הבורקסים שמסכנים את ביטחון ישראל: משרד החוץ מסתיר הוצאות כבדות על כיבוד קל

ב–13 ביולי הזמין משרד החוץ כיבוד קל לחדר הישיבות, בסכום של 450 שקל. המשרד פירסם את ההתקשרות הזו באתר האינטרנט שלו, בהתאם לנוהל של משרד המשפטים המחייב את משרדי הממשלה לפרסם את רשימת ההתקשרויות שלהם — ואולם השם של ספק הכיבוד הוסתר. הסיבה לכך, לפי משרד החוץ, היתה "חשש לפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל".

הדבר חזר על עצמו בשלוש הזמנות אחרות של כיבוד קל, שביצע המשרד עד תחילת ספטמבר 2017. בשניים מהמקרים נומקה הסתרת שם הספק ב"חשש לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל". במקרה השלישי, טענו במשרד, ההסתרה נבעה מ"מידע שהוא סוד מסחרי או מקצועי, או מהווה פגיעה באינטרס".

זהו לא המקרה היחיד של מידע שמוסתר באופן תמוה על ידי משרדי הממשלה. התנועה לחופש המידע הופיעה אתמול בפני ועדת השקיפות של הכנסת, בראשות ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), והציגה בפניה את דו"ח ההתקשרויות של משרד החוץ — שאותו קיבלה לאחר שדרשה לדעת מהן אותן התקשרויות רגישות ואסורות בחשיפה.

כיום, חוק חופש המידע מתיר למשרדי הממשלה להחריג מדו"חות ההתקשרות שלהם כל התקשרות שהמשרדים מגדירים "רגישה". בשל כך, הגישה התנועה לחופש המידע בקשה רוחבית הנוגעת לכלל משרדי הממשלה, לקבלת מידע על החומרים המוסתרים.

מלבד כיבוד קל, מופיעים בדו"ח שלל סעיפים חסויים, שלא ברורה הסיבה להסתרתם. כך למשל, התקשרות בהיקף של 21 מיליון שקל מופיעה בדו"ח תחת התיאור "תשלום דמי מנוי"; שירותי מזון, שירותי דואר ושירותי אירוח (התקשרויות בסכומים של מיליוני שקלים כל אחת) נהפכו בדו"ח להתקשרויות רגישות שלא ניתן לחשוף. כך גם התקשרויות לרכישת שירותי ביטוח, שירותי חניה, ספרים וכתבי עת, קידום בפייסבוק, קורסים ואימונים, ושירותי תמיכה וייעוץ למוצרים — כולן חסויות.

משרד החוץ הוא המשרד המוביל בסכומים שהוא מסתיר את מטרתם. בסך הכל מדובר על יותר מ–700 התקשרויות הכוללות הזמנות בערך של 262 מליון שקל מספקים, שהמידע עליהן מוסתר. המידע כולל התקשרויות הנוגעות לאדריכלות, רכישת תוכנות שונות כמו תוכנות של מיקרוסופט ושירותי ייעוץ. דו"ח נוסף שפירסמה התנועה לחופש המידע נוגע להתקשרויות משרד התפוצות —שהסתיר בדיווחיו את זהותו של ארגון ללא מטרות רווח שקיבל 12.5 מיליון שקל מהמשרד.

בנוסף, משרדי ממשלה רבים עדיין לא השיבו לבקשת התנועה לחופש המידע, ובהם משרד ראש הממשלה, משרדי הכלכלה, הפנים, הרווחה, התחבורה ועוד. "מעיון בדוחות שהתקבלו כעת, לא תמיד קל להבין מדוע בחרו משרדי ממשלה שלא לפרסם את כל פרטי המידע הנוגע להתקשרויות שלהם עם ספקים. מדובר, בסופו של דבר, בפגיעה קשה בזכותו של הציבור לדעת". אומר על כך עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע.

ממשרד החוץ נמסר: "הטיפול בדו"ח ההתקשרויות נעשה לאחר שיקול דעת מעמיק ונובע מנימוקים של הגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ של מדינת ישראל".

"חשיפת מידע אינה חסד, אלא חובה"

בתוך כך, היחידה הממשלתית לחופש המידע הגיבה לפני כשבוע על תלונתו של עורך הדין אלעד מן מעמותת הצלחה נגד משרד האוצר. מן התלונן על כך שהמשרד לא השיב לבקשתו מפברואר 2017 לקבלת יומנו של יואל נוה, הכלכלן הראשי מאז 2014 וראש אגף תקציבים מאז יולי 2017. במכתב שנשלח למשרד האוצר, מדגישים אנשי היחידה הממשלתית לחופש המידע כי בעוד שמן הגיש את בקשתו בפברואר, הוא קיבל מענה חלקי רק שמונה חודשים לאחר מכן, באוקטובר 2017, שבו נכללה התייחסות ליומן החל בינואר 2016 בלבד, ללא אירועי 2015.

ביחידה הזכירו לאוצר כי החריגה המקסימלית בזמנים היא של ארבעה חודשים ממועד הבקשה לקבלת המידע, ובתנאי שהמשרד ביקש הארכה. האוצר התבקש לתקן את הליקוי באופן מיידי ולהיענות לבקשתו של מן.

מן מסר כי בתגובה: "חובתן של הרשויות לפעול למילוי הוראות החוק. מסירת פרטים, נתונים ומסמכים מתבקשים צריכה להיות עניין מובן מאליו ולא נושא למשא ומתן, 'שיטת סלמי' או חסד המוענק לציבור בלית ברירה. חשיפת המידע הציבורי מאפשרת בקרה טובה יותר, נראות מוצלחת יותר וחיזוק תהליכים דמוקרטיים בסיסיים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!