"אני לא אוהב פרסום": אחיו התאום של רכניץ מדבר לראשונה

בעולם העסקים בארה"ב וכן בישראל, מוכר המילארדר החרדי שלמה יהודה רכניץ מלוס אנג'לס בפעילותיו הססגוניות ובתרומותיו למען עולם התורה והישיבות. הצלע הפחות מוכרת בעסקי המילארדר החרדי, הוא אחיו התאום, המילארדר ישראל (סטיב) זאב רכניץ - שותפו העסקי של שלמה יהודה ברבים מעסקיו.

רכניץ השני לא נחשף לתקשורת כלל, הוא טיפוס שקט שעושה הכל מתחת לראדר, ולכן זוכה למעט מאד אזכורים בתקשורת - אם בכלל. בשבוע האחרון הוא נחשף ומדבר בראיון ראשון למגזין 'עמי' היוצא לאור בשפה האנגלית בארה"ב ואירופה והמשווק גם בישראל.

'בחדרי חרדים' מביא את עיקרי דבריו וסיפור חייו של ישראל זאב רכניץ, ששיכל את רעייתו ע"ה לאחר שחלתה במחלה הממאירה לפני למעלה מארבע שנים.

"כשהייתי בערך בן 20", מספר רכניץ הצעיר כיצד הכל התחיל, "למדתי בישיבת טלז בשיקגו, בשיעור של ראש הישיבה הגאון רבי אברהם חיים לוין. ביום שישי אחד לא היה לי מה לעשות, אז התקשרתי לאבא שלי וביקשתי ממנו לתת לי משהו למכור. הוא היה מתעסק עם עסקים שפשטו רגל, והוא נתקע עם כמות ענקית של כפפות לאטקס (כפפות מנתחים).

"הוא אמר לי לנסות למכור את הכפפות", מספר רכניץ האח. "התקשרתי לחברה גדולה, ועם סיעתא דשמיא הגעתי למנהל החברה שהיה לו צורך בכפפות הללו. נתתי לו מחיר טוב, ואת מספר הטלפון של הישיבה כדי שיוכל להגיע אלי אם הוא ירצה את הכפפות.

"מספר הטלפון שנתתי לו היה של הטלפון הציבורי בישיבה, באמצעותו כל הבחורים היו מדברים עם ההורים שלהם, כך שמה כבר היו הסיכויים שהוא יצליח בכלל לחייג לישיבה ולתפוס אותי? אז הצעתי למישהו בשיעור שלי 10% מהרווחים אם הוא היה יחכה ליד תא הטלפון במשך כמה ימים בשעות עבודה נורמליות של כל חברה, ויענה לשיחות נכנסות עם המילים "משרדו של רכניץ שלום".

הוא ממשיך לספר "הבחור ששכרתי בישיבה בילה יומיים ליד מכשיר הטלפון הציבורי ונפנף משם מהר ככל האפשר בחורים שהתקשרו להורים שלהם, מה שגרם להורים לשקול שלא להתקשר בחזרה. ואז, אחרי יומיים הרוכש סוף סוף צלצל בחזרה, ו"פקיד הקבלה" הרים את השפופרת ואמר "משרדו של רכניץ שלום", האיש הזמין את הכפפות שרצה, אני הרווחתי 2,500 $ מהעסקה, ובשביל בחור שקיבל דמי כיס של 30 $ לשבוע, זה היה סכום עצום של כסף.

לחברה שקנתה את הכפפות היו סניפים אחרים, התחלתי למכור להם גם כן, בסופו של דבר נגמר לאבי הכפפות, אז פרסמתי מודעה שאני מחפש כפפות. סוכן פנה אלי והסביר לי שאני צריך לנסוע ולראות את המוצר שנמצא בניו-המפשייר. חלק מהמוצר גם היה בפנמה, ולא ידעתי איך אני יכול להיעדר מן ישיבה למשך ארבעה ימים מבלי לעורר חשד".

"הייתה משפחה משיקגו שבמקור מלוס אנג'לס שאצלה הייתי מתארח מעת לעת בשבתות. במקרה, האב היה משגיח רוחני בישיבה אחרת בשיקגו. ואשתו - ככל הנראה בלי לתאם עם בעלה - אמרה לי להגיד להנהלת הישיבה שלי, שאני עוקר את שיני הבינה שלי ואני אצטרך לנוח אחרי העקירה, ואחלים בביתם.

התוכנית נראתה טובה, כי מי יחשוד במשגיח רוחני של ישיבה אחרת. שבוע אחרי שחזרתי, הרב שלי מצא את הקבלה מהטיול שלי במגירה שלי. מה שקרה זה, ששני המשגיחים דיברו אחד עם השני, ואני נקראתי לראש הישיבה למשרד. בתחילה חשבתי שהוא יזרוק אותי על המקום, אך הרב לוין - שהוא יהודי נמוך בגובהו אבל בעל קול חזק ומאיים שיכול להפחיד אפילו בחור קשוח - הביט בי ואני רעדתי.

ואז הוא חייך ואמר, "תראה את הכוח שיש לך. אתה יכול לנהל עסק וללמוד בו זמנית, אני אצטרך לחשוב על מה אני עושה איתך". למחרת הוא בא אלי ואמר, "אף פעם לא עשינו את זה קודם, אבל אנחנו הולכים לאפשר לך לעבוד חצי יום בזמן שאתה לומד בישיבה".

"נכנסתי לאבי ושאלתי אותו מה לעשות, והוא דווקא אמר שאני לא יכול לעשות שני דברים באותו זמן, עליי להתרכז באחד מהם ואם לא - אכשל בשניהם", טען. קיבלתי החלטה. חזרתי הביתה ללוס אנג'לס ופתחתי משרד קטן כדי להתחיל את העסק שלי. הייתי קונה מוצרי רפואה מהיצרנים ומוכר אותם למשתמשים פרטיים או עסקים קטנים".

"אחי שלמה שלמד אז בכולל מיר בארץ ישראל, ראה שלעסק יש פוטנציאל אז הוא חזר ועזר לי לקחת את העסק לרמה הרבה יותר גבוהה".

רכניץ מספר על ימי צעירותו: "כשהיינו צעירים יותר, היינו עוזרים לסבא שלנו מצד האבא בעסק הבגדים שהיה לו, והיינו זקוקים לשמות כדי להשתמש בהם בעולם העסקים, אז אני הכרזתי ראשון כי השם שלי יהיה סטיב, אבל אחי אמר שהוא רוצה להיות סטיב, אז שנינו נקראנו בשם סטיב למשך כמה שנים עד שזה בלבל את סבי, אז שלמה ויתר על הכינוי שלו סטיב".

אתה עדיין מוכר כפפות לאטקס? נשאל ישראל זאב רכניץ על ידי המראיין של "מגזין עמי" והתשובה: "כן כמובן. כמה אתה חושב שאנחנו מוכרים מדי שנה? אנחנו מוכרים 1.8 מיליארד כפפות בשנה".

רכניץ התאום לא אוהב לטוס, ולכן לא תראו אותו הרבה בישראל כמו אחיו המפורסם, "אני טס רק כשאין ברירה, אני לא טס במטוס פרטי כי זה ממש בזבוז כסף, רק כשאני חייב. אני לא אוהב לטוס כי אין לי מספיק מקום לרגליים, אני אדם גדול וקשה לי לעשות כל כך הרבה שעות טיסה בצפיפות. גם מחלקה ראשונה לא עוזרת לי".

"אני שמח שאחי מטפל בכל נושא הצדקה למוסדות. אני לא אוהב פרסום, אנחנו שותפים בהכל, אבל הוא מטפל בפילנתרופיה, אני מטפל בצדקה לאנשים פרטיים. אני לא אוהב שנכנסים לי לחיים".

בנוסף הוא מספר כי משפחת רכניץ תרמה מיליוני דולרים למכון לחקר הסרטן בארה"ב. "אנחנו תרמנו להם הרבה כסף, אשתי נפטרה לפני 4 וחצי שנים מהמחלה הנוראה, ואני חושב שזה חשוב לעזור למכון כזה שעובד על תרופות למחלת הסרטן. הדבר פורסם ברחבי ארה"ב ועשה קידוש השם גדול".

בעוד אחיו שלמה יהודה נואם כבוד בדינרים של ישיבות ומוסדות, מרבה לעסוק בעזרה למוסדות התורה ואף מעורב בנושא קבלת תלמידים למוסדות חינוך, האח ישראל נמצא הרחק משם. הוא מרצה באוניברסיטאות על ניהול עסקי ענק.

לסיום הוא חושף כי גם בו יש צד מוזיקלי. "חלק מהשירים בדיסק שאחי הוציא אני הלחנתי, אבל אחי בעל כשרון מוזיקלי ענק. אני הלחנתי את השירים בדיסק שפחות מוכרים, הוא לא כתב שאני הלחנתי את זה וזה לא מפריע לי, כי בינינו - זה לא כאלו שירים חזקים".

שער מגזין 'עמי'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!