הורים שולחים ילד חולה לגן? פשע נגד האנושות

איכשהו יצא שאסיפת הורים בגן חובה התקיימה השנה באיחור משמעותי. בדרך כלל היא מתקיימת שבועות ספורים לאחר תחילת השנה, במטרה שהאימהות יכירו את הגן, את הגננת, את החוקים ושאר העניינים. אך כאשר מתחילים את השנה עם גננת מחליפה, יש שיבושי לו"ז בלתי צפויים. מסתבר שאנחנו האימהות, שרדנו את התקופה לא רע בכלל, ואפילו די ידענו את רוב הכללים משנים קודמות, כי כמה באמת אפשר לחדש או לשנות...

הגננת עברה נושא נושא בהתאמה. כמובן עלו נושאים רגישים (תנקו לילדות ראשים, ברחמים!( וכמובן גם נושאים פחות מעניינים. אני חושבת שעניין האסיפה היה נשכח ממני ממש מהר, אלמלא
נתקלתי בתופעה שעלתה שם ותפסה אותי מדי מהר במציאות.

זה היה על ילדים חולים. הגננת תיארה ילדה שיושבת סביב השולחן, מבטה חולמני, עיניה נוצצות, ואז מגיעות התלונות על כאבים, רגישות יתר ואפילו בכי, רצון לישון, והלשנה קטנה על אמא שנתנה נורופן בבוקר... בשבוע שלאחר מכן חסרות עוד ארבע ילדות שישבו לידה באותו יום.

עזבו את זה שהורים כאלו פושעים כלפי הורים וילדים אחרים. לשלוח ילדה חולה לגן מבלי לברר האם היא נושאת משהו מדבק, זה פשע, כי ילדה תמימה שלא פשעה, תידבק ותסבול ותכאב ותקבל אנטיביוטיקה ואמא שלה תישאר איתה בבית ותפסיד ימי מחלה ועוד. אבל זה פשע גם כלפי הילדה שלהם. הם באמת לא ראו איך מרגיש ילד חולה אי פעם?

כמה ימים לאחר האסיפה, יצאתי לאירוע משפחתי. בדרכי חזרה הביתה, נוסעת בחושך הלילי ונהנית מהשקט, התקבל טלפון מהבית. מסתבר שהקטנה התעוררה בתלונות שכל הגוף כואב. הרגעתי מה שיכולתי מרחוק ומיהרתי לשוב. איך שנגעתי בה הרגשתי שהיא לוהטת מחום. נתתי לה משכך כאבים והיא חזרה לישון. כמובן שכל תוכניותיי בוטלו באותו רגע ולמחרת חיכיתי שהיא תקום. לא יכולתי שלא לחשוב על אמא ששולחת ילדה חולה לגן אחרי משכך כאבים. רק להעיר אותה בבוקר זו התעללות.

כשהתעוררה, עודנה קודחת מחום ומתלוננת על כאבים בכל הגוף, נתתי לה בפעם השניה משכך כאבים וקבעתי תור לרופא. שעה לאחר נטילת התרופה, הילדה התעוררה לחיים, ביקשה לאכול, חייכה והיה לנו כיף, אם כי ראו עליה שהיא חולה. עיניה נצצו, והחשקים הרגילים היו נמוכים יותר. שעתיים לאחר ששיחקה ונהנתה, משהו בה כבה והיא נכנסה למיטה, מה שמאוד לא אופייני לה. התלוננה שגופה חלש ונרדמה.

בצהריים כבר היינו אצל הרופא וקיבלנו אנטיביוטיקה לדלקת בגרון. כמה ימים בבית עם אמא והכל יהיה בסדר.

זו החוויה האחרונה שלי עם ילדה חולה בבית. ולא שזה לא קרה קודם מעולם. ב"ה עם שלושה ילדים ברור שחוויתי לא פעם ילד חולה בבית, אלא שהסמיכות לאסיפה בה סופרו סיפורים בלתי נעימים בעליל, גרמו לי לשים לב הרבה יותר לכל מה שעבר על הילדה, ולנסות לדמיין אותה נאלצת לספוג "שגרה" בעודה נשלחת לגן.

הורים, אני יודעת שזה קשה. לא תמיד אפשר לבטל תוכניות, ולפעמים פוחדים מהבוס, או נמצאים בפלונטר הזוי ואין אופציות נראות לעין, אך דעו לכם – ילד חולה דורש ביטול מידי של כל דבר ובכל מחיר, אלא אם מצאתם לו סידור הולם ונעים. גננת היא לא מטפלת פרטית, וילד חולה שנאלץ לשבת בגן הוא אומלל שבאומללים, ושלא נדבר על הפשע כלפי הסביבה. קחו לתשומת לבכם, אני סמוכה ובטוחה שגם אם חטאתם בנושא אי פעם – לא תעשו זאת עוד לעולם.

בברכת רפואה שלמה לנצח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!