ארבע שנים לאסון משפחת גרוס: שיר לאמא הגיבורה

לפני כארבע שנים אירע האסון הנורא למשפחת גרוס, בו נפטרו הבנות המתוקות יעל ואביגיל ז"ל.
לא יכולתי שלא להתפעל מהאם הצדיקה, שיחד עם הבכי על בנותיה שאינן עוד, אספה כוחות נפש עצומים כדי להתפלל על הבנים ולאחות את שברי המשפחה באמונה שלמה ועצומה, ובדבריה נתנה כוחות לכל עם ישראל.

באנו לחזק ויצאנו מחוזקים.

מילות השיר:

קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים,
זהו סיפור על אמא שספגה מרורים.

שתי נסיכות זהובות שיער ומתוקות,
נשמות שלא חטאו טהורות וצדיקות,
כמו בחייהן גם במותן נאהבות ונעימות,
אחת אחרי השנייה החזירו לבורא הנשמות.

"ויידום אהרון" על מות שני בניו-
זו תגובה של גבר,
אך אמא לא מסוגלת להיות דוממת מעל כל קבר.
גם לאבד ילד אחד זה לא הגיוני,
אז איך מתמודדים עם הבשורה על השני?

איזו גדלות נפש וכמה עוצמה,
במקום לגדל ולחנך את ילדיה בעצמה,
מפקידה אותם בחיקה של אמא אחרת-אמא אדמה.

עמדת בגבורה בקבלת בשורת האיוב,
וידעת להוציא מהרע את הטוב,
דווקא אז התחזקת באמונה ותפילה,
התעלית מעלה מעלה ורוחך לא נפלה.

והלב נקרע לשניים,
והדמעות זורמות כמים,
ולמרות הכל,
מקבלת על עצמך חשבונות שמיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!