כך נתתם במתנה 3.3 מיליארד שקל לחברת החשמל

בתחילת ינואר חתמה חברת החשמל על הסדר רגיש ורב משמעות עם המדינה, לגבי נכסים שאינם משמשים אותה בייצור, הולכה וחלוקת חשמל. הרקע להסדר הנכסים, שבו השתתפו גם רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב, הוא סיום תקופת הזיכיון ההיסטורי של חברת החשמל ב–1996, בתום 70 שנה — שהיה אמור להוביל להעברת נכסיה למדינה. חוק משק החשמל שחוקק בתום הזיכיון הותיר אמנם את הנכסים בידי החברה, אבל היה עליה לשלם למדינה עבורם, כשנכסים שאינם משמשים את פעילות החשמל היו אמורים לעבור למדינה בלא תמורה.

הסדר הנכסים שנחתם כעת, באיחור של יותר מ–20 שנה, מוביל למצב הפוך: המדינה משלמת לחברת החשמל עבור נכסים שלא בשימוש פעילות החשמל. התשלום מתבצע בעיקר באמצעות ויתור על חוב בגין אג"ח צמיתות והקלה בתנאי הלוואה נוספת. מעבר לכך שההסדר מנוגד לכאורה למצב החוקי ועשוי לשקף חריגה מסמכות, המצב החדש יוביל לגידול משמעותי בהונה העצמי של החברה — ומעלה שאלה חשבונאית בסיסית: האם ההסדר הושג, בכללותו או בחלקו, עם המדינה בכובעה כריבון או בכובעה כבעלת מניות? יש לכך השלכות דרמטיות על דו"חות חברת החשמל וכן על פוטנציאל חלוקת הדיווידנדים שלה למדינה.

בהתאם להסדר, זכויות חברת החשמל בכמה נכסים יימסרו למדינה, כשבנוסף כמה נכסים בתל אביב שבבעלות העירייה והוחכרו לחברת החשמל יוצאו למכירה על ידי העירייה, והחברה תהיה זכאית לחלק מהתמורה בגינם. לאחר המועד שבו החברה תמסור למדינה חלק מהנכסים, היא תהיה רשאית לפרוע את האג"ח הצמיתות שהנפיקה למדינה, ובסוף 2016 היו רשומות בספרי החברה לפי כ–2.5 מיליארד שקל בתמורה לערכן הנומינלי, כ–15.5 מיליון שקל בלבד — פחות מ–1% מערכן בספרים.

בתמורה למסירת הקרקעות לידי המדינה ועיריית תל אביב, חברת החשמל תקבל מרשות מקרקעי ישראל, נוסף על הזכאות לחלק מהתמורה בגין שיווק הנכסים, 780 מיליון שקל בגין עלויות הפינוי והבינוי של חלק מהנכסים הנמכרים והמועברים.

הטבה נוספת שהחברה תקבל מהמדינה נוגעת לחוב שלה כלפיה מכוח הלוואה בריבית גבוהה יחסית שלקחה במקור מהבנק לפיתוח התעשייה והומחתה למדינה בשלהי העשור הקודם. בהתאם להסדר, ההלוואה — שיתרתה בספרים בתום 2016 כ–2.6 מיליארד שקל — תיפרס מחדש, תוחלף בחוב שקלי צמוד־מדד והריבית שלה תופחת.

בוננזה באג"ח צמיתות

עיקר התמורה שחברת החשמל תקבל נובעת מהוויתור של המדינה על האג"ח הצמיתות ושינוי התנאים של ההלוואה כאמור. האג"ח הצמיתות נושאות ריבית צמודה למדד המשולמת מדי שישה חודשים ומסתכמת כיום בכ–130 מיליון שקל בשנה. בהתאם ל–IFRS, אג"ח צמיתה מייצגת התחייבות בגין תשלומי הריבית האינסופיים שלה — ונמדדת בשיטת העלות המופחתת על בסיס הערך הנוכחי של תשלומי הריבית, כשתשלומי הריבית התקופתיים נכללים בדו"ח רווח והפסד. כלומר, המדידה מתבצעת לפי הריבית ששררה במועד ההנפקה, ולא מתבצע עדכון שוטף של ההתחייבות בגין שינויים בריבית — ההתחייבות הסתכמה במאזן החברה בסוף 2016 בכ–2.5 מיליארד שקל.

כחלק מהמידע הנדרש ב–IFRS לגבי השווי ההוגן של נכסים והתחייבויות פיננסיים, חברת החשמל מדווחת כי השווי ההוגן של האג"ח הצמיתות בסוף 2016 הסתכם ב–2.9 מיליארד שקל, כלומר גבוה בכ–0.4 מיליארד שקל מערכו בספרים. בלי להיכנס לנאותות השווי ההוגן, שירד מ–3.5 מיליארד שקל בתום 2015 לכ–2.9 מיליארד שקל בתום 2016 — בניגוד למגמת הירידה בריבית — הרי הוא מייצג מבחינה כלכלית את הערך של ויתור המדינה. כלומר, עצם הוויתור על שטר ההון משמעותו רווח כלכלי מיידי מבחינת חברת החשמל של 2.9 מיליארד שקל.

לשווי הכלכלי של הוויתור על האג"ח הצמיתות צריך להוסיף גם את ההטבה הגלומה בשינוי תנאי ההלוואה, שמסתכמת במאות מילוני שקלים. בהתאם ל–IFRS, שינוי התנאים — שכולל שינוי תנאי הצמדה, פריסה מחדש והפחתה בריבית — יוביל כנראה לטיפול בה כשינוי משמעותי של תנאים שמשמעותו גריעה רעיונית של ההלוואה הקיימת ורישום במקומה של הלוואה חדשה לפי שווי הוגן. בהתאם לדו"חות חברת החשמל לתום 2016, השווי ההוגן של ההלוואה גבוה בכ–400 מיליון שקל מערכה בספרים, שמשמעותו רישום הפסד משערוך, כשמצד שני מתקבלת הטבה בגובה הוויתור של המדינה — שמייצג את הפער בין השווי ההוגן של ההלוואה לפני ואחרי שינוי התנאים. אם נעריך באופן גס את הפער ב–10% לפחות מהשווי ההוגן לפני השינוי, הרי מדובר בהטבה נוספת של כ–300 מיליון שקל לפחות.

חשוב להדגיש כי כנגד הטבות הכלכליות שתקבל מהמדינה, הערך בספרים של הנכסים המועברים למדינה הוא כנראה זניח — ולכן אלה לא יקטינו את הגידול בהון בעקבות יישום ההסדר. כך למשל, מבחינה חשבונאית עד תום תקופת הזיכיון (1996) הפחיתה החברה את מלוא עלות רכישת הקרקעות, בסך של 576 מיליון שקל, שלגביהן התעוררה אי־בהירות בקשר לזכאות החברה לקבל פיצוי נאות בתום הזיכיון.

ההטבה שמקבלת החברה רק בגין שני המרכיבים הראשונים מגיעה לכ–3.3 מיליארד שקל לפחות. סכום זה אינו מביא בחשבון את מרכיב ההשתתפות במכירות נכסים בתל אביב, שנועד לתמרץ את החברה לפנותם וייתכן שהוא נמוך יחסית, מה גם שיש כנראה לאותם נכסים יתרה מסוימת בספרים.

ריבון או בעלים?

בלי להיכנס לנאותות ההסדר וחוקיותו, ככל שניתן יהיה לראות אותו ככזה שבוצע מול המדינה כריבון — כלומר, תשלום שנועד להבטיח אספקת חשמל תקינה ובמחיר סביר לציבור — הרי השלכותיו יהיו תוצאתיות, וחברת החשמל תרשום רווח של מיליארדי שקלים. בדומה, למשל, לסובסידיה שמקבלת רכבת ישראל מבעלת השליטה בה, המדינה, ונרשמת כהכנסה ולא כקרן הון בגין הטבה מבעל שליטה.

מנגד, ככל שהטענה היא שההסדר, לפחות בחלקו, בוצע מול המדינה בכובעה כבעלת מניות — הרי מדובר בפעולה במישור ההוני (זקיפת ההטבה ישירות לקרן הונית)שלפיה ההשקעה ההונית של המדינה לא כוללת רק את הוויתור הנוכחי, אלא גם את שווי הנכסים שבגינם היתה צריכה לקבל לכאורה תשלום. כמו כן, יכול לעלות צורך במקרה כזה בשערוך של ההתחייבות בגין האג"ח הצמיתות לשוויין ההוגן, כנגד רישום הוויתור על השווי ההוגן כהשקעת בעלים.

הפרדת הכובעים של המדינה בהקשר של ההסדר אינה פשוטה על רקע העובדה שההסדר הפך את היוצרות — כך שהמדינה לכאורה לא פעלה למקסם את הזכויות המשפטיות שהוקנו לה והכניסה שיקולים נוספים. במלים אחרות, ההסדר כולל מרכיב ויתור של המדינה כלפי חברת החשמל שייתכן שנובע למשל מהחשש מעלייה בתעריף — אילו החברה היתה נדרשת לגייס חוב כדי לממן את רכישת הנכסים. ניתן לחדד את השאלה החשבונאית באופן הבא: האם חברת חשמל בבעלות פרטית היתה מקבלת מהמדינה אותו הסדר? התשובה צריכה להתייחס גם להסכמות המתקבלות במקביל ברפורמה המתגבשת בחברה ולכוח הפוליטי של הוועד שלה. כמו כן, העובדה שחלק מהנכסים היו נתונים שנים רבות לוויכוח משפטי בין החברה למדינה לגבי הזכאות לפיצוי מעידה לכאורה על מישור תוצאתי ולא הוני — שהרי מדובר לכאורה גם במרכיב של קניית סיכון שהמדינה תפסיד בהליך משפטי.

בהקשר זה, הסתכלות פשטנית על מרכיב התספורת של ההלוואה, שהוא לכאורה וולנטרי, כנוטה יותר לכיוון השקעת בעלים לבין פירעון האג"ח הצמיתות לפי ערכן הנקוב שלפי תנאיהן המקוריים מתאפשר בתום הסדר הנכסים, שנוטה יותר לכיוון תוצאתי — היא טכנית במהותה. הסיבה לכך שמדובר בהסדר אחר, שלווה במשא ומתן כולל.

מה שמגביר את המורכבות הוא שככל שחברת החשמל היתה נדרשת לשלם למדינה תשלום כלשהו עבור הנכסים, הרי הדבר היה מוביל לרישום הפסד מיידי — לפי דיווחיה, הסכום בר־השבה של הרכוש הקבוע בחברת החשמל גבוה באופן מזערי בלבד מערכו בספרים — כך ששינוי הכיוון של ההסדר שנחתם עם המדינה מנע לכאורה רישום הפסד חשבונאי פוטנציאלי.

ככל שההסדר יצא לפועל כנראה שלא תהיה תשובה ברורה לסוגיית הכובעים ותתקבל התוצאה הרגילה, שלפיה דו"חות חברת החשמל לא משקפים חשבונאות אמיתית של חברה שעומדת בפני עצמה. הטור עסק רבות בעבר בטיפול החשבונאי הלקוי בדו"חות חברת החשמל — בין השאר בהקשר של ערבויות ללא תמורה שהמדינה מעניקה לאג"ח של החברה ובבעיות בטיפול בירידות הערך של הרכוש הקבוע שלה.

יחזור לציבור?

מעבר להשלכה הדרמטית על דו"חות חברת החשמל ולהשלכות פוטנציאליות במישור המיסויי, לרישום רווח חשבונאי של מיליארדי שקלים יש השלכות גם על חלוקות דיווידנדים פוטנציאליות למדינה, שמחזיקה בבעלות מלאה בחברת החשמל.

ככל שהוויתור הוא במישור הרגולטורי, הוא מצטרף לרווח החשבונאי של כמיליארד שקל שרשמה החברה ברבעון השלישי של 2017 כתוצאה מסגירת התחייבות פיקוח בגין מרכיב פנסיה שהיה אמור להוביל להורדת תעריף החשמל — שביטולו היה בשורה עצובה לציבור. יש לזכור כי לחברה יתרת הפסדים מועברים גבוהה לצורכי מס — כך שכנראה לא תידרש לשלם מס על רווחים חשבונאיים אלה. רווחים אלה, שמצד אחד הציבור משלם עליהם, אמורים לכאורה לחזור אליו באמצעות דיווידנדים למדינה בגינם. רק לשם קבלת פרופורציה, אם נניח 2.3 מיליון צרכנים, הרי הטבה של 3.5 מיליארד שקל שמקבלת החברה שקולה באופן גס להשתתפות בכ–1,500 שקל של כל משפחה.

בהקשר זה חשוב להדגיש כי חברת החשמל, שרשמה בינואר־ספטמבר 2017 רווח של 3.2 מיליארד שקל, לא מחלקת למדינה דיווידנדים כבר יותר מעשור. אף שיש לה יתרות משמעותיות של עודפים הניתנות לחלוקה, היא לא מיישמת את מדיניות רשות החברות הממשלתיות בנושא — כשהנימוק המרכזי הוא מצבה הכספי וצורכי ההשקעות שלה בתשתית, שבפועל לא מולאו זה שנים.

גם על רקע הרפורמה המתגבשת, שאמורה לצמצם במידה מסוימת את חלקה של חברת החשמל בהפקת החשמל בישראל, קשה להתעלם מכך שמדיניות הממשלה — כפי שתקבל ביטוי חשבונאי בהסדר החדש, שהוא בעל משמעות היסטורית — מעגנת את כוחה המונופוליסטי של חברת החשמל על חשבון הציבור, ולא מביאה עמה בשורה תעריפית.

הכותב הוא יועץ IFRS, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דקאן, בית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה