמו של מימון, גם במקרה של "יום ליום" לא ידוע על אחזקה ישירה של מימון בעיתון. עם זאת, העיתון שוכן במשרדיה של חברת נצבא בפתח תקוה, שנקשרה בשמו. מנכ"ל עיתון "יום ליום" היה עד לאחרונה עו"ד רונן פרץ, ששימש במקביל בתפקידים בחברות הקשורות בשמו של מימון.

למימון מיוחסת שליטה בישראמקו, מבעלי מאגר הגז תמר. הוא ידיד קרוב של שר האוצר, משה כחלון, שנמצא בניגוד עניינים ומנוע מלעסוק בענייניו. מימון נמצא בקשרים הדוקים עם פוליטיקאים נוספים. בנו של מימון הוא חברו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה.

במהלך השנים האחרונות פורסם כמה פעמים כי דרעי מנסה להוביל משקיעים שירכשו את העיתון מידיו של מימון, אך המהלך לא צלח. במקום זאת, ביוני 2017 פורסם כי יועצת עסקית חרדית, נעמה עידן, נהפכה לבעלת השליטה בעיתון. עידן הגדילה את מספר העמודים, הפכה את העיתון למגזין כרומו, ואף התחילה להפיץ מדי פעם עותקים בחינם. ש"ס, מנגד, פתחה עיתון מפלגתי חדש בשם "הדרך".

במגזר החרדי עלו תהיות רבות לגבי הקשר של עידן לתחום העיתונות, וכן לגבי מקור כספה והמוטיבציות שלה בתחום. עיקר התהיות נגעו להשערה שהעיתון מפסיד וזקוק להזרמות כספים קבועות. בתביעה שהוגשה השבוע עלתה טענה שלפיה מימון נותר בתמונה. בתביעה, שהגישו העובדים נגד העיתון, נטען כי "מימון החליט להעביר את העיתון לבת משפחתו, עידן, ככל הידוע ללא תמורה, והיא משמשת בעלים ומנכ"לית".

עורך העיתון: "פוטרתי בנימוקים מופרכים"

בשבועות האחרונים הוגשו לבית הדין לעבודה בתל אביב שתי תביעות נגד העיתון ונגד עידן על ידי עובדים בעיתון. התביעות מעלות טענות חמורות של פגיעה בעובדים והשתמטות מתשלום חובות. הן גם חושפות התנהלות תמוהה ובעייתית בעיתון.

תביעה אחת הוגשה על ידי עורך העיתון הוותיק, יצחק קקון, באמצעות עו"ד יוסף פינחס כהן. תביעה נוספת הוגשה על ידי שני עובדים נוספים, העיתונאי שלום פרוינד ואשת המכירות סמדר בן טוב, שניהם שימשו חברי ועד בעיתון, באמצעות עו"ד בן חור עובדיה ששון. קקון דורש פיצוי של 440 אלף שקל, כולל פיצויי פיטורים וזכויות שונות. פרוינד ובן טוב, שעבדו בעיתון במשך תקופות זמן קצרות יותר, דורשים סכומים נמוכים יותר.

קקון עובד בעיתון מאז הקמתו ב–1993. ב–1999 הוא מונה לעורך העיתון בשכר של 12,730 אלף שקל לחודש, כולל נסיעות והוצאות. לפי התביעה שהגיש, עד 2003 לא הופרשו כספי פיצויים או גמל לזכותם של העובדים.

בנוסף, לפי קקון, ימים ספורים לאחר כניסתה לתפקיד, עידן זימנה אותו לשימוע, והצהירה כי בכוונתו לפטר אותו, "בלי שהספיקה להכירו או לעבוד במחיצתו ולו חודש אחד כדי לעמוד על טיב מקצועיותו וכישוריו", נכתב בתביעה.

העילה הרשמית של פיטוריו של קקון היתה "הפרת משמעת ומעילה באמון החברה". אבל קקון טוען בתביעה כי מעולם לא הפר כל משמעת, וכי נימוקי השימוע "מופרכים". בינתיים עידן התראיינה בתקשורת והבהירה כי קקון "היה מינוי של ש"ס. העיתון היה חייב שינוי ותפנית". לפי התביעה, "מניעיה הפסולים של עידן ניכרו היטב כבר בראיון שנתנה לתקשורת, עוד לפני שהתקיים הליך השימוע".

בסופו של דבר קקון פוטר. לטענת קקון, בהמשך נקלט לעבוד בעיתון "הדרך" של ש"ס בתפקיד מנהל מערכת. במקביל, הוא הגיש תלונה למס הכנסה, בטענה שעידן אינה מעבירה לו טופס 161 שיאפשר לו לקבל את הפיצויים המגיעים לו כחוק.

"על עובדים נאסר לצאת להביא מזון"

בתביעה של פרוינד ובן טוב, שהוגשה השבוע לבית הדין לעבודה, נטען לפגיעה בתנאי ההעסקה של העובדים. כך למשל, מיד עם כניסת עידן הוחלט על הגדלת העיתון מ–16 עמודים ל–32 עמודים וכן הוחלט להגדיל את המגזין — בלי להגדיל את מצבת כוח האדם. "העובדים נחרדו לגלות כי תנאי העסקתם כפי שהיו עד כה שונו ללא היכר", נטען בתביעה. "חלקם נדרשו להגיע מוקדם יותר. על חלקם נאסר ללכת להביא מזון".

לאחר פיטורי קקון, העובדים נאלצו להמשיך לעבוד ללא עורך. השר לשעבר שלמה בניזרי, שריצה עונש מאסר בגין לקיחת שוחד, מונה באופן רשמי לעורך הראשי של העיתון. ואולם בפועל מונה בעיתון עורך צללים שהעובדים לא ידעו את שמו. העורך תיקשר עם העובדים בלי שהוא נוכח במקום ובלי שהתאפשר לשוחח עמו בטלפון. העובדים יכלו ליצור עמו קשר רק באמצעות הודעות דואר אלקטרוני והודעות ווטסאפ.

העורך הציג את עצמו בשם יוסי בן אבו. בתביעה נטען כי ביוני 2017 התחילה התארגנות העובדים בעיתון תחת ההסתדרות החדשה, במטרה להתנגד לפגיעה בתנאי העסקתם. בספטמבר 2017 נשלח אליהם מייל מבן אבו, שלטענת התביעה כלל "איומים חמורים ביותר". במייל טען בן אבו בשם ההנהלה כי העובדים פוגעים בעיתון.

"אתם חשופים לתביעת ענק. אנו מוכנים עם צוות משפטנים בכיר העומד לרשותנו ומוכן למסור את נפשו כדי ליטול מכם את הבית שלכם תמורת הנזק במיליוני שקלים שאותו אתם מנסים לגרום למערכת 'יום ליום'". בגין אותה הודעה הגישו העובדים גם תלונה במשטרה.

מיהו אותו בן אבו? חשיפת שמו בכתב התביעה עשויה להדהים את המגזר החרדי. לפי התביעה, מדובר באברהם פרסטר — איש תקשורת חרדי לשעבר, אב לשמונה, שיצר סנסנציה במגזר החרדי כשחזר בשאלה עם כל משפחתו ב–2014. העובדה שאדם שחזר בשאלה עורך את העיתון החרדי עשויה לפגוע משמעותית בתדמית העיתון.

העובדים טוענים כי ההנהלה המשיכה לפגוע בזכויותיהם, ולכן הם נאלצו להתפטר. "ההנהלה פעלה באופן מניפולטיבי במטרה לפגוע בהתאגדות העובדים שקרמה עור וגידים", נטען בתביעה. לדברי העובדים, ההנהלה הכריזה שוב ושוב כי העובדים שיבחרו לעזוב יקבלו את כל זכויותיהם. אבל בפועל, "ההנהלה המשיכה בפגיעה בתנאי העסקתם עד שלא יכלו והודיעו על התפטרותם. בכך השיגה ההנהלה את מטרתה: פגיעה אנושה בהתאגדות העובדים".

מהנהלת "יום ליום" נמסר: "אלה טענות חסרות שחר של עובדים שסיימו את עבודתם. עידן רכשה את העיתון ופעלה לפי חוק. התביעות אינן מכסות על מעשים פליליים שביצעו חלק קטן מהעובדים, תוך תיאום מלא עם מתחרים עסקיים ופוליטיים ובניסיון לסחוט את בעלת העיתון החדשה ולהלך עליה אימים. עניין שהעיתון פועל למיצוי הטיפול בו אצל גופי אכיפת החוק.

"מאחר שקיבלתם את כתב התביעה לפנינו, אנחנו יכולים רק לשער מהם האינטרסים המשרתים את מי שמחפש לפגוע בעיתון. אנחנו נמשיך להגיש לאלפי קוראינו תוכן מעולה ולפתח את העיתון במגזינים חדשים. אנו רוצים לחזק את עובדינו הנאמנים, העוברים בימים אלה מסע לחצים מתוזמן ומתוזמר על ידי גורמים אינטרסנטים. הנהלת העיתון החדשה לא תתכופף בפני איומים, הצהרות שווא או מסע הכפשות פומבי. לא ננהל את ההליכים המשפטיים מעל גבי התקשורת".

מטעמו של מימון נמסר: "בניגוד לאמור בפנייתכם, מר מימון מעולם לא היה הבעלים של העיתון יום ליום, וגם לא 'נותר בשום תמונה' של העיתון, והוא מתקשה להבין את התעקשותכם לשרבב את שמו לעניינים לא לו".

פרסטר מסר: "פרשתי מהתקשורת, מתפקידיי הציבוריים, מהמגזר החרדי ומניהול אורח חיים דתי לפני כחמש שנים. יומי מלא באהבת וחינוך ילדי, עיסוקי בתחום ייעוץ האשראי, קריאה ולימוד. לבי לבי עם אחי וידידי לשעבר מהמגזר החרדי, שאין להם כל מושג באיזה מקום רע ומסוכן הם נמצאים. אין לי כל עניין בהם ובמשנתם. אני מאושר שפרשתי מאגדה של שנאה, רכילות ואימה, המכונה לשם קיצור 'חרדים'".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!