תקדימי: בתי הדין ידונו במזונות ילדים גם אם אחד מההורים מתנגד

ביה"ד הרבני האזורי בירושלים הוציא פסק דין דרמטי, לפיו על פי חוק בתי הדין הרבניים, ועל פי הפסיקות האחרונות בנושא – בתי הדין הרבניים מוסמכים גם הם לדון בשאלת גובה מזונות הילדים, במקרה בו הם הוגשו כרוכים כהלכה בתביעת הגירושין.

ההכרעה התקדימית התקבלה לנוכח בקשת עוה"ד אבי גפן, בשם מרשו, וזאת למרות שהאישה היא זו שיזמה את הגירושין, והיא זו שפנתה ראשונה בבקשה ליישוב סכסוך לביהמ"ש למשפחה.

בחלוף 76 יום מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך, כאשר עדיין לא נערכה אפילו לא פגישת גישור אחת בין בני הזוג, הגיש עוה"ד גפן תביעה לגירושין לביה"ד הרבני האזורי בירושלים, ואליה כרך גם תביעות לחלוקת רכוש, קביעת המשמורת על הילדים וגובה מזונות הילדים.

לדברי עוה"ד גפן, חרף לשון החוק המחייבת פגישת גישור ראשונה בין בני הזוג לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך – נקבע לזוג מועד ראשון כ-86 ימים לאחר הגשת הבקשה. עוה"ד גפן לא חיכה לתום 86 הימים, וניצל את לשון החוק המאפשרת לצד הנתבע להגיש תביעת גירושין באיזה ערכאה שיחפוץ (רבני או משפחה) בחלוף 76 יום מהמועד החוקי לעריכת פגישת גישור ראשונה (גם אם זו לא התבצעה בפועל).

כמו כן, הגיש עוה"ד גפן בקשה לדיון מקדמי לביה"ד הרבני, בשאלה האם בית הדין מוסמך לדון במזונות ילדים – תוך שהוא מצביע על מספר סעיפים בחוק בתי הדין הרבניים המצדיקים זאת.
פרקליטי האישה התנגדו לבקשה וטענו שתהליך יישוב הסכסוך לא הסתיים, ואף לא החל – ועל כן דינה של הבקשה להימחק.

שלושה דייני ביה"ד הרבני האזורי בירושלים שדנו בבקשה, קבעו בהחלטתם כי פעולת עוה"ד גפן תאמה את לשון החוק יישוב סכסוך בין בני זוג, וכי תביעת הגירושין הוגשה כדין ובמועד.
כמו כן קבעו הדיינים שחרף התנגדות האישה, קיימת לביה"ד הרבני הסמכות לדון גם במזונות ילדים – ובמקרה כזה - יתבקש ביהמ"ש לענייני משפחה שלא לפתוח בהליך מקביל.

לדברי עוה"ד גפן, מדובר בפסק דין פורץ דרך ומתבקש. האפשרות לדון בערכאה אחת בלבד בכל הנושאים הקשורים בגירושין בין בני זוג מקלה מאד עליהם, הן מבחינה כספית והן מבחינת לוחות זמנים, וזאת בהתחשב בסרבול הבירוקרטי הנובע מיישום החוק לחובת יישוב סכסוך בין בני זוג שהחל בשנה האחרונה.

על פי פסיקת בית הדין הרבני בירושלים לעניין מועד הגשת התביעות, למעשה נקבע פרק זמן של 60 יום, בהם הצדדים מנועים מלהגיש תביעה. אך עם חלוף פרק הזמן הקבוע בחוק, אין כל מניעה חוקית להגשת תביעה, גם אם לא היתה לצדדים ההזדמנות במסגרת יחידת הסיוע לבחון האם ניתן להגיע להסדר. לפיכך, טענו דייני בית הדין אין לייחס לתובע התנהלות בניגוד לחוק או ניצול פירצה בחוק בדרך בלתי הוגנת.

ביחס לתביעת מזונות הילדים, ביקש עו"ד גפן בשם הגבר לקבוע את סמכות בית הדין לעניין, ואילו הנתבעת ביקשה לקבוע היעדר סמכות, מאחר שלטענתה ההלכה המשפטית הנוהגת אינה מאפשרת כריכת תביעות שכזו, בנסיבות בהן צד אחד מתנגד לכך.

עו"ד גפן הפנה את הדיינים לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), שם נאמר כי ניתן לכרוך מזונות ילדים בבית הדין, וכי אין בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה לשלול את סמכות בית הדין הרבני. עוד טען עו"ד גפן, כי פיצול התביעות בין שתי הערכאות הינו מיותר לחלוטין, וגורם להכבדה כלכלית ניכרת לשני הצדדים.

לאחר בחינת מכלול העניין ופסקי דין שניתנו לאחרונה בבתי המשפט, קבעו דייני בית הדין הרבני בירושלים, כי ניתן לכרוך תביעת מזונות ילדים לתביעת הגירושין, והסמכות העניינית לדון במזונות הקטינים נתונה לבית הדין. על פי הדיינים, במקור הדין וחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, לבית הדין סמכות לדון במזונות הילדים וניתן לכרוך תביעה זו לתביעת הגירושין.
"במילותיו האחרונות של בית המשפט מפסקי דין אחרונים יש כדי להבהיר, כי רוח הדברים משתנה, והמגמה להקניית הסמכות במזונות הילדים לבית הדין מתרחבת", קבעו הדיינים.

עו"ד אבי גפן

"הרי שעולה מפורשות מדברי בית המשפט, כי אין הכרעה המקנה את הסמכות לפסוק במזונות ילדים לבית המשפט, שעה שהתביעה נפתחה בראשונה לתביעת הגירושין בפני בית הדין הרבני, והעניין מקבל משנה תוקף, כאשר מוסיפים לכך את עיקרון הכיבוד ההדדי".

לפיכך, פסקו דייני בית הדין הרבני בירושלים, כאשר הוגשה תביעת מזונות כרוכה בבית הדין הרבני, באופן כללי על בית המשפט לענייני משפחה להימנע מתביעת מזונות מאוחרת ומקבילה המוגשת אליו לרוב על ידי ההורה המשמורן בשם הילדים. זאת, קבעו הדיינים, גם אם הוגשה על ידי ההורה בשם הילד ולא בשמו.

"רק אם נוכח בית המשפט לדעת, כי סופו של ההליך עניינם של הילדים לא נדון בבית הדין הרבני כנדרש וכי ההחלטה בעניינם מקפחת אותם – רק אז בא מקומה הראוי של תביעת המזונות של הילדים, כדי להגן על עניינם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!