דור אלון הפסידה עסקת ענק - הבעלים שלה הרוויח

במארס 2017 הונחה לפתחם של מנהלי חברת דור אלון הזדמנות עסקית חלומית, לכאורה: לרכוש אופציה לאחזקה של 29% בתחנת הכוח הפרטית IPM, שמתוכננת להיבנות בסמוך לקרית מלאכי, בהשקעה ראשונית של 10 מיליון דולר ובאופציה שמחיר המימוש שלה הוא 32–42 מיליון דולר.

לא מדובר היה בסתם פרויקט על הנייר. IPM היא תחנת הכוח האחרונה שתזכה להגנות ינוקא נדיבות מהמדינה, מה שיהפוך אותה לרווחית במיוחד. לא בכדי גופים עסקיים רבים במשק לטשו עיניים באותם ימים לפרויקט התשתית הזה, וניסו לרכוש נתחים ממנו.

במשך חודשיים וחצי בחנו חברי הדירקטוריון של דור אלון את ההצעה הקוסמת, היות שלחברה יש זרוע יזמות בתחום החשמל הפרטי, אלון מרכזי אנרגיה. זרוע זאת תרה אחר פרויקטים לייצור חשמל פרטי, והיא אף מעורבת בהקמה של תחנת כוח פרטית אחרת בקרית גת. לכן היה מדובר בהזדמנות סינרגטית מושלמת.

אחרי בדיקה שערכו חברי הדירקטוריון, הם החליטו ב–14 ביוני 2017 לוותר על העסקה שהוצעה להם. אלא שציפתה להם הפתעה כמה חודשים לאחר מכן.

במארס 2017 קיבלה דור אלון הודעה מבעל השליטה בה, מוטי בן משה, שלפיה הוא ביצע את העסקה המבטיחה באמצעות החברה הפרטית שלו, אקסטרה. זאת, אף שהוא מחזיק בחברה ציבורית שאמורה היתה לכאורה לזנק על ההזדמנות הקוסמת.

אם לא די בכך, מתברר כי בשבועות הקרובים עשויה אקסטרה לרשום על ההשקעה רווח עצום (על הנייר), היות שתחנת הכוח בדרך לסגירה פיננסית, שעם חתימתה תיהפך לאחד הנכסים המניבים המלהיבים בשוק התשתיות. לפי הערכות, הפרויקט ירשום תשואה שנתית של 12%–18%.

אופציה לרכישת 29% מהזכויות

בן משה רכש את אלון רבוע כחול, המחזיקה בדור אלון, בספטמבר 2016 תמורת 415 מיליון שקל. בסוף מארס 2017 הוא הודיע לחברה כי יחד עם יצחק מירילשווילי, בנו של האוליגרך הגיאורגי מיכאל מירילשווילי, רכש אופציה לאחזקה בשרשור ב–29% מהזכויות בפרויקט במחיר מימוש כולל של 32–42 מיליון דולר.

את האופציה מכר לשניים טימור בן יהודה, איש עסקים יהודי־רוסי ששמו נקשר לפרשות שבהן הסתבך איש העסקים האשדודי אברהם נניקשווילי, בהן התרסקות חברת הקידוחים שמן הציבורית, הרצת המניות של מנופים פיננסיים, פרשת השחיתות, לכאורה, בנמל אשדוד, והפרשה שבגינה הוגש כתב אישום נגד בנימין (פואד) בן אליעזר (כשמונה חודשים לאחר מכן נפטר בן אליעזר). ככל הידוע, אקסטרה של בן משה רכשה את האופציה בתמורה ל–10 מיליון דולר, ומירילשווילי שילם חצי מהסכום בתמורה ל–50% מהזכויות באופציה.

מכיוון שמדובר ברכישה שמשיקה, לכאורה, לתחום הפעילות העסקית של דור אלון, ומימושה עשוי ליצור תחרות בין זרוע פרטית של בן משה לבין זרוע ציבורית שבשליטתו — הציע תחילה בן משה את העסקה לדור אלון.

דור אלון הקימה ועדה בלתי תלויה, המורכבת מהדירקטורים החיצוניים עודד נגר, עודד שמיר ושרה גוני. הם שכרו את שירותיהם של שני יועצים מקצועיים: שגיא בן סימון מחברת בטא פייננס ועו"ד ענת קליין. לאחר מכן הגיעו למסקנה כי דור אלון אינה מעוניינת להיכנס בנעלי של אקסטרה ולהשקיע בתחנה, שכן "ההצעה אינה הזדמנות עסקית".

בין היתר, הוסבר בדיווחים הכספיים של דור אלון כי "המחלוקות המהותיות הקיימות בין בעלי הזכויות בפרויקט, לרבות אלה הנוגעות למהות הזכויות נשוא ההצעה, שבעטיין קיימת אי־בהירות משמעותית, אשר יכולות להשליך על יכולת מימוש הפרויקט".

אמנם, בין בעלי המניות המרובים ב–IPM התגלעו אין ספור מחלוקות. עם זאת, לנוכח הפוטנציאל העסקי הגדול, היה ברור כי קיימת זהות אינטרסים באשר לניצול ההזדמנות לנגוס נתח כלשהו מהפוטנציאל.

"אסור לשפוט את החלטת הוועדה בדיעבד", טען מנגד יו"ר דור אלון, ישראל יניב. לדבריו, "החלטת הוועדה הסתמכה על יועצים חיצוניים מומחים בתחום, שאינם קשורים לבעל השליטה, בן משה. על סמך אותו ייעוץ, המליצה הוועדה הבלתי תלויה לדור אלון לא להיכנס לפרויקט, בעיקר בגלל הסיכונים הכרוכים במעורבים". עוד טען יניב כי באותה עת הסתבכה תחנת הכוח, שאותה התעתדה דור אלון להקים בקרית גת (עבור מפעל סוגת). "לכן, לא רצינו להוסיף לעצמנו צרות שעמן נצטרך להתמודד בו־זמנית", העיר.

לשאלת TheMarker אם אינו רואה בעייתיות בכך שעסקיו הפרטיים של בעל השליטה יתחרו בעסקים של החברה הציבורית, השיב יניב: "אני לא כל כך רואה תחרות בין שתי התחנות. התחנה של דור אלון מייצרת חשמל בהיקף של 75 מגה־ואט. תחנת באר טוביה אמורה לייצר בהספק של 450 מגה־ואט. שנינו יחדיו מהווים אחוזים ספורים מהצריכה הכוללת של השוק".

מקורב לוועדה הבלתי תלויה הוסיף: "נכס הבסיס של IPM הוא אכן מצוין, אבל בין בעלי המניות היו אין סוף סכסוכים. כשדור אלון שקלה אם לרכוש את האופציה שרכש בן משה, היה ויכוח בכלל אם טימור בן יהודה רשאי למכור את האופציה. לתחנה לא היה כל רישיון, והיא עמדה לאבד את הזכות שלה לקבל אותו. לכן, אילו דור אלון רכשה את האופציה, היא היתה יכולה לאבד את כל הכסף. מדובר בעסקה שבה החברה הציבורית היתה צריכה לשים מיליוני דולרים, שאיש אינו יודע אם נקבל חזרה. מדובר בסיכון גבוה מאוד לתשואה חד־ספרתית".

באשר לתחזיות בדבר תשואה דו־ספרתית כמעט ודאית, השיב המקורב: "מדובר בנכס בהקמה. לקחנו את סיכון ההפעלה. דור אלון היתה רואה תשואה סולידית של 7% בלבד, לא יותר, לפי המודלים שעמדו לפנינו. אולי אילו הורידו את קבלן ההקמה ב–100 מיליון שקל, התשואה היתה עולה. הנכס לא היה הופך לאסטרטגי עבור דור אלון כבעלת אחזקת מיעוט בנכס. בנוסף, היא היתה צריכה לממן מכיסה גורמים נוספים ויזמים מקוריים, שקיבלו אופציה להיכנס לעסקה מבלי להעמיד הון עצמי.

"חייבים להבין כי כל שותף בתחנה יראה תשואה שונה לפי הסיכון היזמי — הזמן שבו הצטרף לעסקה והכסף שהשקיע. בפועל, מדובר בעסקה פיננסית טהורה. תרחישים שונים שאותם בחנה הוועדה הראו כי קיים גם סיכון שנקבל 0% בפרויקט. קיימים ויכוחים על עלויות היסטוריות של הון שהושקע בעבר, מה שאמור להשפיע על שיעור הרווח מהפרויקט. זה נכון שאולי בן משה יוכל לגזור קופון, אבל בשעה שהוא נכנס לעסקה הוא לקח על עצמו סיכון יזמי שדור אלון לא רצתה לקחת".

הסכם מימון של 1.6 מיליארד שקל

בשבועות הקרובים אמורים בעלי המניות של IPM לסגור את הסכם המימון להקמת התחנה בהיקף 1.6 מיליארד שקל. 800 מיליון שקל יעמידו יחד בנק הפועלים, חברת הביטוח מגדל, הבנק הבינלאומי וחברת הביטוח הפניקס — בריבית שקלית צמודה של 3.5%. את יתרת ההלוואה, שתינתן במטבע זר ובריבית צמודה של 2.5%, יעמיד דויטשה בנק. השותפים בפרויקט יזרימו מכיסם הון עצמי של 400 מיליון שקל בלבד.

מדובר באבן דרך משמעותית עבור בעלי המניות בפרויקט, שעד כה סבלו בעיקר מסכסוכים פנימיים. כעת הם יוכלו להתחיל בבנייתה של תחנת הכוח בהספק של 450 מגה־ואט, המשתרעת על קרקע פרטית בשטח של 62 דונם באזור קרית מלאכי.

התחזית היא שבניית התחנה תסתיים בתוך שנתיים וחצי, ותהפוך לאחת מהתחנות היעילות ביותר בישראל, תוך שהיא נהנית מחוזה לרכישת גז ממאגר לווייתן, מרשת ביטחון פיננסית מפנקת, וכן מהתחייבות ממשלתית לרכישת 85% מהחשמל שתייצר במחיר קבוע ולמשך כ–20 שנה.

"התשואה שבן משה יראה מהפרויקט תהיה 10%, ולא 7%", אמר מקורב לבעלי המניות בתחנה. לדבריו, אין הבדל בין שווי התחנה כיום לשווייה לפני כמה חודשים. "שווייה של התחנה יעלה רק אחרי סיום הבנייה", אמר.

קיימות גם הערכות בשוק ההון שבן משה ינסה לשעבד או להעביר את התחנה לאפריקה, כחלק מהנכסים שהוא אמור להעביר לחברה במסגרת ההסדר.

בן משה סירב להגיב לידיעה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!