בין 12 ה'יקירים': ארבעה חרדים; קליין שלזינגר פרקל ומימרן

נבחרו 12 יקירי ירושלים להם יעניק ראש העיר ירושלים ניר ברקת את עיטור יקיר ירושלים בסמוך ליום ירושלים. בין הנבחרים יש גם חרדים: אסתר קליין מ'גני בית יעקב', משה שלזינגר ממוסדות 'פרי חיים', חיים פרקל מארגון הילדים המיוחדים 'עלי שיח' והרב ישראל מימרן עסק כל חייו בפעילות ציבורית למען תושבי השכונות בירושלים בכלל ולעולי מרוקו בפרט.

בנוסף, יקבלו בטקס 'אות יקיר ירושלים' הגברת פנינה עין מור, ד"ר יוסף הטב, פרופ' אברהם (אבי) ריבקינד, הרב ד"ר דניאל טרופר, ד"ר גבריאל ברקאי, הגברת רות אלון השף שלום קדוש, והגברת ציפורה (ציפי) רון .

עיטור 'יקיר בוני ירושלים' יוענק למרדכי אביב ועיטור 'יקיר תעשייני ירושלים' יוענק לשייקה אלטוביה.

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת יביא לאישור סופי של מועצת העיר ירושלים ביום ה' הקרוב את רשימת 12 האישים שנבחרו לקבל את עיטור יקיר ירושלים לשנת תשע"ח. העיטור המכובד יוענק בסמוך ליום ירושלים ע"י ראש העיר, ניר ברקת, לאישים אשר הקרינו מאישיותם על העיר ותרמו תרומה ייחודית לירושלים.

עיטור יקיר ירושלים מוענק ע"י ראש העיר ירושלים מאז שנת 1967. עם כניסתו לתפקיד העביר ראש העיר ניר ברקת את הליך הבחירה לוועדת שיפוט בלתי תלויה. השנה מונתה ליו"ר הוועדה השופטת דותן , נשיאת בית משפט השלום בירושלים לשעבר. מלבדה חברים בוועדה ד"ר מאיר בוזגלו, הרבנית חנה הנקין, הרב יוסף שווינגר, גב' אסתר ארנסטר, גב' אלישבע מזי"א, מר ליאור שילת ומר מרדכי פלדשטיין.

השנה הוגשו 114 מועמדים לקבלת העיטור, מספר שיא של מועמדים. הוועדה המקצועית, בראשות ראש מינהל קהילה, גיל ריבוש, דנה בכל המועמדים שהוצעו והעבירה המלצתה לוועדת השיפוט בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן. הוועדה הציבורית בחרה ב-12 המועמדים הסופיים להם יוענק עיטור יקיר ירושלים בתחומי התרבות, דת ומורשת ישראל, חינוך, קירוב לבבות וסובלנות, פעילות ציבורית ומחקר ואקדמיה.

ארבעת החרדים שיקבלו את 'אות יקיר ירושלים':

אסתר קליין

נולדה בשנת 1948 בירושלים בזמן מלחמת העצמאות בשכונת מאה שערים. שימשה כגננת ולאחר מכן כמפקחת על הגנים ומנהלת חינוכית ברשת גני הילדים בית יעקב. בהמשך מונתה לאחראית על מחלקת הפיקוח של הגיל הרך. לימדה בסמינרים החרדים בירושלים את תחום הגיל הרך

הקימה וניהלה את המרכז הפדגוגי "שתילי אריה" הנותן מענה ושירותים פדגוגים לגננות, מורות ומחנכות ברחבי העיר. יזמה את גני השילוב בהם משולבים ילדים עם צרכים מיוחדים בגנים רגילים- יוזמה שהתפתחה לרשת גנים הנקראת "פתחיה". בשנת 2008 חלתה בניוון שרירים קשה.

למרות מצבה הרפואי המשיכה בפעילותה כמפקחת ואף לקחה על עצמה פרויקט לקידום וסיוע לאוכלוסיות חלשות. כיום מתקשרת באמצעות העיניים עם מחשב מיוחד, ועדיין מתקיימות בביתה כל שבוע הרצאות והשתלמויות לגננות. מרצה פעם בשבוע לאוכלוסיות שונות על עמידה במשימות החיים הקשות. בנוסף, כותבת טור לעיתון ב"קהילה" על התמודדותה עם מחלתה הקשה.

משה שלזינגר

נולד בשנת 1946 בהונגריה ועלה ארצה בשנת 1950. עם נישואיו בשנת 1968 עבר לירושלים. בשנת 1983 הקים את רשת מוסדות חינוך "מענה שמחה".

לאחר שנתקל באופן אישי בבעיות פוריות החליט הרב שלזינגר להתמסר לנושא, על מנת לסייע לזוגות חשוכי ילדים. בשנת 1987 הוא הקים את ארגון 'פרי חיים', המספק סיוע לאלפי זוגות העומדים בפני טיפולי פוריות. בשנת 2008 קיבל אות שר הבריאות על פעילותו. בשנת 2015 קיבל את אות הנשיא למתנדב.

חייים פרקל

פרקל נולד בשנת 1948 בגרמניה ועלה ארצה ב-1949. בעת ששימש כראש לשכת שר הרווחה, ולאור חווייתו האישית כאב לילדים עם צרכים מיוחדים, הקים את ארגון 'עלי שיח'. בשנת 1991 פתח הרב דירה מוגנת ל-8 בנות בעלות צרכים מיוחדים, שהפכה בהמשך למערך דיור בו פועלים 55 בתים מוגנים. הארגון מפעיל מועדוניות, מרכזי תעסוקה, מכללה להכשרה תעסוקתית, ומערך נופשונים לילדים המתגוררים בבית ההורים.

הוא ייסד את 'פרויקט אופק', המכוון לזוגות נשואים בעלי צרכים מיוחדים, המאפשר חיי שיתוף לבוגרים עם מוגבלויות. הארגון מספק מענה לאלפי נזקקים מכל רחבי העולם, ובעיקר בישראל, ומפעיל מערך של מעל 2,000 מתנדבים.

רוב פעילויות הארגון נעשות בירושלים, כך גם ליגת הכדורסל שהוקמה בשיתוף עיריית ירושלים לפני שנתיים, גני ילדים משלבים, מכללה, קבוצת תיאטרון ועוד. הרב משמש כמנכ"ל העמותה בהתנדבות וזכה בפרסים רבים: פרס הנשיא, מגן שר הבריאות, פרס יו"ר הכנסת ועוד. לפרנסתו עובד הרב במסגרות החינוך המיוחד.

ישראל מימרן

הרב ישראל מימרן נולד בשנת 1937 במרוקו, והתחנך במרוקו ובצרפת. שימש כראש ישיבה בעיר טטואן שבמרוקו, עלה ארצה בשנת 1965 והגיע לירושלים בשנת 67. עם הגיעו לעיר עבד במשרד הדואר, ולמד לתואר ראשון ושני באוני' העברית.

הרב מימרן פעל רבות לשיפור איכות חייהם של עולי מרוקו בישראל. היה פעיל בוועד העדה המערבית, ובעמותות נוספות והיה שותף להנחלת מורשת יהדות המגרב בחברה הישראלית.

עסק כל חייו בפעילות ציבורית למען תושבי השכונות בירושלים, תחילה בשכונת שמואל הנביא ולאחר מכן בפסגת זאב מזרח לצד פעילות ציבורית בוועד השכונה ובארגונים הפועלים לשיפור איכות החיים בשכונות. העביר שיעורים לצעירים ומבוגרים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!