בנק פרטי: האיש שפיזר 50 מיליון שקל לחברים, אנשי עסקים - ולראש ממשלה לשעבר

שנה וחצי לאחר מותו של השר לשעבר, בנימין (פואד) בן אליעזר, המשפט הפלילי נגד איש העסקים אברהם נניקשווילי, שמואשם במתן שוחד לבן אליעזר — מתקרב לסיומו. נניקשווילי הגיש החודש את סיכומי ההגנה שלו, המשתרעים על פני 141 עמודים, שמהם עולה רשימה ארוכה של אנשים שקיבלו ממנו במהלך השנים תרומות והלוואות שלא הוחזרו. אחד מהם הוא ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שקיבל מנניקשווילי תרומה של כמיליון שקל להשתתפות במימון ההגנה המשפטית שלו.

בלב כתב האישום נגד נניקשווילי, שהוגש בדצמבר 2015, נמצא סכום של 400 אלף דולר שנתן לבן אליעזר. הפרקליטות טוענת כי מדובר בשוחד, ואילו נניקשווילי טוען להגנתו כי זו היתה הלוואה לגיטימית שניתנה כסיוע לחבר בעת צרה.

כדי להוכיח שנדיבותו של נניקשווילי אינה עניין יוצא דופן, בסיכומים שהגישו עורכי הדין נתי שמחוני ויואב סננס לשופט בני שגיא מבית המשפט המחוזי בתל אביב, מפורטת רשימה ארוכה של אנשים, חלקם מוכרים, שקיבלו מנניקשווילי לאורך השנים מתנות והלוואות בסך כולל של עשרות מיליוני שקלים.

ייתכן שהאדם המעניין ביותר ברשימה הוא אולמרט, שקיבל מנניקשווילי, כך נכתב, 250 אלף דולר כתרומה להשתתפות בהוצאות ההגנה במשפט הפלילי שהתנהל נגדו — וזאת אף שנניקשווילי אינו מחשיב אותו כחבר קרוב, כפי שהגדיר את בן אליעזר.

נגד אולמרט הוגשו ב–2009 וב–2012 כתבי אישום שכללו כמה פרשיות. בסופו של דבר הוא הורשע בחלק מהעבירות, ריצה עונש מאסר, ושוחרר אחרי 16 חודשים ביולי 2017. "אולמרט לא היה חבר קרוב של נניקשווילי. הוא היה אדם במצוקה שפנה לקבלת סיוע, ונניקשווילי נעתר לבקשה, כפי שעשה בעשרות מקרים בעבר, אם לא במאות", נכתב בסיכומי ההגנה במטרה להראות כי ידו של נניקשווילי היתה קלה על הארנק גם לגבי אנשים שהיו פחות קרובים אליו מבן אליעזר.

כך מתוארות נסיבות התרומה לאולמרט בסיכומי ההגנה של נניקשווילי: "בין נניקשווילי לאולמרט היתה היכרות שנמשכה שנים רבות, אך הקשר בין השניים לא היה חברי, ולאורך השנים נפגשו פעמים מספר באירועים חברתיים ובמשחקי כדורגל. במפגש אקראי בין השניים, בשעה שנגד אולמרט התנהל משפט פלילי, ביקש נניקשווילי לעודדו והציע, כמשיח לפי תומו, את עזרתו.

"חודש לאחר המפגש התקשר אולמרט לנניקשווילי וביקש להיפגש בשנית. בפגישה סיפר אולמרט לנניקשווילי כי הוא מתקשה במימון הוצאותיו המשפטיות. נניקשווילי, שראה את מבוכתו ומצוקתו הרבה של אולמרט בפנייתו, קטע אותו והבהיר שאין לו כל בעיה להירתם ולסייע לו — אך שאל אותו אם מתן הכסף אינו מהווה בעיה חוקית. אולמרט הניח את דעתו של נניקשווילי והבטיח לו כי תועבר לו חוות דעת מסודרת מעורך דינו פיני רובין, וכך היה. נניקשווילי העביר לו לאחר פגישה של כמה דקות בודדות 250 אלף דולר".

אולמרט מסר אתמול כי "המשרד של נניקשווילי בחברת קידוחי הנפט שלו היה ממוקם קומה אחת מעל המשרד שלי בתל אביב. הוא ביקר אותי כמה פעמים, הציע מיוזמתו לסייע בידי במימון הוצאות משפטי והעביר במישרין לאחד מעורכי דיני תרומה יפה. הייתי אסיר תודה לו אז וגם כיום".

"העריץ את בן אליעזר"

ההתייחסות לתרומה שניתנה לאולמרט, כמו לתרומות והלוואות אחרות, באה להמחיש את הנדיבות של נניקשווילי. בסיכומי ההגנה נכתב כי "נתונים אלה מוכיחים באותות ובמופתים כי נניקשווילי הוא איש חסד ואמת, הנכון תמיד לסייע לסביבתו ותורם ביד רחבה סכומי עתק לגופים שונים. על כך יעידו גם הקמת בתי כנסת, תרומות כספיות בשווי מיליוני שקלים וסיוע לנזקקים, שהם אך חלק קטן מפעילותו הפילנתרופית". דפוס התנהגות זה מיוחס בסיכומי ההגנה, בין השאר, למנהגי העדה הגיאורגית שאליה משתייך נניקשווילי, שבה "מקובל לתת".

במהלך המשפט, וגם בשלב הסיכומים, טען נניקשווילי כי בן אליעזר היה חברו ושימש לו דמות אב, וכי נניקשווילי נתן לו עזרה לגיטימית. "נניקשווילי ראה לנגד עיניו דמות בעלת שיעור קומה וזכויות רבות, 'סמל' לדבריו. נניקשווילי אף אמר זאת בפשטות — הוא העריץ את בן אליעזר", נכתב בסיכומי ההגנה.

עוד צוין כי בעוד אין מחלוקת על כך שעושרו של איש העסקים הביא לכך שהוא הוקף בדמויות שאומרות לו את מה שחשבו שהוא רוצה לשמוע, ולא את האמת — יחסיו עם בן אליעזר היו שונים: "בן אליעזר לא חסך שבטו ממנו, עימת אותו עם פחדיו וייעץ לו כיצד לנהוג בנקודות קריטיות בחייו. את זה נניקשווילי לא קיבל מאף אחד, למעט אביו, שאותו איבד בצעירותו".

נסיבות מתן ההלוואה מתוארות כך שבתחילת 2011, לאחר שבן אליעזר התאשפז במצב קריטי, ביטל נניקשווילי את התוכניות שלו — ועלה על הטיסה הראשונה לישראל ממוסקבה כדי לשבת לצד מיטת חברו. לאחר ששוחרר מבית החולים, אירגן לו נניקשווילי מטפלת אישית צמודה מגיאורגיה, שתדאג לכל צרכיו. כמה חודשים לאחר מכן, פנה בן אליעזר לנניקשווילי וביקש הלוואה כדי שיתאפשר לו לרכוש נכס שבו יוכל להתגורר עם בנו יריב ומשפחתו כדי שיטפלו בו.

לפי המתואר, בעוד נניקשווילי רצה לתת לבן אליעזר מתנה, בן אליעזר התעקש על הלוואה מסודרת ומגובה במסמך. אז, נניקשוולי התעקש כי בן אליעזר ידווח על ההלוואה כנדרש — וכך הובטח לו שייעשה. "מעבר לאמונתו של נניקשווילי כי נושא ההלוואה דווח, גלוי ופתוח לכל, הרי שגם העברת הכסף נעשתה דרך העברה בנקאית פשוטה מחשבונו הפרטי לחשבונו הפרטי של בן אליעזר — שעל עקבותיה ניתן להתחקות על נקלה", נכתב.

בהמשך הצליח בן אליעזר להתאושש, ואף היה מועמד לנשיאות ב–2014 מטעם מפלגת העבודה. הוא נאלץ לפרוש מהמרוץ זמן קצר לפני סיומו בשל פתיחת החקירה נגדו בעניין השוחד שקיבל לכאורה מנניקשווילי. בן אליעזר האשים את רשויות החוק בפתיחת החקירה ארבעה ימים בלבד לפני הבחירות לנשיאות. בסוף 2014 הוא הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים לאחר הרעה נוספת במצבו הבריאותי.

הלוואות ללא ריבית או ביטחונות

סיכומי הנתבע מציגים רשימת אנשים וגופים שקיבלו תרומות והלוואות, ובהם שותפים עסקיים, חברים וקרובי משפחה. אחד מהם הוא ג'קי בן זקן, שותפו העסקי ובן טיפוחיו של נניקשווילי, שקיבל, כך נכתב בסיכומי ההגנה, הלוואות בסך כולל של מיליוני דולרים, שהוחזרו בחלקן בהתחשבנות בין השניים. לפי הכתוב, בן זקן עדיין חייב לנניקשווילי כ–31.9 מיליון שקל.

גם בן זקן היה נאשם בתיק השוחד של בן אליעזר, ובהסכם טיעון שנחתם עמו בספטמבר 2016 הוא הודה והורשע בסיוע להפרת אמונים. עונשו היה קנס של 65 אלף שקל וארבעה חודשי עבודות שירות. עם זאת, מכיוון שהוא כבר מרצה עונש מאסר של 26 חודשים בפרשה אחרת שבה הורשע — הרצת מניות מנופים פיננסיים — ומדובר בריצוי חופף של העונשים, בפועל העונש של עבודות השירות לא יבוא לידי ביטוי.

דמות נוספת היא זו של חבר הכנסת לשעבר אפרים גור, שהוא חברו של נניקשווילי. גור קיבל ממנו הלוואה בסך מיליון דולר, ולפי סיכומי ההגנה היא לא הוחזרה. נני בן דוד, שהוא קרוב משפחה, קיבל מנניקשווילי הלוואה של 750 אלף דולר שלא הוחזרה.

מי שעוד קיבל לפי הנכתב הלוואה מנניקשווילי שלא הושבה הוא מוטי פרידמן, שותפו העסקי לשעבר. "ב–2011 פנה פרידמן לנניקשווילי וביקש הלוואה אישית של 400 אלף דולר", נכתב. "נניקשווילי הסכים ואף הוכנה טיוטת הסכם הלוואה על סך 400 אלף דולר. בסופו של יום הועברו לבקשתו של פרידמן 200 אלף שקל בלבד. נניקשווילי לא ביקש מפרידמן ריבית או ביטחונות כנגד ההלוואה. ההלוואה, אף בחלוף שש שנים מנתינתה, עדיין לא נפרעה, ונניקשווילי מעולם לא פנה ודרש את פירעונה".

לטענתו של נניקשווילי, הדוגמאות האלה, שלפיהן הוא נתן הלוואות בסכומי עתק של מיליוני דולרים שהוא מעולם לא ביקש חזרה, ואף לא חשב אפילו לבקש — מוכיחות כי ההלוואה שנתן לבן אליעזר אינה חריגה.

בנוסף, הוא נתן הלוואות פרטיות שהוחזרו לו לשורה של אנשים — ובהם חיים רביבו (מיליון דולר) ואפרים גור, שמלבד להלוואה שלא הוחזרה, קיבל גם הלוואה בסך 100 אלף דולר שהוחזרה.

"גם חברים יכולים לתת שוחד"

בסיכומי התביעה, שהוגשו בנובמבר 2017, נטען על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה כי גם חברים יכולים לתת שוחד. "נכון כמובן שגם לנבחרי ציבור, כולל הבכירים שבהם, יש חברים, ולפעמים חברים נותנים מתנות. ואולם חברות אינה מלת קסם המרפאת מתנות בהיקף ובטיב שלא סביר לתת לעובד ציבור, שאינו אמור לקבל שכר או הטבה אלא מהמדינה", נכתב בסיכומי התביעה. הפרקליטות הדגישה כי גם כשמדובר ביחסי חברות, כשמתנה מסוימת חורגת ממתנה מקובלת בין חברים — חזקה שמדובר בשוחד. "כך הוא הדבר בנסיבות שמהן עולה כי ביחסים מעורבת אהבה התלויה בדבר, ועל כן הטעם למתן טובת ההנאה אינו נעוץ רק בידידות לשמה, אלא כרוך גם בהיבט אינטרסנטי", נטען בסיכומי התביעה.

בסיכומים שהגיש נניקשווילי לאחרונה, הוא גם מתייחס לטענות נוספות של התביעה. כך, נכתב בין השאר כי לבן אליעזר לא היתה כל נגיעה או זיקה במסגרת תפקידיו הציבוריים לעסקיו של נניקשווילי לכל אורך החברות ביניהם, ובשלב שבו החל נניקשווילי להשקיע בעסקי האנרגיה בישראל (2010) שימש בן אליעזר שר התמ"ת מבלי שהיתה לו נגיעה לעסקי האנרגיה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!