פינת פאר: "הלכנו לקבר הטרי ובכינו שם, נתנו לכאב להיות"

פעם הייתי הילדה המפונקת והמושלמת ביותר בכיתה. הייתי המלכה של השכונה, המוצלחת של הסמינר, הפרח של הבית. פעם הייתי אישיות מצליחה, פעם היינו "הזוג המושלם", פעם היינו "הזוג המאושר".

יום אחד נהרס כל ה"פעם". הפעם היפה, הוורוד והמוצלח של חני.

התחתנתי עם עלם חמודות. הכל היה מושלם ממש כמו פעם. חיינו חיים יפים, שקטים, ללא דאגות "ותיקונים". הכל היה כ"כ מושלם וזוהר. עד ש... איבדתי אותו.

בעלי חלה במחלה הארורה כשנתיים לאחר החתונה, והשאיר אותי עם זיכרון חמוד בשם יאיר, תינוק מושלם להורים מאושרים. המחלה הגיעה במהירות. מחלה ששמה סיוט וכאב, מחלה שגרמה לי רצון להיאבד מהעולם. המחלה הזו גרמה לי להפסיק להכיר את בעלי ומאידך, להכיר את המושג התמודדות מהצד הכואב ביותר. זה ארך בסך הכל מספר חודשים - ולא האמנתי שיסתיימו כך וכה מהר.

תביני,
כל חיי סבבו סביב הצלחות, כישרונות, יופי, אושר ועושר. המחלה שלו גרמה לי להבין שהחיים מורכבים ומאתגרים. פתאום נאלצתי להבין מהי משמעות המילה סרטן, מהי נפילה ודיכאון, מהו סיוט מתמשך של ימים ולילות מול סבל של תרופות, כימותרפיה ועוד דברים שברא השטן.

ימים של בכי ועצב, ימים של שאלות ללא תשובות. הרי הכל היה כה מושלם, למה זה נפל דווקא עלי ועליו? שאלתי בפעם המאה. למה להרוס לנו חיים מושלמים, למה להשאיר אותי אלמנה, למה להשאיר תינוק שרק עכשיו למד להגיד אבא ואין לו למי...

הדמעות הפכו להיות החברות הטובות שלי. הדמעות גרמו לי להבין שהעולם הזה הוא עולם של התמודדות. עולם השקר, קראתי לו. עולם של אתגרים, עולם של הפתעות (לטוב ולרע). בעלי נפטר ממש לפני שבת. ישבתי לידו ופתחתי ספר תהילים שהיה די חדש לי. הרי הכל אצלי היה מושלם, מי זכר להגיד תהילים בכלל? מי ידע מהן דמעות?

זה קרה מהר מדי. הוא אמר שאין לו חמצן, היה רעש ובלגן בחדר, הנשמות, חמצן, מכות חשמל וזהו... שקט אחד ארוך. שקט של מנוחת עולמים, שקט שגרם לי לחשב מסלול מחדש. שקט שגרם לי להיות אישה אלמנה ואמא לילד יתום בשנייה אחת.

צרחתי בכל המחלקה שינסו להעיר אותו. הם ביקשו שקט ו... מיד. ומאז ועד היום אני שותקת,
לא מדברת עם אף אחד בעולם, לא מעוניינת לשמוע ניחומים. בשבעה ישבתי עם עצמי, לא נתתי לאף אחד להיכנס לחדר. לא יכולתי לקבל את המושג ניחומים. לא מעוניינת ולא יכולה לראות אנשים מאושרים ברחוב, לא מסוגלת לראות אנשים שרבים על שטויות, לא יכולה לראות זוגות שמתווכחים כמו ילדים קטנים, באלי לצרוח להם "תחבקו, תעריכו, תחזיקו חזק את מה שיש לכם בידיים -
לי כבר אין! לי זה נגמר מהר מידי, לי זה יישאר בגדר חלום, לי זה שורף בנשמה, לי כל יום נראה כמו שנה בלעדיו, לא מסוגלת להכיל את הכאב".

חודשים של שקט, דיכאון. הילד שלי אומלל. לא אמא ולא אבא. אני כאן לקבל כוחות לחזור "לחיות מחדש".

התרגשתי. הרגשתי את תחושת השליחות שלי יותר מתמיד. תחושה שיש בעבודה שלי, יעוץ והעצמה מול אתגרים שהחיים מביאים איתם. העצמה מול ניסיונות וההבנה שאני שותפה לקב"ה, שותפה מלאה מול הניסיון להיות כאן במצבים הקשים של החיים.

דיברנו המון על העבר. הרגשתי איך השיחות מחזירות אותה אחורה לתקופה של לפני המחלה. ראיתי את הגעגוע לדיבור על העבר, זיהיתי את הרצון לחיים, זיהיתי את הרצון לבנות מחדש. הדגשנו שאנחנו כאן מתחילות תקופה של ימים מאתגרים מול הרצון לחיות מחדש. הבהרנו מהי התמודדות.
הדגשנו שהכל מלמעלה ואין אדם מקבל ניסיון שאינו מסוגל לעמוד בו.

במשך חודשים הלכנו צעד צעד והתקדמנו לקראת החיים החדשים והמציאות החדשה שזכינו בה. הלכנו ביחד לקבר הטרי של הבעל, בכינו שם והמון. כן, נתנו לכאב להיות שם, להיות וללכת. סיכמנו על פעם בחודש שהיא שם עם הכאב, הגעגוע, עם האמונה ועם התשוקה לחיים חדשים. סיכמנו שאנחנו לא שוכחים, אלא זוכרים ומנסים לחיות מחדש. הבהרנו שלהיות בבית בתוך "שבעה", לא ייתן לנו אושר אלא יכניס אותנו לדיכאון.

הצלחנו לצאת מהבית אחרי תקופה ארוכה שהיתה במעצר בית מרצון. הצלחנו למצוא עבודה למספר שעות ביום. הבהרנו שאין בעולם רע, הכל מלמעלה והכל לטובה - על אף הצער והכאב, הזכרנו את היחס ואת העיניים המרחמות של הסובבים, מהם פחדה. הדגשנו שחני מנסה בכל הכח ליצור מציאות חדשה. מנסה ומצליחה לפרוח מחדש בשביל עצמה, בשביל יאיר, בשביל כולם. הדגשנו שיאיר צריך אמא בריאה ומתפקדת.

את הפגישות האחרונות קבענו במקומות בטבע. היה נפלא ומרתק מול הים, לראות איך הטבע והזמן הם התרופה לנפש. כמובן שעם יעוץ נכון וטיפול מעצים, ועם המון תפילות ורצון טוב אפשר ורצוי "לחיות מחדש".

חני יצאה לדרך חדשה, חני נולדה מחדש, חני לא שוכחת - היא זוכרת מדי יום ויודעת שהכל בידיים שלה.

חני בחרה "לחיות מחדש".

רק
בשמחות
פארלי

בקשה אישית לקוראים והעוקבים שלי:

קבלו על עצמכם פרק תהלים או קבלה קטנה לרפואת עמך ישראל ובמיוחד לרפואת נחמיה בן שרה. בשורות טובות ורק בבריאות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!