מחיר הפגיעה: בתי משפט סירבו לאשר לתוקף ילדים לטבול במקווה

וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ: חסיד כבן 52 מירושלים שפגע בילדים פגיעות קשות, נתפס נכלא וריצה את עונשו. כשסיים, שוחרר בתנאים מגבילים על מנת שלא יפגע בילדים נוספים - נוהל מקובל נדרש ונצרך במקרים של אנשים שמחלתם לפגוע בילדים - הוכחה. בין ההגבלות: טבילה במקווה.

עד כמה הנושא, שמסוקר כאן ב'בחדרי חרדים' בקביעות ובהרחבה מתוך מטרה להעלות את המודעות בעניין, חמור - ניתן ללמוד מהיד הקשה של הערכאות השיפוטיות שלא הסכימו לאפשר לאיש, על אף חובתו הדתית-חסידית ועבודתו כסופר סת"ם לטענתו, לטבול במקווה. אפילו בפיקוח.

הפרשה שבזמנו עוררה עניין רב, הגיעה עד בית משפט העליון. על האיש נגזרו 13 שנים מהן ריצה בפועל מאסר של 11 שנים, זאת בשל עבירות חמורות שביצע בחמישה ילדים במשך כעשור. הוא השתחרר לפני שלושה שבועות ועתר על מגבלת המקווה.

הסיפור המלא:

האיש הודה והורשע בשורה של עבירות חמורות שביצע במשך מספר שנים בחמישה קטינים, מהם ארבעה אחים, כאשר הם היו תחת פיקוחו במוסד חינוכי שם שימש כעוזר מלמד. בהסדר טיעון בין פרקליטו לפרקליטות, סוכם כי יבקשו להשית עליו 9.5 שנות מאסר ופיצוי לנפגעים - אך השופט רפי כרמל מביהמ"ש המחוזי בירושלים לא קיבל את ההסדר "בנסיבותיו המיוחדות והחריגות" וגזר עליו 15 שנות מאסר בפועל. בערעור שהגיש לעליון, הופחת עונשו ל-13 שנים.

מהפרטים שהגיעו ל'בחדרי חרדים' עולה כי לקראת סיום ריצוי העונש בכלא בשלהי שנת 2017, לאחר ניכוי שליש, הגישה פרקליטות המדינה לבית משפט המחוזי בקשה לצו פיקוח ומעקב למשך ארבע שנים על מנת למנוע ממנו לפגוע בילדים נוספים, במסגרתו ייאסר על העבריין, בין היתר, לשהות במקום עם קטינים או קטינות, לרבות קרובי משפחה, אלא בנוכחות אדם מבוגר המודע לעבירות שביצע בעבר והגבלותיו. כך גם ביקשו שיתרחק ממקומות כינוס של קטינים ועוד.

במסגרת ההליך, המרכז להערכת מסוכנות הבהיר כי העבריין לקח אחריות חלקית על מעשיו, ועל אף השתלבותו בטיפול ייעודי במרכז לבריאות הנפש, "הוא מגלה עיוותי חשיבה רבים, הוא מייחס לילדים פתיינות". עוד נכתב כי הוא "מרוכז במילוי צרכיו ורצונותיו". לפני כחודש בדיון שנערך בבית משפט המחוזי בבירה, פרקליטו הסכים לתנאים מגבילים ותקופתם, אך יחד עם זאת ביקש כי מרשו יוכל לטבול במקווה מידי בוקר.

עוד ביקש פרקליטו, כי ההגבלה כי עליו להימנע מלינה תחת קורת גג אחת עם קטינים, לא תחול על נכדיו, כל עוד מי מהורי הילדים או אשתו שוהים בבית. למרות שהביא חוות דעת פרטית לפיה מסוכנותו היא בינונית, בית משפט המחוזי לא קיבל את בקשותיו ודחה אותם מכל וכל - כך שההגבלות הוטלו עליו למשך ארבע שנים "על מנת למנוע כל פגיעה בזולת".

החודש הגיש ערר לבית משפט העליון על החלטת בית משפט המחוזי, שם טען כי האיסור הגורף שנקבע בהקשר לכניסתו למקווה, איננו מידתי. לדברי פרקליטו עו"ד אליהו אברם מהסנגוריה הציבורית, ניתן לקבוע הסדרים שיהיה בהם כדי למנוע סיכון לציבור, בדגש על קטינים במקווה - ובכך למזער את הפגיעה בזכויות חופש הדת בהתאם לאמונתו.

בערר לביהמ"ש העליון נטען כי מדובר בחסיד הנוהג לטבול במקווה מידי יום "כך שהאיסור שנקבע בעניינו, דומה לאיסור על תפילה בציבור". בנוסף נטען, כי מגיש הערר הוא סופר סת"ם וכי טבילה במקווה לפני הכתיבה, מקובלת ונחשבת להידור לפני כתיבת השם המפורש. לטענת פרקליטו, ניתן לאפשר לו טבילה במקווה לפי צורכי דתו ואמונתו, תוך שמירה נאותה על הציבור, באמצעות ליווי צמוד בעת השהות במקווה, ואף להגביל את שעות טבילתו במקווה לשעות שבהן לא מצויים במקום קטינים.

לעומת זאת עו"ד ורד חלאוה שייצגה את הפרקליטות טענה כי אמנם מגיש הערר נטל חלק בהליך הטיפולי בכלא במשך כשנתיים, אך "לא חל שינוי משמעותי במצבו, הוא מוסיף לגלות עיוותי חשיבה ביחס לקטינים ומסוכנותו נותרה גבוהה". עוד הוסיפה כי מדובר בעבירות שבוצעו במשך כעשור וכי קהילתו "אינה מכירה בבעייתיות הטמונה במעשיו של העורר, ו'חובקת אותו', כאשר בני משפחתם של ארבעה קטינים, נפגעי העבירה, הוקעו מן הקהילה". לאור זאת טענה כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו ולהגן על קטינים שיקלעו למקווה בזמן ביקורו.

השופט אורי שהם מבית המשפט העליון לאחר ששמע את הצדדים, החליט לדחות את הערר. "למרות ההבנה לצרכי אמונתו של העורר, נראה בבירור כי טבילה של העורר במקווה משמעה סיכון ממשי ומוחשי לפגיעה בציבור, בדגש על ילדים ונערים צעירים" קבע השופט. יחד עם זאת הוסיף כי אכן על בית המשפט להגן ככל הניתן, על כבודו ועל זכויותיו של העבריין, אך הוא לא השתכנע כי ניתן לאיין באופן מספק את מסוכנותו, ולהבטיח כי הוא לא יפגע בזולת במקווה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!