כמה מכות אדם מסוגל לקבל?! • אריה עונה למגיבים שפגעו בו
אחרי שפרסם טור מטלטל וחושפני בו סיפר על ההתמודדות הקשה שלו בשוק השידוכים בעודו מתמודד עם בעיות פסיכיאטריות, לצד התגובות המעודדות, הוא "זכה" לתגובות מאשימות ופוגעניות • אריה ברקוביץ' עונה למגיבים ומבקש את עזרתכם
- אריה ברקוביץ'
- ו' שבט התשע"ח
- 4 תגובות
צילום אילוסטרציה: ארכיון בחדרי חרדים
"אתה שקרן ורמאי". "נפגש עם בחורות בעורמה". "מתעלם, פוגע ומזלזל ברגשות שלהן בזה שאתה לא מספר מראש". "בחורות דוחות אותך בגלל שאתה לא אמין ומשקר". "לא התארסת עד היום בגלל כל הבחורות ששיקרת להן ופגעת בהן".
אלו מקצת התגובות המזעזעות שקיבלתי (לצד תגובות מעודדות) בעקבות המאמר הראשון בסדרה "להתפשר בשידוכים" שפרסמתי לפני מספר שבועות תחת הכותרת "הבחור זועק" על הקושי שלי בשידוכים בגלל שאני נוטל כדורים פסיכיאטריים. את חלקן תוכלו לקרוא בטוקבקים.
קודם כל אומר כך. למרות שנהגתם בחוסר רגישות מופרזת ופגעתם בי מאוד (ואתם בוודאי צריכים לעשות תשובה ולהתפלל לכפרה, אני מנסה לסלוח לכם וזה לא פשוט) - למדתי מכם דבר חשוב ועצוב על הציבור היקר שלנו.
האמת היא שעד עכשיו לא הבנתי למה בחורות שמאוד מצאתי חן בעיניהם דוחות אותי על הסף כל כך מהר ברגע שאני מספר שאני לוקח כדורים. הייתי בצד השני בו סיפרו לי דברים רציניים מאוד בפגישות מתקדמות. אחת סיפרה שהיא לא מסוגלת ללדת, אחת סיפרה שהיא נשאית של מחלה גנטית חמורה, בעיות נפשיות, מעולם לא הרגשתי ששיקרו אותי. אבל כנראה שהסטיגמה כל-כך חזקה בציבור שלנו עד כדי כך שמי שלא מספר מראש נחשב שקרן ורמאי.
למרות שגדולי הדור מנחים לספר דברים כאלו רק בפגישה השלישית-רביעית (לפי מרן ר' חיים קנייבסקי ייתכן שאסור לספר קודם בגלל שזה לשון הרע על עצמך). כנראה שחלק גדול מהציבור לא מקבל את הנחיית גדולי הדור ועדיין מתייחס לדבר כזה כשקר ורמאות.מה האופציות שיש לי על הפרק?
אני מבקש להסביר יותר את חוסר האונים שמרגיש כל מי שנמצא בשידוכים עם בעיה פסיכיאטרית ולפנות לציבור לעזרה.
אנשים מסוימים טענו "תספר הכל מראש ואז לא תתאכזב". לספר מראש זה בלתי אפשרי, נקודה. מכמה סיבות. א' מניסיון מר, בגלל הסטיגמה אף אחד לא יתקרב אליך ברגע שהוא שומע את הדבר הזה.
ב', וזו הסיבה העיקרית. אדם לא מסוגל לשתף ולגלות את הסודות, ההתמודדויות, ונקודות התורפה הכמוסים ביותר בנפש לכל אדם לכל זר שיש לו בת בשידוכים. אני לא מאחל לכם קוראים יקרים לחוש את התחושה האיומה והנוראה הזו כשאנשים זרים שואלים, מבררים ומחטטים בנבכי הנפש והסודות שלכם. שאלות כמו איזה תרופות הוא לוקח? למה? מה היה המשבר? איך זה משפיע היום? יש תופעות לוואי? וכו' שאלות שהן לגיטימיות מאוד מבחינתם ואינני כועס על מי שמברר (אדרבה, כל הכבוד שהם לא דוחים על הסף) אבל מבחינתי זה מר כמוות. לא ייתכן שמגדרי ההשתדלות אדם חייב לחשוף את עצמו לקושי כל-כך נורא. רק אחרי שנוצר קשר של שלושה ארבעת מפגשים עם בחורה ניתן להיפתח ולחשוף את הסודות. גם זה קשה מאוד אבל איכשהו אפשרי.
כרגע אינני יודע לאן להמשיך. אני חסר אונים לחלוטין. להמשיך בדרך השידוכים שהלכתי בה היום בה אני מספר בפגישה השלישית-רביעית החלטתי יחד עם רבותיי שזה לא מעשה חכם. אינני מסוגל להמשיך שוב ושוב ושוב לפתח קשר, לספר את הסוד, לצאת שקרן ורמאי, לפגוע בבת ישראל ולקבל דחיות שוב ושוב. כמה מכות אדם מסוגל לקבל? בפרט אדם עם נפש רגישה שמתמודד עם קושי יומיומי.
לספר מראש כמו שאמרתי לכם זה בלתי אפשרי.
איך אני ממשיך מפה? אנא עזרו לי....
לתגובות ועצות: [email protected]
הודעת המערכת: במידה והנכם מעוניינים, להגיב ולכתוב על הנושא, מערכת 'בחדרי חרדים' מקבלת באופן חד פעמי מאמרים בעילום שם על הנושא הרגיש 'להתפשר בשידוכים'. ניתן לשלוח מאמרים, לכתובת הדואר האלקטרוני של דסק החדשות - [email protected] ולציין עבור הנושא 'להתפשר בשידוכים'.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות