יתד תוקף: "אנשי תקשורת שוליים מצליחים לעיתים לצייר תמונה מעוותת"

הפער בין המציאות החרדית לאופן שבו היא נתפסת ע"י התקשורת החילונית, תהומי. הקשר בין העובדות האמיתיות בשטח לבין יכולת ההבנה אפילו של בכירי האוחזים בעט ושל אבירי מסדר המקלדת, בלתי ניתן לגישור. הציבור החרדי האמיתי, מתנהל מאז ומתמיד אך ורק על פי מרנן ורבנן עיני העדה זצוק"ל ויבדלחט"א. בנושא הזה, לעולם אין וואקום. גדולי ישראל מעולם לא השאירו חלל ריק. כוחם הוא כוח התורה, והתורה שניתנה לכלל ישראל ולא תשכח מפי זרעו לעולמי עד, עוברת ע"י מוסרי התורה ומנהיגיה שבכל דור ודור. האובדן הנורא שחווינו עם הסתלקותו של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה זצוק"ל, אינו מותיר בור הנהגתי. שום דבר אינו חדש, יש המשך. חברי הכנסת ושלוחי תנועת "דגל התורה" ונציגיה ש"בנויים" על לשאול ולציית, אינם סרים ימין ושמאל בכל השאלות העומדות על הפרק.

אומנם ישנם עיתונאי שוליים שמתנהלים בעולם דמיוני והזוי, שבו, בעיני רוחם, הם כביכול מכתיבים את סדר היום של היהדות הנאמנה ומרשים לעצמם להוציא את דיבת היהדות החרדית ע"י ליבוי פרובוקציות לא אמיתיות, יצירת מחלוקות לא קיימות והפיכת חילוקי דעות לגיטימיים בשלבי בירור, דיון וליבון, למחלוקות, אך אינם קובעים דבר למעשה – כי הכל מוכרע בכל חלקי היהדות החרדית על שולחנם של גדולי הדור שליט"א. מי שחי במציאות יודע שלא ניתן לאתגר חברי כנסת חרדים ע"י פרסומים כאלה ואחרים, כי הם רק שליחים, ועל ציותם גאוותם. אמנם ישנם כאלה משולי המחנה שחגים מסביב למעגלי העשייה האמיתית, שבחוסר אחריות משתפים פעולה עם המעגל חסר האחריות של כלי התקשורת הלא לגיטימית - ונותנים בידם כוח מדומה. אמנם ישנם כאלה שמנסים לנצל את התקשורת הלא לגיטימית הזו כדי להטיל אבן למים וליצור קצת גלים בבצה – אף שאין זה משנה דבר. מה שיש זה רק פאטה מורגנה, מחזה תעתועים שיש שמשתדלים להעביר אותו לתקשורת החילונית, אבל הוא אינו יכול לקבוע שום כלום. היהדות הנאמנה איתנה בנאמנותה המוחלטת לעיני העדה גדולי הדור שליט"א, שעל פיהם ישק כל דבר.

שכרון הכוח המדומה של אנשי תקשורת השוליים מצליח לעיתים לצייר תמונה מעוותת, והתקשורת החילונית שעטה כזבוב אשפתות במקומות שבהם נערמות ערמות זבל, שמחה לאיד שאיננו קיים, מבורות וחוסר הבנה מחד, ובגלל ניכוס דמיוני של כוח והשפעה ע"י אלו שמזינים את התקשורת החילונית הזו, ומטעים אותה.

העיתונאי נחום ברנע, מבכירי הפובליציסטים בעיתונות הישראלית, הלך שולל אחרי התדמית המעוותת שמשווקת ע"י התקשורת הלא ממסדית, וכתב: "הרבנים הקשישים עדיין מכונים גדולי הדור, להלוויותיהם מתייצבים מאות אלפים, אבל השפעתם קטנה והולכת. את סדר היום קובעים האתרים החברתיים, הם מוציאים החוצה סודות שבעבר נשארו בתוך חצרות הרבנים. עיתונאים זריזים שרגלם האחת בתוך החומות ורגלם האחרת בחוץ, מוציאים החוצה סודות שבעבר נשארו בתוך חצרות הרבנים, מוקיעים פשרות פוליטיות, חושפים צביעויות. הנכונות שלהם ללכת נגד הזרם מרשימה. גם הנזק מרשים. הם מאלצים את הפוליטיקאים החרדים להתמקד במטרות דמה ובהישגים קצרי טווח. המרד שלהם נגד המימסד מקצין את הממסד. המרוויח הוא יאיר לפיד".

הקטע הזה איננו כתב אישום כלפי החברה החרדית כי הוא מופרך. אבל ההגדרות של הכותב המלומד דוקא כן קולעות במספר דברים: "עתונאים שרגלם האחת בתוך החומות ורגלם האחרת בחוץ, מוציאים החוצה סודות שבעבר נשארו בתוך חצרות הרבנים. הנכונות שלהם ללכת נגד הזרם מרשימה. גם הנזק מרשים". המילים "מוציאים סודות" אינן נכונות כי רק מי שאינו בקי ברזי התנהלותה של היהדות הנאמנה יכול לחשוב שהדלפות מגמתיות הינן אמת ויש להם השפעה כלשהי. אבל את חילול השם והנזק הנגרם ע"י אלו שרגלם האחת מחוץ לחומות ומדליפיהם קטני המבט שמשתתפים במשחק הדמיון, אי אפשר למחות. חמור יותר כאשר לעיתים נדירות מדובר בהדלפות אמיתיות שמסגירות בחוסר אחריות את הטקטיקה החרדית, ושמות מקלות בגלגלי המאבקים על קודשי ישראל ומספקות לחילונים נשק בו הם מסייפים נגד היהדות הנאמנה.

זה איננו חדש וכבר היו דברים מעולם. העסקן האגודאי רבי אלכסנדר זושא פרידמן הי"ד כבר כתב על כך בספר מאמריו "כתבים נבחרים": "עד שהגענו באמת ל'עקבות משיחא', לאותה העת שהעתונות היומית עם לבלרניה וכתבניה, צעקניה ומרעישיה כבשו את מחנה ישראל, ואיזה נערים מנוערים מתורה וחכמה, מנימוס ומוסר שיושבים באיזה 'מערכת' שהיא, נעשים למורי העם ומדריכיו, יוצרים את 'דעת הקהל' - אותו הקהל שעזב את הספר, והשליך אחרי גוו את כל הצריך דעת ועיון ומתחנך על העתונים היומיים - עכשיו הננו מבינים היטב למי כוונו חז"ל בגדר 'בעלי לשון' שהנם ג"כ 'בעלי זרוע' ואת כל הטרגדיות והאימה הנמצאה בצרה זו".

"המסתכל בעין פקוחה על הסדרים ב'ממלכת השביעית' הזו ובעיקר על שלטוניה וסרדיוטיה ועל האימה אשר הם מטילים על הציבור והיחיד, להתנקם ממי שלא ישר בעיניהם וממי שיש להם חשבונות פרטיים עמו, מעל דפי העיתון שיש ברשותם, לפטם את הקהל בדעותיהם המשובשות ובסנסציותיהם המנוולות והמלאות תבל, סחי ומאוס, להשחית את בני הנעורים בגלותם את כל הקלון והתקלה שבין השדרות התחתונות והנמוכות של עמנו, ולעשות תעמולה לאיזה רעיון או ענין שבאמת אין דעת הקהל נוחה ממנו כלל וכלל - והמסתכל על כל זאת בטח יבוא לידי מסקנה, שכלי-זין חדש נוצר בעולם אשר כל החרבות, הרמחים והקשתות שבעולם כאין נגדו - והוא: העט..."

"...נערים שלא קראו ולא שנו, ואין להם יד ושם בחכמה ובמדע - אם אך למדו לקחת עט בידם, לגדל פרע 'קדקד שער' על ראשם, ולהתהלך באשמים בין כותלי האולם של 'אגודת הסופרים והעיתונאים', הרי הוא נעשה לריפורטר ולסופר, להוגה דעות ובעיקר למבקר וקובע מה 'דעת הקהל' וכל הנוגע בו לא ינקה כי הלא נוגע בכבוד 'העתונות היהודית', מרד ב'ממלכה השביעית' ואחת דתו להמית בחוד העט נגד השמש... הוי! גברו 'בעלי זרוע ובעלי לשון', כמה גדלה הצרה, כמה גדול הכאב!"

ממשיכי המשכילים מאז, ממשיכים לסייף בנשק החלוד, שנשלף מנדנו כדי לנגח, במגמה לצבור כוח דמיוני. גם הנזק היום הוא אותו נזק – אך ורק כלפי חוץ. הללו שמוציאים החוצה "עובדות" מודלפות ע"י משת"פים, עובדות שלא היו ולא נבראו ונועדו להסעיר את דעת הקהל על לא דבר, קובעים סדר יום רק אצל אויבי היהדות הנאמנה כשהם מעירים אותם מרבצם, לא בבית. אלו שצינורות המידע שלהם מחוברים למשת"פי רוח חסרי אחריות, יכולים בעזרת "מעשה שלא היה כך היה", להטעות את התקשורת החילונית שאין לה את הכלים להבין את הנעשה בתוכנו, אבל בכך נוספים גם הם על שונאינו והיחס אליהם חייב להיות בהתאם. מי ששייך באמת ליהדות הנאמנה יודע שכאן סדר היום נקבע רק על שולחנם של עיני העדה מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א, שקבלו את שרביט ההנהגה מידיו של מרן ראש הישיבה זצוק"ל. לאורו הלכנו, כך נמשיך לילך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!