למה "חוק הלאום" מסוכן כל כך לציבור החרדי בישראל / דעה

חוק הלאום הוא חוק יסוד, שמעניק את כל הכוח לבג"צ לפסול כל חוק אחר שעבר לפניו או לאחריו. שופטי בג"צ, הליברלים או הציוניים דתיים, פוסקים כמעט תמיד נגד העמדה החרדית. חוקים רבים נפסלו על ידי בג"צ בהסתמך על חוקי יסוד (שחוקקו גם הם כשהחרדים היו בממשלת שמיר, מבלי שהבינו את המשמעות) רבים, ועוד עשרות דיונים המתנהלים כעת בבג"צ נגד החרדים בכותל, בייצוג, בקביעת לימודי ליב"ה, תיקצוב המוסדות, גיוס ועוד ועוד מעידים כמאה עדים על העובדה הזו, שעליה אף מתגאים לא פעם שופטי בית המשפט העליון בדימוס.

בגלל הנושאים הללו החרדים פסלו פעמים רבות שלל חוקי יסוד שהונחו על שולחן הממשלה. חוק הלאום, כפי שנראה, הוא קיצוני הרבה יותר מהם ולמעשה נחשב ל"חוק כל החוקים". הוא קובע חוקה לישראל ומרגע שהוא יאושר – כל הדיונים על סעיפיו, שחלקם מוצהרים נגד העמדה החרדית, ידונו בבג"צ.

בעקבות הטראומה מהמהפכה החוקתית (חקיקת שני חוקי יסוד ב-92 ומיד אחר כך האקטיביזם השיפוטי שנקט אהרן ברק והתקבע כאבן היסוד של בית המשפט העליון בישראל), התבטא דרעי – "גם אם יגישו את עשרת הדיברות כחוק יסוד נצביע נגד" – כי פרשנות שופטי בג"צ לעשרת הדיברות תהיה אנטי חרדית, ופרוש אמר כי "אנחנו מפחדים מכל מה שקשור לחוקי היסוד". השבוע התבטא מרגי כי החוק המקודם "יחסל את הסטטוס קוו" ואמר שוב כי "אסור לחזור על הטעות הפטאלית של המהפכה החוקתית".

בגדול, חוק הלאום (מצורף הנוסח, וכן הערך בוויקיפדיה על גלגוליו של החוק הנוכחי עד לנוסח האחרון והמוסכם על כל סיעות הקואליציה) מעגן את מגילת העצמאות ואת זהותה הציונית של מדינת ישראל בחוק יסוד, מה שעד עכשיו לא היה בחוק או בחוק יסוד. הנוסח נראה אנמי, אבל עיון קל בסעיפיו השונים ממחיש עד כמה הוא בלתי אפשרי ובלתי נסבל עבור המגזר החרדי.
סעיפי החוק הבעייתיים

סעיף 1 – "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית".

המורשת הדתית נעדרת. למורשת התרבותית/ההיסטורית, מושגים חילונים, יש עדיפות בחוק יסוד על כל מורשת דתית שהיא – דבר שיתבטא בתכני לימוד, בטקסים רשמיים, במינויים וכו וכו. יהדות אאוט, תרבות והיסטוריה – בפנים.

סעיף 2 – מעניק מעמד של חוק יסוד למגילת העצמאות החילונית (בה אפילו לא מוזכר שם ה') שעד עתה נעדרת כל משמעות חוקית.

לאחר שמגילת העצמאות פורטת את ההיסטוריה של העם היהודית ללא כל הקשר דתי ובהתעלם מהתורה (דבר שכעת מקבל משמעות שהיא לא רק סמלית, אלא חוקית. על היקף המשמעות כבר יחליט בג"צ), היא מפרטת כי המדינה "תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום... תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין... תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות... ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

ניתן רק לשער מה יעשו שופטי בג"צ עם הצהרות כאלה, שהחל מחקיקת "חוק הלאום" יעמדו – באופן חוקתי – מעל כל החלטה אחרת.

סעיף 5 – סעיף השפה העברית שמקבלת מעמד: "עברית היא שפת המדינה"

מה יעלה בגורלו של מוסד חרדי שלא מלמד בשפה העברית (כמו המוסדות החסידיים, סמינרים, ישיבות כלל חסידיות רבות ומאות חיידרים וגני ילדים)? הסעיף הזה מאפשר לכל ארגון אנטי חרדי לעתור נגד המוסד, תקצובו וניהולו, בטענת עבירה על חוק יסוד. היום ישנן תקנות שמאפשרות את זה, בלחץ החרדים, אך שום תקנה לא תעמוד מול חוק יסוד. כך או כך, ההכרעה בידי שופטי בג"ץ.

לערבים אגב, יש החרגה בסעיף הזה חוק שדואגת לזכויותיהם – לחרדים לא.

סעיף 6 – פותח את ההגדרה "כל יהודי" שעד עכשיו לא נאמרה מעולם. כל יהודי, להבדיל מאשר "יהודי", מרחיבה את חלות החוק לזרמים רבים, וכך לשון חוק היסוד: "כל יהודי זכאי לעלות ארצה ולקנות את אזרחות מדינת ישראל".

בהמשך מפרט הסעיף את החובה לשמור על קשר עם "יהדות התפוצות". וזו לשונו: "המדינה תפעל לחיזוק הזיקה בין ישראל ובין יהדות התפוצות. המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות".

כאן מופיעה פתאום המילה "הדתית" שנעלמה קודם, אך בהקשר של התפוצות – הקשר החשוב בין ישראל לתפוצות עומד בחוק יסוד, מעל חוקים אחרים.

לא צריך לנחש אלו חוקים יעמדו במבחן הקשר בין ישראל ליהודים בחו"ל, פרופ' רות גביזון, משפטנית בעלת שם שאף ניסחה את אחת הגרסאות הקודמות של החוק, הסבירה זאת היטב בשיחתה עם הח"כים, כי אם יחוקק החוק - "מתווה הכותל ותפילת נשות הכותל... יהפכו בגללכם לזכויות שחייבים לבדוק אותן ברמה החוקתית. לא רק נשים בכותל אלא כל הגישה של הזרמים השונים. אתם מזמינים את ההפיכה לא רק למאבק משפטי - אלא למאבק משפטי חוקתי".

סעיף 9 – קובע את יום העצמאות, יום השואה ויום הזיכרון כימי חג וזיכרון רשמיים. האם החרדים יוכלו להמשיך וללמוד בהם? ומה דינו של מוסד שמתעקש שלא לציין אותם?

את ההחלטה, במקרה הטוב, יקבע בג"צ. במקרה הפחות טוב יוכל כל פקיד במשרד החינוך להתעלל בחרדים כאוות נפשו, זהו הרי חוק יסוד עליו הם הצביעו בעצמם.

סעיף 11 – הסעיף המוקדש לנשות הכותל, נשים בכותל, הכותל הרפורמי ועוד זרמים נוספים שיומצאו עם הזמן: "המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות"

בעוד הנציגות החרדית נלחמת על קדושת רחבת הכותל, מהר מאד היא תמצא את עצמה מול "הרפורמים ממירון", "הליברלים של עמוקה", "הקונסרבטיבים חסידי הבבא סאלי" ועוד ועוד יוזמות שתכליתם להגחיך את המסורת היהודית, והפעם – בגיבוי חוק יסוד אותו מוססו החרדים.

עד כאן סעיפי החוק, שנוסח על ידי השר יריב לוין, ושהוסכם – שימו לב – על ידי כל ראשי סיעות הקואליציה. כל ראשי, כולל דרעי, ליצמן וגפני.

אז איך זה שהח"כים החרדים שותקים ולא מקימים מהומה?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!